אלצהיימר

[משהמשה2]

אלצהיימר

שלום אמי בת 75 הובחנה כחולת אלצהיימר.לאחרונה היא משקה את הפרחים בבית כמה פעמים ביום עד שכבר המים נוזלים ונשפכים לריצפה.אני מעיר לה אך לשווא. מה עליי לעשות? האם אלצהיימר הוא מצב דיכאוני?האם יש מצב של קודם דיכאון ואחר כך אלצהיימר ולהיפך? אנחנו עברנו דירה(אמי אבי ואני-בן)לפני 5 שנים והמצב היה תיפקוד מלא בכל עניני הבית-אך לאחר שעברנו דירה לאט לאט אמי התחילה לשכוח והמצב הדרדר,האם בגלל העברת דירה? תודה

 

[ענתי44]

שלום משה../images/Emo140.gif

כל כך הרבה שאלות ולי כל כך מעט תשובות. אני לא רופא או אפילו בר סמכא בנושא הרפואי לכן תתיחס בהתאם ובערבון מוגבל לדבריי. לדעתי אין קשר בין המעבר דירה מלפני 5 שנים ובין האלצהיימר שהוא אובן עכשיו. אם כי סביבה חדשה כמובן יכולה להיות גורם למתח ובעיות אצל חולים. אם כי לא חייב. אני מאמינה שאין קשר.זה פשוט סמיכות מקרית. כי שכחה בגיל 70 היא נורמלית ולא בהכרח קשורה למחלה. אולי היו אלו סימנים ראשוניים באמת שאין לי מושג כמה זמן בין תחילת המחלה ועד לאיבחון. דיכאון הוא אחד הסימנים של דימנצעה ברם, יש מקרים נוספים של דיכאון. גם לאמא שלי יש רגעים של דיכאון אבל בדרך כלל היא אדם שמח ומאושר. ואני רואה עוד כמה חולים במצבה במרכז היום וגם כאלו עם דיכאון. בקשר לפרחים זו בעייה. אצלי זה הפוך. כשאמא היתה בריאה הגינה שלה פרחה והיתה בית חולים לעציצים שנבלו. היא פשוט דיברה לצמחים שלה והם פרחו. אני גרמתי להם למות. לנבול.ממש כמו החורף בגנו של הענק כשהרוח השמחה של הילדים נעלמה כך אצלינו. אבל מה שאני כן יודעת שחבל על העצבים שלך. ההערות שלך רק מחמירות את המצב. או שתעזוב אותה גם במחיר נבילת העציצים והטזת המים. או שתוציא את העציצים מהבית רק אל תתווכח איתה על זה. היא לא זוכרת שכבר השקתה. האם היא יוצאת מהבית? או נמצאת בו כל היום? צריך אולי לסדר לה תעסוקה. טלוויזיה, משחקים או כל פעילות אחרת. אני אפילו מקריאה לאמא סיפורי ילדים. פשוט תחליף נושא כשהיא רוצה שוב להשקות ותציע לה פעילות שהיא אוהבת: קלפים, שש בש או כל דבר אחר. אתה צריך הרבה סבלנות. אני יודעת שזה קשה. בהצלחה

 

[אירילה]

כלל ראשון - לא להעיר.זו המחלה שעושה

את המעשים שאמא עושה. בוקר טוב לך משה ,בנושא השקיית הפרחים ,אחד הסימפטומים של מחלת האלצהיימר הוא השיכחה בטווח הקצר ,אם אמא אכלה לפני 5 דקות ,היא עלולה לומר שלא אכלה ,כפי שאתה כותב אמא משקה את הפרחים מספר פעמים ביום ,מה שמוכיח את השיכחה וזו המחלה האיומה שגורמת לאמא לעשות זאת. אחד הכללים הקשים לנו הבריאים הוא לא להעיר לחולים ולא לכעוס עליהם ,לא לנזוף בהם ,לעשות את היפוכם של הדברים פירושו להזיק יותר לחולה ,להוציא אותו מהשלווה אותה הוא זקוק. עליך להיות תומך ולזרום עם אמא ,מצא לך פתרונות יצירתיים עם אמא ,הצב את העציצים למשל במקום מרוכז - למשל בתוך גיגית כך שמים לא יזרמו להם בבית. אולי תציע לאמא להשקות את העציצים ביחד איתך כדרך קבע. ישנם כאן וודאי עוד גולשים אחרים אשר יעניקו לך מנסיונם בעצות. בנושא מעבר הדירה צודקת ענת ,זו לא הסיבה להתדרדרות ,המחלה היתה כבר עוד לפני המעבר לדירה החדשה ועוד יותר מזה ,המחלה היתה כבר עוד לפני האבחון ,האבחון נעשה רק לאחר שאנחנו מבחינים שמשהוא אל כשורה בהתנהגות החולה. הדיכאון הוא אחד מסימני המחלה ,אולם לא בהכרח האלצהיימר הוא מצב דכאוני ,ישנם חולים השמחים מרבית שעות היום ,שוב תלוי באיזה שלב של המחלה הם נמצאים. אם האמא מדוכאת כל השמם לדעתי אתם חייבים לקחת אותם לרופא המטפל ,תרופות יכולות בהחלט לעזור וכן התעמלות מוח. שיהיה לכם רק טוב והמשך יום טוב גרשון

 

[ענתי44]

ועוד משהו משה../images/Emo20.gif

בוקר טוב משה. חשבתי קצת על המצב של אמא שלך ויש לי כמה שאלות: האם אמא כל היום בבית, בהשגחת אביך? האם יש לה תעסוקה כל שהיא, או סדר יום קבוע? האם יש לכם עזרה מבחוץ או שהכל נופל על כתפיכם? האם אמא מוכרת ע"י ביטוח לאומי וזכאית לחוק סיעוד? כל אלו גורמים חשובים שעלולים לגרום לדיכאון או להפחתתו. תחשוב על אמא שלך לפני המחלה. אשה חזקה ומתפקדת במלוא עוצמת הקיטור. ופתאום יש תופעות מפחידות וחוסר יכולת לתפקד. זה קשה וכל אחד עלול לקבל דיכאון רק מזה. הרי אמא שלך בין אם היתה אשת קריירה ובין אם היתה הרוח החיה של הבית היתה פעילה והיה לה בשביל מה לקום בבוקר. היא לא ישבה הרבה בשקט בבית: ניקתה, ובישלה, קנתה וגיהצה. לא חסרו לה תעסוקות בבית ומחוץ. סביר להניח שהיא קראה, צפתה בטלווזיה התערתה עם הסביבה ופתאום... חלל ריק. אני אחרי שהתפוטרתי פעם מהעיתון שעבדתי ישבתי בבית 3 חודשים. אחרי 16 שעות עבודה השקט וחוסר התעסוקה שיגעו אותי וטיפסתי על הקירות. ואני יצאתי והלכתי לראיונות עבודה ונפגשתי עם מכרים והיו לי סידורים. לכן אני מציעה שתעשו לה סדר יום קבוע עם פעילויות חשיבה וריפוי בעיסוק. אני אישית חסידה של מרכז יום. אמא לפני היתה מוטרפת והיום היא נינוחה יותר וממש פורחת שם. האם היא אוהבת לשחק ויכולה עדיין בקלפים או בשש בש או בכל דבר שמהנה אותה אז תכניסו את זה לסדר היום. מיצאו מה משמח אותה אמא למשל נרגעת מול ערוץ המוסיקה. אבל לפעמים היא פותרת איתי תשבצים, בעבר היתה מלכת התשבצים. נראה לי שאם יהיה לה סדר יום יהיה לה קל יותר, בנוסף לכדורים שיתן הרופא. בהצלחה

 

[משהמשה2]

תשובה

אמי שנים כבר לא עובדת והיא ואבי טיפלו במשך כמה שנים(כ-4 שנים)בנכדים שונים וכך מילאו את זמנם מהבוקר מוקדם (6:30)ועד שעה 16:00,כמעט כל יום. בשנת 2000 עברנו דירה הנכדים גדלו והלכו לגן,וכך נשארה אמי ואבי במשך רב היום ביחד,אך אמי עסקה בכל עבודות בית-כביסה ,ניקיון,קניות,ואפילו טיפלה באבי כשהיה חולה.לאט לאט שמתי לב שהיא החלה לשכוח אך היא לא שיתפה פעולה בהתחלה (פעם הלכה לשוק ושכחה איך חוזרים הביתה),בחודש 5/2004 שברה אמי את עצם הירך ומאז חלה התדרדרות .אבחנה נעשתה בחודש 12/2004 ואז הובחנה כחולת אלצהיימר. אמי נהגה ללכת שנים לשוק לבד ולעשות את הקניות. כרגע הטיפול נעשה ע"י אבי ואני(הבן). הרופא שמטפל בה אמר לי שהוא לא ממליץ על כדורים נגד דיכאון כי יש להם תופעות לוואי. בעתיד הוא אמר שהיא תיקח כדורים להפרעת התנהגות. תודה

 

[ענתי44]

ערב טוב משה

ראשית תפנה לביטוח לאומי כדי שאמא, ואולי גם אבא, תקבל עזרה שמגיעה לה על"פ חוק סיעוד. המקסימום כ- 15 שעות שבועיות. בהם או מגיעה מטפלת הביתה אשר עוזרת בטיפול באמא ומשחררת אותך ואת אבא, אפשר להמיר במרכז יום, שאני אישית ממש ממליצה (ואולי גם סידור במועדונית לאבא). ככה תכניס סדר יום ותעסוקה לאמא, ולפי אמא שלי תפחית את הדיכאון שלה. כדאי גם לברר ברשות העירונית אם יש פעילויות לקשישים. לפעמים זה הבאת ארוחות חמות לפעמים זה מתנדבים שמגיעים לבקר. שווה לבדוק. ואני ממליצה לך לבחון גם הוספה של עובדת בבית. ומשה כדאי שתלך למפגשים של משפחות של חולים. לי זה עזר, הן במידע על המחלה והן בהכרת אנשים במצבי. אם הרופא לא ממליץ על כדורים תברר לגבי דברים טבעיים שאין להם תופעות לוואי. משהו כמו רסקיו או כל מה שהרופא ימליץ.