אלרגיה למזון היא עניין של גיאוגרפיה
גם אלרגיה למזון היא עניין של גיאוגרפיה אלרגיה למזון - שכיחה בילדים ובתינוקות, אולם היא שכיחה פחות ממה שאנשים נוטים לחשוב. מחקרים שונים הראו כי בין שלושה לשמונה אחוזים מכלל התינוקות סובלים ממנה. האלרגיה למזון מתחלקת לשני סוגים. הסוג הראשון הוא אלרגיה מיידית, הנגרמת במנגנון ידוע, על ידי נוגדן בשם IgE. נוגדן זה מכוון כנגד החומר הגורם לתגובה האלרגית, או האלרגן, וכאשר הוא פוגש באלרגן הוא נקשר אליו, וגורם לתאים הקרויים תאי פיטום (mast cells) לשחרר חומרים שונים כדוגמת היסטמין, אשר מעוררים את התגובה האלרגית. סוג זה של אלרגיה מתבטא בפריחה מפושטת, התנפחות ותופעות הקשורות במערכת העיכול כמו הקאות או שלשולים, וכל התופעות מופיעות תוך מספר דקות לאחר החשיפה לאלרגן. במקרים קשים במיוחד יכולה להיווצר תגובה הקרויה תגובה אנפילקטית, שהיא תגובה אלרגית קיצונית המתבטאת בפריחה מפושטת, התנפחות, מלווים בקשיי נשימה וצפצופים, ובמקרים קיצוניים יכולה להביא למצב של ירידת לחץ דם והתפתחות הלם אנפילקטי, שהוא מצב מסכן חיים. תגובה אלרגית חזקה כזו יכולה להיגרם גם על ידי חשיפה לכמות קטנה של המזון האלרגני. ההורים לילדים אלה נתקלים בקשיים רבים כי עליהם להשגיח ולהקפיד שילדם לא ייחשף בשום צורה לחומר שאליו הוא אלרגי, שהוא לרב מרכיב נפוץ במזונם של ילדים. כל עוד הילד נמצא בבית אפשר להימנע יחסית בקלות אך ברגע שהילד הולך לגן, קשה מאוד למנוע את חשיפתו לחומר, והגננות לא תמיד מוכנות להתמודד עם האחריות, וההורים הופכים להיות חרדים מאוד. ניתן לעזור להורים כאלה להתמודד עם הקושי על ידי הדרכה מתאימה כיצד להימנע ממגע עם המזונות האלרגנים וכן ציודם במזרק אדרנלין להזרקה מיידית במקרה שהילד מפתח תגובה אלרגית, אך לא מדובר בפתרון מלא לבעיה. הסוג השני של אלרגיה למזון שונה מאוד באופיו מהתגובה המיידית. מדובר באלרגיה המתבטאת בעיקר בתופעות הקשורות למערכת העיכול, כמו הקאות ושלשולים, לפעמים גם שלשול דמי, אשר מופיעות מספר שעות עד מספר ימים לאחר החשיפה לאלרגן. המנגנון המעורב אינו ברור לחלוטי. האלרגן הנפוץ בסוג זה הוא חלבון חלב פרה. הפתרון הפשוט ביותר הוא מעבר לתזונה המבוססת על סויה, כמו פורמולת מזון צמחית, אולם בחלק ניכר ממקרים אלה הילד אלרגי גם לסויה, ואז הזנתו צריכה להיות בפורמולות של חלבון מפורק. חשוב לציין שכל קופות החולים משתתפות בהוצאה הכספית הכרוכה במתן פורמולות אלה, אך יש צורך במרשם רופא. הורים רבים מתלוננים שפורמולות אלה "מסריחות" וש"הילד בטוח לא יכול לאכול את זה". חשוב להסביר שהריח נובע בשל תהליך הפירוק של חלבון חלב הפרה, מפריע אולי להורים אך לא לתינוקות, וכל הילדים אוכלים אותו ללא שום בעיות, והפקטור החשוב הוא שהם משגשגים ומתפתחים יפה. הבשורה הטובה להוריהם של ילדים אלרגיים, היא שבמקרים רבים האלרגיה חולפת. אלרגיה מהסוג השני שתואר חולפת ב90-100% מהמקרים עד גיל שנתיים או שלוש שנים. גם אלרגיה מיידית לחלק מהמזונות נוטה לחלוף – אלרגיה מיידית לחלב פרה, למשל, חולפת בכשבעים אחוז מהמקרים עד גיל ארבע או חמש שנים, ואכן חלב פרה אינו גורם נפוץ לאלרגיה במבוגרים. מה הם המזונות הגורמים לאלרגיה? - הכל תלוי בגיל ובגיאוגרפיה. למרות שבאופן תיאורטי כל מזון יכול לגרום לתגובה אלרגית הרי באופן מעשי מספר המזונות הגורמים לתגובה אלרגית הוא מצומצם. האלרגנים, הנפוצים ביותר בעולם כולו הם חלב פרה וביצים. אלרגנים שכיחים נוספים הם בוטנים, אגוזים מסוגים שונים, סויה, חיטה ודגים. מחקרים שונים שבוצעו בארה"ב ובמערב אירופה מצאו כי האלרגנים האלו הם האחראים למעל 95% מהאלרגיה למזון בארצות אלה. אולם גורמי האלרגיה המובילים שונים בארצות שונות, על פי הרכב המזון הנהוג בהן. בסינגפור למשל האלרגיה הנפוצה ביותר היא לקני ציפורים, ובצרפת אלרגיה לחרדל היא שכיחה יחסית. לאחרונה בצענו מחקר מקיף שמטרתו לאפיין את שכיחות האלרגיה למזון ואת האלרגנים המובילים בישראל.תוצאות המחקר הראו כי שכיחות האלרגיה למזון בישראל היא כ-1.5%. בנוסף הראה המחקר כי בישראל אלרגיה לשומשום, שהוא אלרגן נדיר בארצות מערב אירופה וארה"ב, שכיחה פי ארבע מאשר אלרגיה לבוטנים, שהם אלרגן נפוץ הרבה יותר בארצות אלה. הסיבות לכך קשורות כנראה בעיקר למידת החשיפה של פעוטות למזונות אלה. בישראל הורים רבים מוסיפים טחינה או חלבה העשויות משומשום למזונו של הילד, על מנת להעשירו באנרגיה ובברזל. גם סלט חומוס מכיל כמות גדולה של טחינה ולכן אסור לאכילה. כמו כן ילדים רבים אוכלים עוגיות ובייגלה המכילים שומשום. השכיחות הנמוכה יחסית של אלרגיה לבוטנים בארץ היא תופעה מעניינת מכיוון שכמעט כל הפעוטות אוכלים בשלב מוקדם בחייהם במבה, שמכילה בוטנים. ייתכן שהסיבה לכך היא תהליכי העיבוד של הבוטנים בתהליך הכנת הבמבה, אשר מנטרלים את התכונות האלרגיות שלהם. אלרגיה נוספת שהפכה לנפוצה יותר, גם בישראל וגם במערב בשנים האחרונות היא האלרגיה לפירות טרופיים, כמו קיווי ומנגו, שהפכו לנפוצים יותר ולכן החשיפה של הילדים אליהם עלתה. לעומת זאת התותים, שמואשמים פעמים רבות בגרימת אלרגיה, אינם גורם שכיח לאלרגיה כלל. הסיבה לסברה כי אלרגיה לתותים היא נפוצה הרבה יותר מכפי שהיא באמת היא שהתות מכיל חומרים חומציים, בדומה לפירות הדר ועגבניות, וחומרים אלה גורמים לפעמים לפריחה בעור הפנים וסביב הפה על ידי גירוי ישיר של העור, אך לא מדובר בפריחה המפושטת האופיינית לתגובה אלרגית. האלרגיה במבוגרים היא לרב למזונות שונים מאשר אצל הפעוטות מכיוון שאלרגיות הילדות חולפות במקרים רבים. הבוטנים הם אלרגן נפוץ גם במבוגרים, אך לא ביצים וחלבון חלב פרה. אלרגנים נפוצים נוספים במבוגרים הם דגים, אגוזים שונים, ופירות ים. מה כדאי להורים לעשות? - החשיפה למזונות בעלי פוטנציאל אלרגני גבוה מומלצת בישראל רק החל מגיל שנה, ולא לפני כן, ובארה"ב נהוג להמליץ להימנע מחשיפה זו עד גיל שנתיים או שלוש. כמו כן יש לחשוף את הילד רק לסוג אחד של מזון חדש בכל פעם, כך שאם תתפתח אלרגיה ניתן יהיה לדעת מה הוא הגורם לה. רצוי שבפעם הראשונה שהילד נחשף למזון בעל פוטנציאל אלרגני גבוה הוא יקבל בתחילה כמות קטנה, ורק לאחר פרק זמן של כעשרים דקות שבו ישגיחו עליו ההורים ויראו שאין כל התפתחות של תגובה אלרגית יקבל כמות גדולה יותר. עם זאת ילד שכבר אוכל טחינה או חלבה ואינו מפתח תגובה אלרגית, ניתן להמשיך ולתת לו אותם למרות השכיחות הגבוהה של אלרגיה לשומשום, שכן כנראה שילד זה אינו אלרגי לו. יש צורך בחינוך ההורים כיצד להימנע מטעויות. ההורים חייבים לפתח "אובססיה" בקשר לקריאת התוויות של כל מוצר לפני שמוגש לילד. אסור לסמוך על "הסמןך" הישראלי הידוע לשימצה. בנוסף חייבים לחזור ולשנן את תכנית הפעולה במקרים של תגובה אלרגית קשה: זיהוי הסימנים, טיפול תרופתי ע"י שימוש במזרק האוטומטי של אדרנלין, פינוי הילד למתקן רפואי במהירות האפשרית. אבחנה נכונה, הדרכה ושיתוף פעולה של רופאים, הורים וילדים, אנשי חינוך, ואנשים בתעשית המזון יגרמו לצמצום הסיכונים והחרדות שמלווים יום יום כל אחד הסובל לאלרגיה למזון. דר' אילן דלאל מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית מומחה לרפואת ילדים מחלקת ילדים- בי"ח וולפסון, חולון
גם אלרגיה למזון היא עניין של גיאוגרפיה אלרגיה למזון - שכיחה בילדים ובתינוקות, אולם היא שכיחה פחות ממה שאנשים נוטים לחשוב. מחקרים שונים הראו כי בין שלושה לשמונה אחוזים מכלל התינוקות סובלים ממנה. האלרגיה למזון מתחלקת לשני סוגים. הסוג הראשון הוא אלרגיה מיידית, הנגרמת במנגנון ידוע, על ידי נוגדן בשם IgE. נוגדן זה מכוון כנגד החומר הגורם לתגובה האלרגית, או האלרגן, וכאשר הוא פוגש באלרגן הוא נקשר אליו, וגורם לתאים הקרויים תאי פיטום (mast cells) לשחרר חומרים שונים כדוגמת היסטמין, אשר מעוררים את התגובה האלרגית. סוג זה של אלרגיה מתבטא בפריחה מפושטת, התנפחות ותופעות הקשורות במערכת העיכול כמו הקאות או שלשולים, וכל התופעות מופיעות תוך מספר דקות לאחר החשיפה לאלרגן. במקרים קשים במיוחד יכולה להיווצר תגובה הקרויה תגובה אנפילקטית, שהיא תגובה אלרגית קיצונית המתבטאת בפריחה מפושטת, התנפחות, מלווים בקשיי נשימה וצפצופים, ובמקרים קיצוניים יכולה להביא למצב של ירידת לחץ דם והתפתחות הלם אנפילקטי, שהוא מצב מסכן חיים. תגובה אלרגית חזקה כזו יכולה להיגרם גם על ידי חשיפה לכמות קטנה של המזון האלרגני. ההורים לילדים אלה נתקלים בקשיים רבים כי עליהם להשגיח ולהקפיד שילדם לא ייחשף בשום צורה לחומר שאליו הוא אלרגי, שהוא לרב מרכיב נפוץ במזונם של ילדים. כל עוד הילד נמצא בבית אפשר להימנע יחסית בקלות אך ברגע שהילד הולך לגן, קשה מאוד למנוע את חשיפתו לחומר, והגננות לא תמיד מוכנות להתמודד עם האחריות, וההורים הופכים להיות חרדים מאוד. ניתן לעזור להורים כאלה להתמודד עם הקושי על ידי הדרכה מתאימה כיצד להימנע ממגע עם המזונות האלרגנים וכן ציודם במזרק אדרנלין להזרקה מיידית במקרה שהילד מפתח תגובה אלרגית, אך לא מדובר בפתרון מלא לבעיה. הסוג השני של אלרגיה למזון שונה מאוד באופיו מהתגובה המיידית. מדובר באלרגיה המתבטאת בעיקר בתופעות הקשורות למערכת העיכול, כמו הקאות ושלשולים, לפעמים גם שלשול דמי, אשר מופיעות מספר שעות עד מספר ימים לאחר החשיפה לאלרגן. המנגנון המעורב אינו ברור לחלוטי. האלרגן הנפוץ בסוג זה הוא חלבון חלב פרה. הפתרון הפשוט ביותר הוא מעבר לתזונה המבוססת על סויה, כמו פורמולת מזון צמחית, אולם בחלק ניכר ממקרים אלה הילד אלרגי גם לסויה, ואז הזנתו צריכה להיות בפורמולות של חלבון מפורק. חשוב לציין שכל קופות החולים משתתפות בהוצאה הכספית הכרוכה במתן פורמולות אלה, אך יש צורך במרשם רופא. הורים רבים מתלוננים שפורמולות אלה "מסריחות" וש"הילד בטוח לא יכול לאכול את זה". חשוב להסביר שהריח נובע בשל תהליך הפירוק של חלבון חלב הפרה, מפריע אולי להורים אך לא לתינוקות, וכל הילדים אוכלים אותו ללא שום בעיות, והפקטור החשוב הוא שהם משגשגים ומתפתחים יפה. הבשורה הטובה להוריהם של ילדים אלרגיים, היא שבמקרים רבים האלרגיה חולפת. אלרגיה מהסוג השני שתואר חולפת ב90-100% מהמקרים עד גיל שנתיים או שלוש שנים. גם אלרגיה מיידית לחלק מהמזונות נוטה לחלוף – אלרגיה מיידית לחלב פרה, למשל, חולפת בכשבעים אחוז מהמקרים עד גיל ארבע או חמש שנים, ואכן חלב פרה אינו גורם נפוץ לאלרגיה במבוגרים. מה הם המזונות הגורמים לאלרגיה? - הכל תלוי בגיל ובגיאוגרפיה. למרות שבאופן תיאורטי כל מזון יכול לגרום לתגובה אלרגית הרי באופן מעשי מספר המזונות הגורמים לתגובה אלרגית הוא מצומצם. האלרגנים, הנפוצים ביותר בעולם כולו הם חלב פרה וביצים. אלרגנים שכיחים נוספים הם בוטנים, אגוזים מסוגים שונים, סויה, חיטה ודגים. מחקרים שונים שבוצעו בארה"ב ובמערב אירופה מצאו כי האלרגנים האלו הם האחראים למעל 95% מהאלרגיה למזון בארצות אלה. אולם גורמי האלרגיה המובילים שונים בארצות שונות, על פי הרכב המזון הנהוג בהן. בסינגפור למשל האלרגיה הנפוצה ביותר היא לקני ציפורים, ובצרפת אלרגיה לחרדל היא שכיחה יחסית. לאחרונה בצענו מחקר מקיף שמטרתו לאפיין את שכיחות האלרגיה למזון ואת האלרגנים המובילים בישראל.תוצאות המחקר הראו כי שכיחות האלרגיה למזון בישראל היא כ-1.5%. בנוסף הראה המחקר כי בישראל אלרגיה לשומשום, שהוא אלרגן נדיר בארצות מערב אירופה וארה"ב, שכיחה פי ארבע מאשר אלרגיה לבוטנים, שהם אלרגן נפוץ הרבה יותר בארצות אלה. הסיבות לכך קשורות כנראה בעיקר למידת החשיפה של פעוטות למזונות אלה. בישראל הורים רבים מוסיפים טחינה או חלבה העשויות משומשום למזונו של הילד, על מנת להעשירו באנרגיה ובברזל. גם סלט חומוס מכיל כמות גדולה של טחינה ולכן אסור לאכילה. כמו כן ילדים רבים אוכלים עוגיות ובייגלה המכילים שומשום. השכיחות הנמוכה יחסית של אלרגיה לבוטנים בארץ היא תופעה מעניינת מכיוון שכמעט כל הפעוטות אוכלים בשלב מוקדם בחייהם במבה, שמכילה בוטנים. ייתכן שהסיבה לכך היא תהליכי העיבוד של הבוטנים בתהליך הכנת הבמבה, אשר מנטרלים את התכונות האלרגיות שלהם. אלרגיה נוספת שהפכה לנפוצה יותר, גם בישראל וגם במערב בשנים האחרונות היא האלרגיה לפירות טרופיים, כמו קיווי ומנגו, שהפכו לנפוצים יותר ולכן החשיפה של הילדים אליהם עלתה. לעומת זאת התותים, שמואשמים פעמים רבות בגרימת אלרגיה, אינם גורם שכיח לאלרגיה כלל. הסיבה לסברה כי אלרגיה לתותים היא נפוצה הרבה יותר מכפי שהיא באמת היא שהתות מכיל חומרים חומציים, בדומה לפירות הדר ועגבניות, וחומרים אלה גורמים לפעמים לפריחה בעור הפנים וסביב הפה על ידי גירוי ישיר של העור, אך לא מדובר בפריחה המפושטת האופיינית לתגובה אלרגית. האלרגיה במבוגרים היא לרב למזונות שונים מאשר אצל הפעוטות מכיוון שאלרגיות הילדות חולפות במקרים רבים. הבוטנים הם אלרגן נפוץ גם במבוגרים, אך לא ביצים וחלבון חלב פרה. אלרגנים נפוצים נוספים במבוגרים הם דגים, אגוזים שונים, ופירות ים. מה כדאי להורים לעשות? - החשיפה למזונות בעלי פוטנציאל אלרגני גבוה מומלצת בישראל רק החל מגיל שנה, ולא לפני כן, ובארה"ב נהוג להמליץ להימנע מחשיפה זו עד גיל שנתיים או שלוש. כמו כן יש לחשוף את הילד רק לסוג אחד של מזון חדש בכל פעם, כך שאם תתפתח אלרגיה ניתן יהיה לדעת מה הוא הגורם לה. רצוי שבפעם הראשונה שהילד נחשף למזון בעל פוטנציאל אלרגני גבוה הוא יקבל בתחילה כמות קטנה, ורק לאחר פרק זמן של כעשרים דקות שבו ישגיחו עליו ההורים ויראו שאין כל התפתחות של תגובה אלרגית יקבל כמות גדולה יותר. עם זאת ילד שכבר אוכל טחינה או חלבה ואינו מפתח תגובה אלרגית, ניתן להמשיך ולתת לו אותם למרות השכיחות הגבוהה של אלרגיה לשומשום, שכן כנראה שילד זה אינו אלרגי לו. יש צורך בחינוך ההורים כיצד להימנע מטעויות. ההורים חייבים לפתח "אובססיה" בקשר לקריאת התוויות של כל מוצר לפני שמוגש לילד. אסור לסמוך על "הסמןך" הישראלי הידוע לשימצה. בנוסף חייבים לחזור ולשנן את תכנית הפעולה במקרים של תגובה אלרגית קשה: זיהוי הסימנים, טיפול תרופתי ע"י שימוש במזרק האוטומטי של אדרנלין, פינוי הילד למתקן רפואי במהירות האפשרית. אבחנה נכונה, הדרכה ושיתוף פעולה של רופאים, הורים וילדים, אנשי חינוך, ואנשים בתעשית המזון יגרמו לצמצום הסיכונים והחרדות שמלווים יום יום כל אחד הסובל לאלרגיה למזון. דר' אילן דלאל מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית מומחה לרפואת ילדים מחלקת ילדים- בי"ח וולפסון, חולון