אל המחר - קסנדרה

מילי**

New member
אל המחר - קסנדרה

אל המחר ישובה על אבן בצד הדרך גופי מותש, עיני כלות עייפתי מהמסע ראיתי עולם, סבבתי בו ולא מצאתי אלא, מכאוב חציתי ימים ואגמים ראיתי שקיעות וזריחות תעיתי בין הרים וגאיות ואבדתי בדרכים ישבתי על אבן בצד הדרך והנה הלך קרב ובא,,,, מה לך עלמה כי תשבי בדד ? קומי ואראה לך את הדרך הושיט לי ההלך את ידו והוביל אותי במעלה הדרך צעדנו, ההלך ואני, ידי בתוך ידו והנה שער,,,, באנו בשער שער אל הבלתי נודע שער אל המחר הנה בתי, הגעת למחוז חפצך אמר ההלך ואני ממש כמו בילדותי עת אחזתי בידו של אבי בשער בית הכנסת לא הרפיתי גם היום ורציתי לבוא בשער וידו מובילה אותי ביראת קודש אל הבלתי נודע אל היכל הקודש של חיי אל המחר קסנדרה
 

קרני

New member
קסנדרה...

לאן שיקחו אותנו רגלינו, שם נהיה... לאן שיוביל אותנו ראשינו, שם נחשוב... לאן שיקח אותנו ליבינו, שם נרגיש... בין עבר ועתיד... בין הווה לרגע הנוכחי... בין זכרונות לתקוות וחלומות... בין הארץ והשמיים, אנחנו... בין כל אלו, נהיה, נחשוב ונרגיש. ממני, שמבינה אותך! @ @ J U
 
התחלה וסיום...

ההתחלה של שירך הזכירה לי שיר שכתבה ריטה עוד איש בודד/ ריטה כשהלילה חוזר מנדודיו ויש מין קדרות עייפה בפניו בין סמטאות הכרך ושתיקותיו אני שומעת צעדיו. אני אוספת כאבי הישנים שאולי לאבד באיזה בר עמוס-אנשים ...רואה עוד איש...בודד... מתחת לשפתיו שם הוא ממלמל עיניו מין בורקות במבט כמוצא איזה דרך או שיר ולוגם כמנוסה. ...איזה שקר מעושה. כשהלילה חוזר מנדודיו ויש מין קדרות עייפה בפניו בין סמטאות הכרך ושתיקותיו אני שומעת צעדיו. אני אוספת כאבי הישנים שאולי לאבד באיזה בר עמוס-אנשים ...רואה עוד איש...בודד... וסיומו של שירך - הכניס בי תקווה וחום שירך מקסים, אוהב ומנתב... וכמו תמיד כתיבתך מרשימה אותי :)
 
למעלה