זה לא, אבל זה גם קצת כן
לי היה העונג לעבוד כמה פעמים בדברור של שני ארגונים שהאמנתי בהם עד מאוד, וזו אכן חוויה מדהימה. לא פעם אני שואלת את עצמי למה אני חושבת שאין לי מקום בפוליטיקה - כל האנשים שאני מעריכה או חושבת שהם ראויים אומרים "אנחנו טובים מדי לפוליטיקה", והתוצאה היא שהפוליטיקה הישראלית נראית בדיוק כך. נטולת אנשים שאני חושבת שהם ראויים. איך ליאו אומר למועמד ג'ד ברטלט כשהוא מנסה (שוב) לשכנע אותו לרוץ לנשיאות ? Because I'm tired of it: year after year after year after year having to choose between the lesser of who cares. Of trying to get myself excited about a candidate who can speak in complete sentences. Of setting the bar so low, I can hardly bear to look at it. They say a good man can't get elected President. I don't believe that. בקיצור, אני מאוד מבינה לליבך. אבל הנה יש לך הזדמנות להיות בכ"ז מעורב. אולי זו לא הדרך שהיית רוצה, אבל אולי בכ"ז יש שם אנשים טובים ? אנשים רציניים ? מישהו שאתה מאמין בו ובאיכויות שלו, גם אם לא בדעות שלו ? לפעמים זה לא פחות חשוב, שהאופוזיציה (כך אתה מקווה) תהייה ראויה. בכל מקרה, אני חושבת שאתה יכול להיות גאה בעצם זה שהציעו לך לעבוד בקמפיין. זה אומר הרבה עליך.
