השמאלני הגאה
New member
אל"מ (מיל.) קורא לטייסים לסרב להפצי
כבר בחודש ינואר השנה קרא אל"מ (מיל.) יגאל שוחט לטייסי חיל האויר לסרב להפציץ ערים פלסטיניות. הדברים שנאמרו בכנס באולם צוותא בתל אביב בינואר השנה מקבלים משנה תוקף עם הרג הילדים בהפצצה בעזה השבוע. אל"מ (מיל.) שוחט נלחם בשורות חיל האויר במלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. מטוסו הופל מעל מצרים ב1970- , והוא איבד את רגלו והיה שבוי בידי המצרים במשך מספר שנים. עם חזרתו לישראל למד רפואה והפך לרופא מנתח. להלן דבריו: "אני חושב שטייסי אף16-צריכים לסרב להפציץ בערים פלשתינאיות. הם צריכים לחשוב איך היתה נראית הפצצה כזאת על העיר שהם גרים בה. אני מתאר לעצמי איך נראתה רמאללה כשמטוס אף16- הפציץ שם בנין משטרה. אני מדבר על הפצצת עיר מיושבת בצפיפות. אני מדבר על חיסול ברחוב הראשי, ממסוק, כשנהרגים מסביב שלושה עוברי אורח [כפי שקרה בסוף 20021]. אי אפשר להגיד שזה היה "נזק נלווה", שלא התכוונו להרוג אזרחים, כי כשמטוס מפציץ עיר מיושבת, לוקחים בחשבון הרג של אזרחים. גם כשמדובר בפצצות מדויקות. לכן זהו בעיני הרג של אזרחים בכוונה תחילה. פשע מלחמה. ראינו בחודשים האחרונים מה פצצות חכמות יכולות לעשות, גם כאן וגם באפגניסטאן. ואני חושב שהמטרה לא מספיק חשובה כדי לשלם מחיר כזה, בעיקר לא כשאנחנו לא עומדים מול צבא אלא מול אזרחים. בעיקר כשאנחנו לא צודקים. מאד לא צודקים. בעיני המטרה של הלחימה הזאת לא לגיטימית, כי הכיבוש לא לגיטימי. טייסי קרב, טייסי מסוקים, טייסים בכלל צריכים להחליט כל יום מחדש, ולפעמים כל שעה, מה מותר להם לעשות מבחינה מוסרית וחוקית ומה לא. אני לא תמים, ואני יודע שמי שיסרב פעם או פעמיים להפציץ את שכם או את רמאללה יגמור בזה את הקריירה, ומדובר בקריירה. לטוס זה דרך חיים וזה מקצוע. זה אף פעם לא רק שירות סדיר ומילואים שעושים כדי לגמור ולחזור הביתה בשלום. לכן כשמדובר בטייסים אני בעד להרחיב את המושג "דגל שחור". לדעתי, טייסים צריכים לחקור היטב את הפקודה שהם מקבלים, לשאול הרבה שאלות על המטרה, ולסרב למלא פקודה שהיא בלתי חוקית בעיניהם". (מתוך פרוטוקול המפגש "ישראל בדרך להאג?" שהתקיים באולם צוותא בתאריך 9.1.2002, המפיע במלואו באתר האינטרנט של גוש שלום WWW.GUSH-SHLOM.ORG )
כבר בחודש ינואר השנה קרא אל"מ (מיל.) יגאל שוחט לטייסי חיל האויר לסרב להפציץ ערים פלסטיניות. הדברים שנאמרו בכנס באולם צוותא בתל אביב בינואר השנה מקבלים משנה תוקף עם הרג הילדים בהפצצה בעזה השבוע. אל"מ (מיל.) שוחט נלחם בשורות חיל האויר במלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. מטוסו הופל מעל מצרים ב1970- , והוא איבד את רגלו והיה שבוי בידי המצרים במשך מספר שנים. עם חזרתו לישראל למד רפואה והפך לרופא מנתח. להלן דבריו: "אני חושב שטייסי אף16-צריכים לסרב להפציץ בערים פלשתינאיות. הם צריכים לחשוב איך היתה נראית הפצצה כזאת על העיר שהם גרים בה. אני מתאר לעצמי איך נראתה רמאללה כשמטוס אף16- הפציץ שם בנין משטרה. אני מדבר על הפצצת עיר מיושבת בצפיפות. אני מדבר על חיסול ברחוב הראשי, ממסוק, כשנהרגים מסביב שלושה עוברי אורח [כפי שקרה בסוף 20021]. אי אפשר להגיד שזה היה "נזק נלווה", שלא התכוונו להרוג אזרחים, כי כשמטוס מפציץ עיר מיושבת, לוקחים בחשבון הרג של אזרחים. גם כשמדובר בפצצות מדויקות. לכן זהו בעיני הרג של אזרחים בכוונה תחילה. פשע מלחמה. ראינו בחודשים האחרונים מה פצצות חכמות יכולות לעשות, גם כאן וגם באפגניסטאן. ואני חושב שהמטרה לא מספיק חשובה כדי לשלם מחיר כזה, בעיקר לא כשאנחנו לא עומדים מול צבא אלא מול אזרחים. בעיקר כשאנחנו לא צודקים. מאד לא צודקים. בעיני המטרה של הלחימה הזאת לא לגיטימית, כי הכיבוש לא לגיטימי. טייסי קרב, טייסי מסוקים, טייסים בכלל צריכים להחליט כל יום מחדש, ולפעמים כל שעה, מה מותר להם לעשות מבחינה מוסרית וחוקית ומה לא. אני לא תמים, ואני יודע שמי שיסרב פעם או פעמיים להפציץ את שכם או את רמאללה יגמור בזה את הקריירה, ומדובר בקריירה. לטוס זה דרך חיים וזה מקצוע. זה אף פעם לא רק שירות סדיר ומילואים שעושים כדי לגמור ולחזור הביתה בשלום. לכן כשמדובר בטייסים אני בעד להרחיב את המושג "דגל שחור". לדעתי, טייסים צריכים לחקור היטב את הפקודה שהם מקבלים, לשאול הרבה שאלות על המטרה, ולסרב למלא פקודה שהיא בלתי חוקית בעיניהם". (מתוך פרוטוקול המפגש "ישראל בדרך להאג?" שהתקיים באולם צוותא בתאריך 9.1.2002, המפיע במלואו באתר האינטרנט של גוש שלום WWW.GUSH-SHLOM.ORG )