אל תאכיל את הטרול, ילדי

[מיכאלר]

אל תאכיל את הטרול, ילדי

אל תאכיל את הטרול, ילדי (מאת דדי שי, פורום נענע 28.11.05 ) אל תאכיל את הטרול, ילדי לא, אל נא תאכיל את הטרול, שכן אוכל הוא על מנת לחיות ,ילדי וחי הוא על מנת לאכול. אל תענה לטרול כאוולתו וגם אם תהא אוולתו רבה, שכן ככל שתרבה לענות לו תשובותיך לעולם לא ישבע. הנח לנפשו את הטרול, ילדי כן, תן לו לחיות לנפשו, שכן נפשו קטנה ומכוערת היא ולחיות בה, זהו עונשו. אז אל תאכיל את הטרול, ילדי שכן רק ימשיך לזלול ולגדול, ויאכל הוא גם את נשמתך, ילדי והיית גם אתה לטרול.

 

[elad2040]

זה נפלא! ))

 

[קסנדרה*]

הוא יודע מה שהוא כותב ../images/Emo13.gif

אכן אסור להגיב לו, אסור לענות לו ורצוי להתעלם, ולכן קיים "נוהל טרול". זה מחד, ומאידך יש להיזהר ולא להכליל כל מיני מציקנים תחת קבוצת הטרולים. תודה מיכאל. קסנדרה

 

[שמעון רוזנברג]

ובכ"ז

תודה לטרולים על תרומתם כמעוררי השראה, כתיבה, דיון, ויכוח מהו חופש ביטוי. ועוד וכן עינוגים הכוללים פרצי לעג, בוז וגם כעס. וכמובן יוצרים הזדמנות למחקרים סוציולוגיים על מהותם, ואף מחקרים פסיכולוגיים על אישיותם, ומחקרים על עולם התקשורת המודרני האינטרנטי ותופעותיו, המאפשר למיני שדים לצאת מפח הזבל, להנות ממדיה נטולת (כמעט) צנזורה ובקרה, לעקוף את מה שקרוי "הירארכיה של ידע" (באינטרנט הכל שווה ערך, כביכול), לפרסם את עצמם והגיגיהם לפתוח בלוגים , ואתרים וכו. לקבל תגובות היוצרות אשליה שמדובר בישויות נעלות. כל דבר הוא לטוב ולרע.

 

[קסנדרה*]

שמעון למה גילית ??../images/Emo12.gif

זה הנושא שבחרתי לעשות עליו את המחקר בסוף התואר, התחלת לאסוף חומרים כבר לפני שנה

מסתבר שזה נושא רחב היקיף ואפשר לחקור אותו מכמה היבטים. כן, אני מסכימה איתך שלצד הנזק שהם גורמים, הם מעוררים לכידות בין חברי הפורום, הם במרבית הפעמים מחזקים את מעמדו של המנהל בעיני הנהלת הפורומים ובעיניי הגולשים בפורום, ולעתים אפילו בעיני המנהל עצמו, כשהוא מתפלא על עצמו כיצד הוא מצליח להחזיק מעמד מולם ולא נשבר, ולא משחק לידיהם. (אצלי זה כבר מזמן לא עובד, הם עוברים על-ידי בשקיפות מוחלטת). קסנדרה

 

[מיכאלר]

וואאאוו, קס, לא ידעתי

שאצליח לעורר עניין כזה. צודקת, בעידן האינטרנט, מתגלות תופעות אנושיות חדשות שלא הכרנו, ויכולות לשמש למחקר פסיכולוגי מעניין ביותר. כשמתגלה אויב בשטח, תמיד , מכרח הנסיבות, באה לידי גילוי שעתו היפה של העם (לכידות, כאמור). חבל שהתופעה מתקיימת רק בשעת לחץ, אך זה כבר עניין לדיון נפרד. שלא נידע מטרולים... אגב: כדאי לך מאד לשים לב לעובדה מעניינת שישנם גולשים שבגלל ההרכב הנפשי הבלתי שגרתי שלהם, הם פוסעים ממש על קו הגבול בין הטרול ,לבין הגולש הפרובוקטיבי היודע לעורר לעיתים, דיונים פוריים ביותר.יש לזהות בזהירות מי הוא מי. בהצלחה בעבודת המחקר! מיכאל

 

[קסנדרה*]

מיכאל יקר, תודה על האיחולים ../images/Emo13.gif

אבל אחרי 9 שנות ניהול פורומים, אני מריחה את הטרולים מהאות הראשונה, זה שאני לא מגלה את הקלפים, זה לא אומר שלא ידעתי שעומד לפני טרול שעוד לא בקע מהביצה, ואני סבלנית כידוע, לכן אני מרשה להם למתוח את החבל עד הקצה. לגבי כותבים פרובוקטיביים, אלה לעתים בעייתיים יותר מטרול. כי לטרול יש לנו מענה - חוסר המענה, לפרובוקטיבי אין לנו בד"כ, אבל אפשר גם להחיל עליהם את "חוקי הטרולים", זה לפעמים עוזר - בעיקר התעלמות. אני לא מגיבה גם כשהם פונים אלי במסרים, לא מגיבה להם בפורום - ואני יודעת שזו התשובה היחידה, הם הרי לא יכולים לדעת אם השיגו את מטרתם (למרות שאצלי זה קצת קשה להשיג את המטרה, אני די אדישה לתופעת הטרולים). מה שכן, הפרובוקטיביים לעתים מצליחים להרגיז אותי, אבל גם במינון סביר. אבל, אני היום אוספת חומר על הטרולים ומקווה שיאשרו את המחקר בתחום זה. קסנדרה

 

[שוכב עם תנינים]

נושא ראוי לעבודת מחקר/מזל גדול נפל בחלקך

מבדיקה, קצרה, שערכתי מסתבר שפורומך (יש מילה כזאת???????) מאכלס כמה מהמיומנים בטרולים ועוד כחברים קבועים! מדובר באנשים המסתננים לאתרים זרים - בלוגים/קומונות בניקים שונים ומשונים ומטילים שם את מימיהם המרופשים! לצערי, ניכר מה"שקיפות" שאת מתהדרת בה שלהזות בהקיץ זה בהחלט לפעמים מקצוע..

 

[milim]

ואנדליסטים או קבוצה חברתית ייחודית?

זהו שמו של המאמר שקבלתי לא מזמן. כוונים שלא חשבתי עליהם. קס, יופי של נושא! בהצלחה.

 

[קסנדרה*]

מלים תודה על המאמר , מרתק

אמנם הספקתי לקרוא רק חלק, אבל שמרתי לי. זה מזכיר לי שאחד מהמרצים שלי אמר פעם שהתופעה עדיין לא נחקרה מבחינה מדעית, באופן שיוכל לשקול אפשרות לכנות את ההפרעה בשם רשמי ולצרף אותה כהפרעה אישיותית מוגדרת לספר ה-DSM הבא. לדעתי אפשר לזהות אצל הטרולים סימפטומים של מאניה-דיפרסיה, כשהחלק המאני הוא זה שבא לידי ביטוי, זה גם מוזכר במאמר שצירפת. (* זו הנחה פרטית שלי). אני משערת זאת עפ"י התנהגותם, בהתקף מאני יש אנרגיות בלתי הגיוניות, כמות רעיונות בלתי נדלית ומרץ של 1,000 אנשים באדם אחד, משם לדעתי הם שואבים את הרעיונות הרבים ומשם הם שואבים את האנרגיה והמרץ להמשיך עוד ועוד. כאשר לאדם רגיל, יש קו גבול, בו הוא מסיים, לאחר מיצוי העניין, להם אין גבולות, הם לא מגיעים למיצוי, עד שההתקף המאני חולף. ואסור לשכוח שיש גולשים מציקים שהם יותר גרועים מהטרולים, להם נחוצים, תשומת לב, התייחסות, אהבה, משוב כלשהו, שהם חסרים אותו מאד מאד בחייהם. בילדות אפשר למשוך תשומת לב בדרכים יותר קלות ופחות בעיתיות (מספיק לבכות), בבגרות זה קשה יותר, והאינטרנט פתח שערים וכר נרחב של אפשרויות לפעול ולנהוג בדרכים שתשומת הלב תופנה אליהם - ולכן גם במקרה זה התשובה, כמו אצל הטרולים, ואפילו אצל הפרובלמטים זה עובד טוב יותר - התעלמות !!!!! קסנדרה

 

[trompe1]

../images/Emo50.gif

תקוותי היא שבמהלך המחקר תהיה בך די תבונה כדי לראות שלא מדובר בהפרעה נפשית, אלא בתנועה חברתית השוחרת לשחרור מעול שרירות-הלב של הדיקטטורה האינטרנטית המתבטאת במתן כוח להללו שאינם יודעים כיצד להשתמש בו. מילת המפתח במחקרך צריכה להיות - ה מ ט ר ה. מהי המטרה של סו-קולד הטרול? האם היא (כפי שהצביע המאמר אליו הפנתה מילים) "שלהוב יצרים וחילול מהומות", או שמא ניתן לראות קונסיסטנטיות (כלשהיא) בתכנים של אותו סו-קולד טרול; חתירה למטרה מאוד מסויימת, שהיא זו המייצרת את האנרגיה לנהוג כ-"1000 טרולים" וכ-מישהו בעל הפרעת אישיות מניה-דיפרסיבית, בעוד למעשה... הבנאדם כולה רוצה שהצדק ייעשה והוא לא מתכוון לוותר עד שזה ייקרה! חוש הצדק, הו, חוש הצדק של האתם - כמה הוא יכול לבלבל את הללו שלא ניחנו בקמצוץ ממנו.

 

[שמעון רוזנברג]

מאניה דפרסיה?!

בסיפור ברוך אשם "הצעתי" הסבר אחר (כמובן ייחסתי אותו לגבי טרול ספציפי וחלקו דימיוני) והוא פיצול אישיות. כמובן שאיני פסיכולוג . מכל מקום ההסבר שלמאניה דפרסיה נראה לי מאוד הגיוני. יצירתיות בלתי פוסקת, כתיבת מאות ואלפי שירים ואלפי תגובות הם מאפיין שנראה לי מתאים. אגב - האם ייתכן שחלקו הוא בהנחיית מטפל? קרי כחלק מטיפול תרפויטי? או תרגום יצירתי של החולה לשיחותיו עם המטפל, קצת מעין "יומן"? הוצא הכאבים והרגשות החוצה בשפה מוקצנת? הפגנת זעם על מי שנתפס כגורם לסבל, למחלה, לעינוים הפנימיים? כמו למשל לכתוב שיר נאצה להורה (הנתפס כאשם בהרבה מקרים) אלא שדומני שמחלה זו היא תוצר של חוסר איזון כימיקלי? ועוד מה שנראה לי מתאים - זו העובדה שהחולה מודע ל"ריבוי פניו" בניגוד לחולה בפיצול אישיות? מודע לכך אך לא ברמה של שליטה? והאם - עוד "שאלת מחקר"? רמת המודעות של החולה אינה מוגבלת. כך תמיד יראה באחר את האשם ולעולם לא יזהה את הבעיה בו עצמו? אלה שאני פגשתי אכן התאפיינו בשלב הדרדרותם - למרת אינטליגנציה והשכלה גבוהה ביותר - בחוסר יכולת להתבוננות עצמית נוקבת.

 

[שמעון רוזנברג]

קס. עוד דבר

כאשר החולה הוא בעל רמת אינטליגנציה סבירה ומעלה - האם לא יעשה ראציונליזציה להתנהגותו? כשם שבהאשמתו את האחר הוא עושה ראציונליזציה למצבו, כך גם יסביר לעצמו (ולאחרים) כי הוא חותר לצדק מוחלט, להגשמת אידיאלים חברתיים וכד', כשבמציאות לא ייתכן "צדק מוחלט" כאילו שרק צד אחד צודק והשני לעולם לא (והרי עצם החתירה לצדק מוחלט היא לבדה כבר מצביעה על חוסר יכולת להבין את הצדק של האחר, ולכן - על חוסר יכולת לקבל שכל צדק הוא יחסי. ובכלל נראה לי שמדובר בעיוות של תמונת המציאות, וזו מחמירה דווקא כאשר הוא מסוגל להפעיל כלי ניתוח וחשיבה). איני טוען שכל מי שמאמין בצדק מוחלט ועיוור לצדק של האחר, ומעוות את תמונת המציאות הוא חולה נפש. חלקנו מאמינים בדברים שונים ומשונים מתוקף נורמות וחינוך "לאורם" גדלנו. אבל כשיש חיבור בין התנהגות טרולית לבין תפיסה כזו של המציאות - נראה לי שההסבר לכך הוא אכן מאניה דפרסיה - המאופיינת בראציונליזציה ובאידיאליזיציה של עולמו/נפשו/בעיותיו.

 

[קסנדרה*]

שמעון, אז ככה

זו הנחה שלי, למרות שהיא לא רק שלי, במאמר שצירפה לנו מלים, יש הסבר לעניין זה, ואני רק הסברתי, שכאשר הטרול המצוי מגיב ומגיב ולא מרפה, מעלה רעיונות רבים, הרבה מעבר למקובל, ויכולת להמשיך ולפעול במשהו מסוים עוד ועוד , שוב, בחוסר פרופורציה - לדעתי זה הביטוי לתגובות המרובות, לריבוי הניקים, והרדיפה אחר מנהלי פורומים וחלק מחברי הפורומים - כל אלה מאפיינים התנהגות מאנית . אגב עוד מאפיין להתנהגות בתקופת מאניה זה לקיחת סיכונים כמו נהיגה פרועה במהירויות גבוהות מאד, ולפעמים זה מסתיים במוות. קיום יחסי מין באופן חופשי ללא אמצעי הגנה עם כל מיני והרבה הרבה מאד מיני, בזבוז כסף באופן מוגזם עד פשיטת רגל ועוד. וגם פה אני מוצאת קשר להתנהגות לא אחראית - הם הרי יודעים שאם יפגעו בפורום ו/או בחבריו ו/או במנהליו, הם ייחסמו, וזה לא מרתיע אותם, הם ממשיכים עוד ועוד. לגבי הטענה לצדק או לא, כן זו יכולה להיות ראציונליזצייה להתנהגותם, אבל כאשר הם "מתפכחים" הם מבינים עד כמה טעו. לגבי האידיאליזציה אני פחות מוצאת כאן מאפיינים מובהקים. כך או כך - אנחנו מעלים השערות בלבד, ואולי גם אנחנו עושים עכשיו ראציונליזציה

נראה הפורום החברתי יכול להפוך לפורום סוציופסיכולוגי

קסנדרה

 

[שמעון רוזנברג]

התעלמות או עימות?

תלוי את מי שואלים. טענת אחד החוקרים המסכם מאמר בנושא סבור כי אין טעם בהתעלמות ויש להכנס בהם: not ignoring, but challenging the assertions of trolls, forcing them into a situation whereby the only possible outcome is their concession to being of inferior intellect to those targeted by the initial attack. This constant negative reinforcement can only lead to a significant reduction in the periodicity of attempted trolling. אם מדובר באנשים ראציונליים ותו לא, הנאבקים באמת על זכויות חברתיות (כאילו שקיימת שם חברה, קבוצה תרבותית או אתנית משותפת ובעלת מסה משמעותית, ולא התחברות כנופייתית זעומת משתתפים אד הוק, המתפרקת ברגע שהמכנה המשותף הזעום אינו מספיק ונכשל - עד שנוצרת קבוצה זמנית נוספת) - אזי אולי יש טעם לבא בדברים, להתווכח, ואולי אף לשכנע. ואם כך ראוי וניתן גם להגיע להבנות ולפשרה, אולי לויתור ולפתיחת שערים. האם זה מה שמצאנו??? אך אם מדובר בחבורה מקרית של בעלי בעיות נפשיות, אז הדיון עמם לא יביא לשום מקום. ממילא הם שומעים רק את קולם הם, ואינם יכולים לעכל את טעוני האחרים, כפי שבפועל קורה כאן שוב ושוב. יתר על כן, כשהם מחפשים בשני את האשם הם גם משוכנעים שהם מזהים אצל השני דפוס התנהגות דומה לשלהם - פרי התבוננותם דרך משקפי "הנורמה" שלהם עצמם - בעוד שהם "מתעלמים" מדפוס התנהגות זה שלהם. לכן כמובן הם אינם מבינים (או לא מודים בינם לבין עצמם) שהשני נוקט בנשק דומה לשלו, כאסטרטגיה תגובתית - כריאקציה - ולא כחלק מנורמת התנהגותנו. האם משום כך יש להתעלם? והרי ייתכן שגם התעלמות לא תועיל. שכן החולה אינו נרגע ואינו נרתע. הוא בשלו, גם אם לא עונים לו אגב יש משהו משעשע, גם אם לא הוגן, לראות את הטחת הראש הזו בקיר. אלא כמובן שרק צד אחד פתוח לראות את השעשוע. הטרול רק מתרגז ולכן גם ממשיך. ומדוע זה משעשע ולא עציב - כפי שצריך להיות א. אי אפשר לחוש אמפתיה למי שמתנכל לך. אלא להפך. רצון להמשיך להכנס בו. ב.אי אפשר לחוש אמפתיה לדמות לא מוחשית אמיתית שלא פגשת מעולם. גם אם זהו חולה נפש אומלל. מבחינתי מדובר בדמות ארטילאית, ללא פרצוף.

 

[קסנדרה*]

שמעון יקירי אני בעת התעלמות ../images/Emo13.gif

אני חושבת שזה מכה בהם חזק יותר, כי הם הרי מחפשים את הריב והמדון, והזדמנות לחזור על דבריהם עוד ועוד, ובכל פעם להרגיש הַיי מחדש, וכשלא עונים להם, ההזדמנות הזו ניטלת מהם. נכון להשיב להם באותה שפה ובאותו סגנון, זו בהחלט נקודה רגישה ויכולה לערער את הבטחון, אבל אז חלילה נגרום להם להתפרצות מחודשת, למצוא רעיונות חדשים, והרי אנחנו לא מעוניינים. נכון אני מסכימה שהתנהגותם אינה מעוררת אמפתיה, נהפוך הוא, ומתעורר הרצון להשיב להם כגמולם ואך למעלה מזה, אבל שמעון יקירי, אני לא מוכנה לעסור בזה. יש פתגם נחמד שאומר; "מי שעוסק ברפש, משהו מן הרפש דבק גם בו" עכשיו אני "רצה" לעמל יומי

קסנדרה

 

[milim]

../images/Emo45.gif בעד התעלמות

גם נוח יותר עבור השרשורים. פשוט עוברים הלאה. להתחיל לענות - למי יש זמן ורצון להתעסק בזה? לא מצוייה בתחום, אבל קוראה ושומעת מפורומים של אלפי משתתפים כאן- הנסיון המשותף של מנהלי הפורמים ועוזריהם- התעלמות מטרולים וגם מחיקה. מציקים- זה כבר יותר מסובך.

 

[זדבנייאק]

"כי שקט הוא רפש" אמר ז'בוטינסקי

וידע את שאמר

 

[שמעון רוזנברג]

ורפש ובוץ

יש בפורום מזג האויר וקשה לשחק בפורום טניס או בפורום כדורגל בתנאים אלה. מסור דש לחברה.

 

[אבו דאבי איז היר]

אבו דאבי איז היר