כולם אוהבים את ישראל
New member
אל תוך הבלוז של עצמי,
שוב נפלתי היום לתוך הבור השחור, לתוך המרה השחורה של היאוש והפסימיות, אם כי הרגשתי כי לא אני אשם שהבאתי את זה על עצמי היום, הייתי בשיחה עם העובדת סוציאלית של הדיור המוגן , אמרתי לה שאולי בעתיד אמצא לי שותפים אחרים לעבור לגור איתם ואז היא אמרה לי משהו שנורא העציב אותי, היא אמרה ישראל תהיה ריאלי :איפה תימצא,...הרי לכל אחד בעבודה שאני אהיה בסה כבר יש ...מקום משלו וזה נכון...באמת,,, וכרגע היום אני נורא בודד לא רואה אף אחד יוצא לטייל רואה הרבה אנשים אבל אף אחד לא מכיר אותי אני צריך להודות באמת יש לי קושי בתחום החברתי אני עדיין במצב ותקופה של שקיעה חברתית אני לא מאמין בעצמי אני מפחד מקשרים מפחד מאנשים, העולם ניראה לי די רע, אולי בגלל שהחברה של אבא שלי ניצלה אותו ככה אני רואה את זה... אני עכשיו נורא פוחד מקשרים חדשים שירצו לנצל גם אותי .... בגלל זה אני פוחד לתת צ'אנס, פשוט מפחד מאנשים (ונשים) בכלליות אני גם מרגיש כזה לא שווה מספיק , מישהו נחות משאר האנשים שהולכים בחוץ, ובאמת אם אני מחפש קשר אהבה חדש מי תירצה איתה בחור כל כך חלש מבפנים? בחור שנוטה ליפול לשבר ומשבר בכל יום ויום בכל שעה ושעה.... בגלל זה אני כל כך עצוב ושבור...... ניראה כאילו איין סיכוי ניראה כאילו השחר לא יפציע לעולם אני לא יודע אפילו מאיפה לצמוח , היום אחרי שהייתה לי השיחה עם אותה עו"סית באמת הרגשתי שבור כי באמת ניראה כאילו איין עתיד אחר בשבילי המסגרת חיים שלי תהיה בית אבא חיוכים מזוייפים , קניון, מחשב פנטזיות , דיסקמן, רחמיים עצמיים , בכי, שינה שוב שינה שוב בכי. שוב לנסות להסביר כמה קשה לי, וחוזר חלילה היום אחרי שקמתי מהשינה לא היה לי כוח לזוז בגלל הדכאון הוא פשוט הורג אותי לוקח לי לפעמים חצי שעה עד שאני מסוגל לקום וזה רק אחרי שיכנועים עצמיים שאני חייב לעשות משהו עם עצמי כמו ללכת למכולת לקנות דיאט קולה שיעשה לי טוב אני מדמיין שזה הדבר הכי טוב בעולם ועם זה אני מקבל את האורגזמה היומית שלי אבל זה לא אבל זה לא, והמכולת קרובה לבית שלי ב10 דקות הליכה כולל צומת רמזורים ואני בקושי יכול ללכת ויש אנשים שחוצים יבשות ולי איין כוח ברגליים לצאת מהבית לפעמים למכולת הזו אני כל כך שבור לפעמים אני זקוק לך שתבואי ללטף לי את הראש שאני בוכה, אבל את לא רוצה לבוא את אומרת שזה אולי לא דבר בריא, שזה יכול לתפח אצלי ציפיות לא בריאות , רק לראות אותך רציתי באמת אני מודה שהשבירה שלי חלק ממנה זה בגלל שלא ראיתי אותך וכמה התגעגעתי אלייך, מאוד , וכמה אני זקוק לראות את זיו פנייך היפות, אבל היא לא רוצה לתת צ'אנס הרי אני מקוטלג כחולה נפש , דוקקא בימים כאלו של שבר ומשבר הייתי רוצה אותך לידי יכלת לגרום לי שוב לפרוח ולהאמין בעצמי. אבל לא הדמעות ימשיכו לזרום כמו דם על הכרית שלי בלילות מרוב געגועים אלייך היא תמשיך לבלות במסיבות אלכוהול של החבר'ה..... כל כך רציתי ללטף פעם את שערך, ולחבק אותך חזק חזק... אבל את לא באה אליי את יודעת שאני שבור בחדר את לא שמעת, הוא עמד שם וקרא לך, בזמן שאת איבדת עניין. הוא לא האמין שזה יקרה לך. כבר כמה זמן את נכנסת והולכת, מסירה את האיפור, בזמן שהוא עם לב שבור בחדר. זה נגמר. זר לא מוכר, אחרי כמה חודשים ביחד. איך היא כל-כך רחוקה, רק נהית יפה יותר וחזקה. ואני בתוך עצמי מחפש אותה בלילה, מדימיון לדימיון. כמה דמעות אפשר להוזיל הלילה? היא איחלה לי מחר להצליח בקורס הדרכה לקראת עבודה חדשה שאני עומד להתחיל מחר חברים רק תאחלו לי בהצלחה. אני מאוד מקווה להצליח חסר לי שלא אחרת אני אתבע שוב בים המרה השחורה. אז תספיק לי תגובת הזדהות קצרה כי מחר לבטח יהיה לי יותר קשה לענות. אוהב אותכם , ומקווה להתחזק. ישראל
שוב נפלתי היום לתוך הבור השחור, לתוך המרה השחורה של היאוש והפסימיות, אם כי הרגשתי כי לא אני אשם שהבאתי את זה על עצמי היום, הייתי בשיחה עם העובדת סוציאלית של הדיור המוגן , אמרתי לה שאולי בעתיד אמצא לי שותפים אחרים לעבור לגור איתם ואז היא אמרה לי משהו שנורא העציב אותי, היא אמרה ישראל תהיה ריאלי :איפה תימצא,...הרי לכל אחד בעבודה שאני אהיה בסה כבר יש ...מקום משלו וזה נכון...באמת,,, וכרגע היום אני נורא בודד לא רואה אף אחד יוצא לטייל רואה הרבה אנשים אבל אף אחד לא מכיר אותי אני צריך להודות באמת יש לי קושי בתחום החברתי אני עדיין במצב ותקופה של שקיעה חברתית אני לא מאמין בעצמי אני מפחד מקשרים מפחד מאנשים, העולם ניראה לי די רע, אולי בגלל שהחברה של אבא שלי ניצלה אותו ככה אני רואה את זה... אני עכשיו נורא פוחד מקשרים חדשים שירצו לנצל גם אותי .... בגלל זה אני פוחד לתת צ'אנס, פשוט מפחד מאנשים (ונשים) בכלליות אני גם מרגיש כזה לא שווה מספיק , מישהו נחות משאר האנשים שהולכים בחוץ, ובאמת אם אני מחפש קשר אהבה חדש מי תירצה איתה בחור כל כך חלש מבפנים? בחור שנוטה ליפול לשבר ומשבר בכל יום ויום בכל שעה ושעה.... בגלל זה אני כל כך עצוב ושבור...... ניראה כאילו איין סיכוי ניראה כאילו השחר לא יפציע לעולם אני לא יודע אפילו מאיפה לצמוח , היום אחרי שהייתה לי השיחה עם אותה עו"סית באמת הרגשתי שבור כי באמת ניראה כאילו איין עתיד אחר בשבילי המסגרת חיים שלי תהיה בית אבא חיוכים מזוייפים , קניון, מחשב פנטזיות , דיסקמן, רחמיים עצמיים , בכי, שינה שוב שינה שוב בכי. שוב לנסות להסביר כמה קשה לי, וחוזר חלילה היום אחרי שקמתי מהשינה לא היה לי כוח לזוז בגלל הדכאון הוא פשוט הורג אותי לוקח לי לפעמים חצי שעה עד שאני מסוגל לקום וזה רק אחרי שיכנועים עצמיים שאני חייב לעשות משהו עם עצמי כמו ללכת למכולת לקנות דיאט קולה שיעשה לי טוב אני מדמיין שזה הדבר הכי טוב בעולם ועם זה אני מקבל את האורגזמה היומית שלי אבל זה לא אבל זה לא, והמכולת קרובה לבית שלי ב10 דקות הליכה כולל צומת רמזורים ואני בקושי יכול ללכת ויש אנשים שחוצים יבשות ולי איין כוח ברגליים לצאת מהבית לפעמים למכולת הזו אני כל כך שבור לפעמים אני זקוק לך שתבואי ללטף לי את הראש שאני בוכה, אבל את לא רוצה לבוא את אומרת שזה אולי לא דבר בריא, שזה יכול לתפח אצלי ציפיות לא בריאות , רק לראות אותך רציתי באמת אני מודה שהשבירה שלי חלק ממנה זה בגלל שלא ראיתי אותך וכמה התגעגעתי אלייך, מאוד , וכמה אני זקוק לראות את זיו פנייך היפות, אבל היא לא רוצה לתת צ'אנס הרי אני מקוטלג כחולה נפש , דוקקא בימים כאלו של שבר ומשבר הייתי רוצה אותך לידי יכלת לגרום לי שוב לפרוח ולהאמין בעצמי. אבל לא הדמעות ימשיכו לזרום כמו דם על הכרית שלי בלילות מרוב געגועים אלייך היא תמשיך לבלות במסיבות אלכוהול של החבר'ה..... כל כך רציתי ללטף פעם את שערך, ולחבק אותך חזק חזק... אבל את לא באה אליי את יודעת שאני שבור בחדר את לא שמעת, הוא עמד שם וקרא לך, בזמן שאת איבדת עניין. הוא לא האמין שזה יקרה לך. כבר כמה זמן את נכנסת והולכת, מסירה את האיפור, בזמן שהוא עם לב שבור בחדר. זה נגמר. זר לא מוכר, אחרי כמה חודשים ביחד. איך היא כל-כך רחוקה, רק נהית יפה יותר וחזקה. ואני בתוך עצמי מחפש אותה בלילה, מדימיון לדימיון. כמה דמעות אפשר להוזיל הלילה? היא איחלה לי מחר להצליח בקורס הדרכה לקראת עבודה חדשה שאני עומד להתחיל מחר חברים רק תאחלו לי בהצלחה. אני מאוד מקווה להצליח חסר לי שלא אחרת אני אתבע שוב בים המרה השחורה. אז תספיק לי תגובת הזדהות קצרה כי מחר לבטח יהיה לי יותר קשה לענות. אוהב אותכם , ומקווה להתחזק. ישראל