אל תוך השקט

[ערפל של סתיו]

אל תוך השקט

סתיו רואה גשם בחוץ.. הפעם הסערה היא נעימה.. אני חושבת שסתיו היום מכוונת, אתמול..אתמול היא הייתה נסערת.. כועסת, זועקת על כל העולם.. אבל היום סתיו ברורה יותר.. עשיתי סדר בחיים..או לפחות התחלתי שוב.. הרי מה החיים, יום מבלגנים ויום מסדרים.. והיום..אני חשה מנצחת, אומנם בתחושה של כאב קל.. הרי בלי כאב אין חיים.. והכאב שלי הוא תמידי.. ואתם יודעים..אני חושבת שסתיו מתמכרת אליו כל פעם מחדש.. כמו אל גבר.. כמו אל הים.. גם כשיש לי הזדמנות להיות מאושרת אני בורחת..נותנת לכאב להשתלט על העונג.. נותנת לכאב לכוון את חיי.. אבל היום, שום רגש, רק שלווה.. שששששששש אם תקשיבו טוב תוכלו לשמוע את הילדה הקטנה שבי מצחקקת.. רק בימים כאלה היא מציצה החוצה..ואפילו שאני מכחישה.. אני באמת אוהבת אותה..

 

[tairon]

הילדה הקטנה

זו שבתוכך מצחקקת איזה מראה מלבב וגם לה וגם לך מגיע יום של שלווה אבל לא יום אחד אלא כמה ימים.. ואת עורכת סדר בבאלגן חשה מנצחת אבל לא לרגע תהיי מנצחת בשלווה להתמכר לטוב ולא לכאב...

 

[ה מוזה]

../images/Emo9.gif../images/Emo13.gif../images/Emo23.gif../images/Emo24.gif לילדה שבך..

שמצחקקת ..כמה טוב לשמוע צחוק של ילד תתמכרי לצחוק הזה ..ולא לכאב שמשתלט תתמכרי לילדה שבך ..ולא לכעסים שזועקים תתמכרי לאושר ..ואל תברחי ממנו .. את יודעת אומרים שאם בחושך הכי כבד אפל וחשוך נצית גפרור קטן החושך כבר לא יהיה חשוך כל כך .. שמחה לקרוא שסתיו והילדה שבה מצחקקות ..נדמה ששמעתי עד פה איזו בת צחוק קטנה

תמשיכי ככה ..כל צחוק קטן שלה מגרש את הכאב והכעס כעס וכאב לא אוהבים להיות איפה שיש צחוק ..תדליקי לך גפרור של צחוק ובלי שתשימי לב ..האושר יבוא

 

[חוף מבטחים]

סתיו........יש בך כל כך המון.

את מודעת לעצמך בצורה יוצאת דופן, מכירה אותך כל כך טוב, מתארת את עצמך כל כך מדוייק. יש בך הכל, המון, ואת בוחרת לא לראות זאת. אין לי מושג על מה ולמה הכאב התמידי שנמצא בתוכך. בידך לגרש אותו, מתוך מ ו ד ע ו ת . במשך כל היום עושים מיליון בחירות, עשי את הבחירה שלך. אני יודעת שכשתבחרי את תחליטי לבחור את הכי נכון לך. (ומה שהכי יפה זה, שבחירות אפשר לשנות כל הזמן). יש חיים בלי כאב, הכל עיניין של בחירה נכונה/מודעת. למה לאפשר שוב ושוב לכאב להשתלט? חישבי, עני לעצמך: איזה תפקיד משמש לך הכאב, מהו "הרווח" שאת מרוויחה ממנו?, הבחירות הכי נכונות הן אלו הנעשות מבטן, לא מהראש. חישבי על כך... אני סומכת עלייך.

 

[ערפל של סתיו]

../images/Emo182.gif אוהבת אותכם..

תודה על מילותיכם.. אבל היום זה יום חדש.. שוב אני נפעמת מעוצמת האופל שמשתלטת על ליבי.. מעוצמת הרוע שאני חשה..מעוצמת הכאב.. לסתיו יש נפש רגישה.. אבל מצב רוח קודר, כמו העונה.. למה סתיו? בסתיו פורחות החרציות אותם אני כ"כ אוהבת.. הצבע הצהבהב..מלבלב..חי... כשהן נובלות הצבע החום עוטף אותן עד לכמילה הסופית. (כתבתי על זה פעם שיר..אולי אני אביא בהזדמנות). המילים שלכם נותנים לי כח..כח להתמודד עם הכאב..עם האכזבה.. אבל לצערי זה לא מספיק.. כל הכינויים, כל הישויות..מתמזגים בבחורה אחת..שלא מצליחה לעודד את עצמה.. אחת מפתה.. אחת לוחמת.. אחת מגנה.. ואחת סובלת. חשה בכאב הממוקד.. חשה אותו עוטף אותי.. מרוקנת קופסאות של סיגריות אל תוך הריאות השבורות.. מאגרי נפט..או מאגריי זעם?

 

[חוף מבטחים]

ל מ ה ???

למה וממה כל העצב הזה?, מאיפה הוא בא? ממה השבר הגדול? ולמה את מתעקשת לכתוב בגוף שלישי? אוףףףףף, את כזו מתוקה בעיני.

 

[ה מוזה]

בסתיו פורח גם החצב.. צבע לבן ,טהור

גם החצב כמו החרציות יקמול בסוף הסתיו אך עד אז הוא יעמוד לו זקוף יתענג על כל משב רוח צבעו לבן ..ואולי לא סתם הטבע כך ידוע חכם מכל אדם לבן תמיד היה צבע של תום והתחלה צבע של אור ...טהור ערפל של סתיו - תני לחצב לפרוח ..לך בלב "אז בבית הספר על הקיר תמונה והאיכר חורש בה את האדמה וברקע : הברושים שמי שרב חיוורים האיכר יצמיח לנו לחם שנהיה גדולים. והמורה אומרת : "עוד מעט כבר סתיו". בשיעור מולדת היא מראה חצב. היורה יבוא עכשיו שפע טיפותיו כוילון שקוף על פני העמק הפורש שדותיו. כך זה היה , פשטות רכה זה הצטייר בילדותנו שהיתה יפה. וכך בדמיוננו התרבו פלאות הפטישים ניגנו מחרשות רנות יש כורמים ויש יוגבים ארץ של רועים - כך זה הצטייר בילדותנו שהיתה יפה."

 

[חיה את הרגע]

../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

"והיום..אני חשה מנצחת, אומנם בתחושה של כאב קל.. הרי בלי כאב אין חיים..." אולי פעם חשבת..שאפשר להפוך את הכאב הקטן..למין כאב של שמחה.. למין חיוך גדול שנותן שלווה פנימית עמוקה? ואל תתני לה להציץ ולצחוק רק בימים כאלה.. תשחררי אותה..אל תתני לכאב להשתלט על הכול.. תלחמי..זה יהיה קצת קשה..אבל סתיו ילדה יפה, חזקה.. סתיו תצליח... סתיו תצליח..