אתה משווה מישהו שהכניס את עצמו לצרה לאנשים שהוצאו בבוקר ממיטותיהם בביתם עם פיג'מות?
זה שטננבאום, משיקוליו, בחר להגיע למקומות עויינים ומסוכנים. ילד גדול, ידע מה הוא עושה ולמה מכניס את עצמו. גם לגבי גלעד שליט, לא עד הסוף ברור מה הביא לחטיפתו. יש טענה שנרדמו בשמירה. בכל מקרה מדובר בחייל.
בעוטף עזה מדובר באזרחים שלא חייבים לשאת נשק.
ההשוואה לטננבאום, לא במקומה.
זה בשנת 2023 בעיצומה של "מהפכה משטרית"
הצבא זעק והזהיר מפני מלחמות בינינו, שהאוייב ינצל זאת. זה שבאו לכנסת שני אלופים לתת לח"כים סקירה בטחונית ורק שניים באו "לצאת ידי חובה",(אחרים גם את זה לא טרחו לעשות). עכשיו הצבא אשם?
צמרת צה"ל "שמאלנית"?
אז הצבא ממנה את קציניו לפי רקורד צבאי ולא ע"פ נטייה פוליטית, וטוב שכך.
ומאין לנו מה הנטיות הפוליטיות של אייל זמיר?
והאם הוא מונה להחליף את הרצי הלוי שהתפטר "בזכות" זה שהוא נוח יותר לימין, ופחות בגלל הרקורד?
אני מתפלל למען כולנו שלא
כמה נושאים הכנסת כאן. אשיב לך לפי סדר כרונולוגי.
א. ההשוואה.
כן, אני בהחלט משווה בין החטופים דהיום לטננבאום. אולם ההשוואה היא, בדיוק כפי שכתבתי, לא בין האנשים עצמם, אלא ביחס לחובת המדינה כלפיהם. אני כאמור סבור שחובת המדינה נובעת מכך שהם נמצאים במצב שהם נמצאים, ברגע הנתון בו אנחנו מדברים, אך ורק בשל יהדותם/ישראליותם.
מתוך כך, חובת המדינה זהה כלפי כולי עלמא. בין אם זה ישראלי שנחטף בפיג'מה ממיטתו בגלל שכוחות הבטחון וההצלה היו בחופש קונספציוני, בין אם זה אדם שנאסר ויושב בצינוק בשל יהדותו ושנאת המדינה שבה הוא נמצא את היהודים, ובין אם זה אדם שהגיע להיכן שהגיע בגלל שעשה שטויות.
ההשוואה אם כן מבחינתי לגמרי "במקומה", אבל לא מתייחסת למה שניסית לעשות מזה אלא נטו, בדיוק למה שכתבתי, קרי לצד של חובת המדינה כלפי אזרחיה (ויהודי עם ישראל).
ב. ה"מהפכה המשטרית".
לא הייתה שום "מהפכה משטרית" בישראל. בכל אופן לא במה שאתה מתכוון, קרי הרפורמה המשפטית ורצונה של הממשלה לבצע רפורמה כזאת. אולי אפשר לדבר על מהפכה משפטית וגם זה בערבון מוגבל. אבל שום שינוי משטרי לא היה כאן. זאת המצאה של קופירייטרים ממחנה הרל"ב שאין לה שום אחיזה באמת או במציאות, על אף שרל"בניקים רבים רצים איתה עד היום (ולטעמי בס"ה מגחיכים עצמם כל פעם מחדש).
ג. צעקות הצבא על השפעת המחאה על אויבי ישראל.
הצבא "צעק" על השפעת האירועים על אויבי ישראל ובצדק. לא רק הצבא, הממשלה כולה צעקה על כך. אלא שהרל"ב מנסה להציג זאת כאילו ההתראות הללו נבעו מהרפורמה המשפטית, כלומר דווקא מפעולות הממשלה וזאת לא האמת ולא המציאות. ההשפעה על אויבי ישראל הגיעה מצעדי המחאה של הרל"ב ומתנגדי הרפורמה דווקא. הם אלו שגרמו לאויב לחשוב שישראל נחלשת (והיא אכן נחלשה). בקריאותיהם לסרבנות (כן, זאת המילה) או ל'אי-התנדבות' כמו שמנסים לטעון היום במסגרת שכתוב ההיסטוריה. בצווחותיהם ש'לא יהיה צבא באוקטובר' ושאר מרעין בישין. כל זה השפיע על אויבי ישראל וזה היה ברור לכל בר דעת גם בזמן אמת ועוד לפני האירועים שפתחו את המלחמה הזאת.
ד. צמרת צה"ל.
השאלה אם צמרת צה"ל שמאלנית או לא מורכבת. ראשית זה כלל לא רלוונטי, מאחר וההתראות שהגיעו מצמרת צה"ל (שאגב בניגוד לנטען נשמעו בכל מקום ואתר ולא הושתקו על-ידי אף אחד בשום שלב) נגעו כאמור לדברים אחרים ממה שהרל"ב טוענים כיום. אבל הלכה למעשה בהחלט יש מהשמאלנות בצמרת צה"ל. טענה זו נשמעת כבר שנים הרי ואין בה כל חדש. ענייני קרן וקסנר ועוד. הכל מוכר וידוע.
לענייננו (בהרחבה קלה של הדיון) זה נוגע לכך שצה"ל בשום שלב במלחמה הזאת לא שאף לממש את מטרות המלחמה. הוא הצהיר על כך בריש גלי עוד בתחילתה, כשהצהיר שגם בסיומה האויב עדיין יוכל לשגר רקטות מעת לעת. ניגוד מוחלט לדירקטיבה שקיבל ולמטרות המלחמה כמובן.
אין לי אלא לקוות בעניין הזה שחילופי הגברי בפיקוד הבכיר יובילו לשינוי אם וכאשר נידרש לחזור ללחימה עצימה ושצה"ל יפעל להגיע למטרות המלחמה ומתוך כך ולאחר מכן, להתכנס לסיומה. ההשפעה של כל זה אגב גם נוגעת לכל סוגיית הסיוע ההומניטארי.
אין לי מושג לעניין זה מהן "נטיותיו הפוליטיות של אייל זמיר" וזה גם ממש לא מענין אותי. מעניין אותי ורלוונטי לעניין אך ורק עד כמה הוא מתכוון להיות קשוב להוראות הדרג הממונה ולבצען בלי להכניס את שיקוליו ההשקפתיים להחלטה.
. סיסמה נחמדה, אבל אין במשפט הזה שכתבת שום דבר ענייני. גם לא ראית אותי טוען ש"ההצלחות הן שלנו, הכשלונות שלהם". נטו המצאה שלך שאין לה כל קשר לדברי עליהם אתה מתיימר להגיב.