אל תיקח הכול ללב, שים חצי על הכתף

[yaely2]

אל תיקח הכול ללב,

שים חצי על הכתף

בוקר טוב, בריאות, נחת ומכול מנעמי החיים,

תמר, אני לא יכולה לכעוס עלייך אפילו אם אני רוצה, אבל לבוא למרכז בלי לארגן פגישה??????????? היינו בריצה באות. לומר את האמת אני מתה להכיר אותך ומיזה שבוע גם את שושה, ריבונו של עולם, חבל.

אתמול התרגשתי.

צלצלה אליי מישהי שנוכחה בהופעה האחרונה שלי והזמינה אותי להופיע חצי שעה בבי"ח אסף הרופא. היא עוזבת תפקיד ניהולי ולכבוד זה ולכבוד קבלת החדשה עושים מסיבה. חברים שלי, ממש התרגשתי.

שושה יקרה, מאחר והחברים אמרו לך כבר קודם בעניין השרשור לא התערבתי, לא רציתי להלחיץ אותך במקום שאין צורך. השיטה היא: א. אנו כותבים בשרשור של אותו יום, מסתכלים על התאריך הראשון בשרשור ולפי זה כותבים, אפילו אם המקרה אירע אתמול או לפניי אנו מגיבים היום.
ב. קצת קשה. מי שכותב אחרי חצות עדיין ממשיך לכתוב באותו שרשור אפילו שהתאריך התחלף. אנו פותחים שרשור חדש ב 5:30 בבוקר עם "בוקר טוב"

חיוכון:
אישה אחת התעצבנה שבעלה כל הזמן תורם את הבגדים הישנים שלו, וקונה חדשים.
"זה תרומה לצדקה", היה משיב לה.
"אתה יודע מה", צעקה עליו יום אחד, "בפעם הבאה שאתה נותן את הבגדים שלך לצדקה, פשוט תישאר בהם"...

יעלי

 

[הדסהש1]

בוקר אור -סיטורציה זאת בדיקה של גזים בדם...

אתמול חוינו חןיה גדולה .יש תיאטרון פלטפורמא שהוא בהבימה..מנוהל בהתנדבות,
שלוקח נשים שעברו התעללויות במשפחה מילוית גופנית מינית ומכשירים את הנשים מכל הגילים ללמוד את מקצועות הבימה..זה כבר פועל שנה .
בסופה היציגו הנשים הצגה של שעה על מה שעברו.בלובי היתה תערוכה שצילמה יפעת שהיא צלמת מתחילה וכשרונית..יש שם תמונות כ 40.עם טקסטים מההצגה..הכל בהתנדבות..הבמאית היא דנה דבורין.והמחזאית קרן ישראלי..
לאחר מיכן היו שאלות לשחקנים...יש לציין שהפרוייקט נמשך...להצגה קוראים
הסיפור של נינה" קשה לראות ולשמוע..אך אנו יודעים שזה קיים..לאחר מיכן ישבנו לאכות במסעדה עם הוריו של חתני..זאת יציאה ששנים לא עשינו ..המתחם הבימה לא ראיתי שנים..שונה ממה שאני זוכרת...

 

[yaely2]

נפלא, ממש נפלא הדסה

 

[מינהר]

שושה, כל הכבוד. תמר. תודה בעניין רייב בתשבץ.

אנחנו, פרימיטיבים שכמונו, בריקודי עם קוראים לפסטיבל המחולות בכרמיאל עדיין פסטיבל.

 

[ציפי ב החמודה1]

ניסים ונפלאות

הבוקר נסעתי לסופרפארם לקנות את הנייר טואלט שאני מכורה אליו, לילי טריו
ושאני תמיד קונה או בקופון או במבצע של לייפסטייל, בדרך קניתי עוגיות טעימות
ברולדין , גביניות ריקוטה ונודל'ס בככר אורדע, אחרי זה הלכתי לבית מרקחת של קופ"ח לקנות
כמה דברים, הכל ברדיוס קטן ממש קרוב אחד לשני, בזמן ההמתנה בבית המרקחת,
הנחתי את החבילות על אחד הכסאות, קניתי את מה שהייתי צריכה והלכתי עם
החבילה של הנייר טואלט לאוטובוס, כשהייתי צריכה לרדת מהאוטובוס, שמתי
לב שחסרה לי השקית עם הדליקטזים, עצרתי מונית שתמורת 15 ש"ח הביא
אותי בחזרה לקופ"ח ושם החבילה ישבה על הכיסא וחיכתה לי כמו ילדה טובה,
חזרתי באוטובוס וכל זה היה בטווח השעה וחצי שעלה לי 3 ש"ח חוץ
מההוצאה על המונית, אבל היה שווה, נהנינו מהנודלס ואנחנו נהנים מהגביניות
ריקוטה.
כמובן שויתרתי על עור בריא, הורדתי את כל הבגדים ונכנסתי למקלחת
להוריד את כל הזיעה שנטפה ממני,אמחייה.
אין כמו להיות בבית במזגן, השד יודע איזה חשבון חשמל נקבל, אבל אין
ברירה, אני קוראת לזה מס מזגן במשך חודשיים וחצי עד שלושה חודשים בשנה.
הדסה, אני שמחה שנהנית,
יעל'י אני שמחה בשבילך, אני כל הזמן יודעת שאת מוכשרת,
תמר, גמני לא כועסת, אבל מצטערת שלא חשבת על זה שאולי היה נעים
שניפגש ונכיר אותך ותכירי אותנו, בפעם הבאה תחשבי.
ערב טוב.

 

[תמר שרוני1]

יעלי וציפי , ראשית אין מערבבים שמחה בשמחה .

נסענו , בעלי ואני לבקר את הבת הצעירה שלפני כ4 חודשים נכנסה לדירה "חדשה" , ולפני חודש ילדה בן בכור. גם כך זה היה יום מעיף ביותר . חזרנו ב19.00 על הפנים .
בפעם הבאה שיהיה מפגש אני מבטיחה להשתדל להגיע .
רבותי , גם לי יש בעיה , אבד לי מכתב השחרור שקיבלתי כששוחררתי מהמיון בסורוקה. בזמנו לפני שהאמנתי לרופאים שהבעיה שיש לי בברך זה שחיקת סחוס. כי לא חשבתי ששחיקת סחוס יכולה לכאוב כל כך . הקיצקץ אותו מכתב אבד לי ואני צריכה לתת אותו לסוכנות הבטוח כלל , כדי לסדר בטוח נסיעות . אנו מתכננים לנסוע , [לטוס] , ליוהנסבורג ב20 לאוגוסט עד 12 לספטמברג . ומכיוון שטרם חלפו 6 חודשים מכל הבלגן שהיה לי בברך , הם [ חברת הבטוח כלל ], מבקשים את כל המסמכים הרפואיים בקשר למיון והנתוח .
כבר כמעט חצות , וסינדרלה חיבת ללכת לישון . לילה טוב והרבה בריאות לכולנו , תמר .

 

[תמר שרוני1]

סליחה ומחילה , אבל , אין מערבין שמחה בשמחה .