ילד קצת גדול
New member
אל תצחקו עליי, אבל רע לי
בס"ד אני מבקש ממכם להתיחס ברצינות, פשוט זה עושה לי רע. אחרי המון זמן שאני קורא את הפורום הזה (לא משתתף בגלל הבעיה שלי), ואני לא בטוח שמותר לי לכתוב אותה כאן<חוקרת, לשיקולך> אז ככה: אני בן 16 בחור חמוד, מצליח בהכללללל <כמעט> לימודים אני 100% במחינת החבר´ה אני בסדר, יש לי חברה הכי חמודה בעולם, אני מקובל בכיתה, אפילו הייתי אומר "מלך הכיתה" אם יש את המושג הזה בכיתה י"א. ואנחנו משפחה עם המון כסף. והבעיה שלי היא כזו: אני שונא את זה!!! לא רוצה להיות מקובל. לא רוצה להיות "מלך הכיתה" לא רוצה לחיות על חשבון ההורים לא רוצה לקבל כל מבחן 100% ושכל הכיתה יודעת, זה הילד המוצלח. הוא הולך לו עם בנות. דייי נמאס לי!!! (חשבתי לא לפרסם את זה בגלל שקראתי פה המון נערים שהבעיה שלהם היא שהם ההיפך ממני. אבל אולי כן הייתי צריך.) דוד <שלא יודע מה לעשות>
בס"ד אני מבקש ממכם להתיחס ברצינות, פשוט זה עושה לי רע. אחרי המון זמן שאני קורא את הפורום הזה (לא משתתף בגלל הבעיה שלי), ואני לא בטוח שמותר לי לכתוב אותה כאן<חוקרת, לשיקולך> אז ככה: אני בן 16 בחור חמוד, מצליח בהכללללל <כמעט> לימודים אני 100% במחינת החבר´ה אני בסדר, יש לי חברה הכי חמודה בעולם, אני מקובל בכיתה, אפילו הייתי אומר "מלך הכיתה" אם יש את המושג הזה בכיתה י"א. ואנחנו משפחה עם המון כסף. והבעיה שלי היא כזו: אני שונא את זה!!! לא רוצה להיות מקובל. לא רוצה להיות "מלך הכיתה" לא רוצה לחיות על חשבון ההורים לא רוצה לקבל כל מבחן 100% ושכל הכיתה יודעת, זה הילד המוצלח. הוא הולך לו עם בנות. דייי נמאס לי!!! (חשבתי לא לפרסם את זה בגלל שקראתי פה המון נערים שהבעיה שלהם היא שהם ההיפך ממני. אבל אולי כן הייתי צריך.) דוד <שלא יודע מה לעשות>