אם אבכה

[תהומות של יאוש]

אם אבכה

אם אבכה מי יחבק אותי ככה
מי ישמע אותי בסוף היום
מי ינחם וירגיע
אין מי שיודע

וכשאשב לבד למי אחכה בחלון
בשמלה של חג
שיגיע,
יחבק אותי ככה,
כמו שהלב משווע

בדד לשמש אצא, בשדה המוזהב, בוקר וערב,
ירח יאיר את פני שחולמות כל היום
חלום שלא יגיע

האם יהיה מי שישא אותי בשתי ידיו, משדה לנהר,
ירחוץ את פני ויגיד לי מילים
שרק הלב שומע

(הגרסה שלי לשיר "אם תלך", של עידן רייכל)

 

[משה רון]

אם תבכי...

מי יחבק אותך ככה? יש מישהו כזה?
מעניין איך כל אחד לוקח את השיר לעולם שלו.

 

[תהומות של יאוש]

אף אחד...

אני לא יודעת לקבל חיבוקים

ואף אחד לא יודע בכלל כמה רע לי.
וזה עצוב.

 

[משה רון]

מרגישים שרע לך ועצוב...

ומגיע לך להיות מחובקת.לא יודעת כי לא קיבלת חיבוק מימיך,
או שאת לא מתחברת לזה?

 

[תהומות של יאוש]

אולי

שניהם ביחד......
אף פעם קיבלתי חיבוק שרציתי,
אבל קיבלתי המון חיבוקים שלא רציתי בהם......

נשמע הגיוני?

ותודה..

 

[משה רון]

נשמע אבסורד אבל יש חיבוקים מטרידים

כל כך מגיע לך חיבוק אמיתי אוהב ומגונן

 

[תהומות של יאוש]

תודה...

לא בטוח שרוצה.....
ולא בטוח שמגיע.........


אבל תודה.....ואולי יום אחד.....הלוואי...

 

[אלישבע24]

תהומות של יאוש,השיר שכתבת יפיפה!!!

 

[תהומות של יאוש]

תודה אלישבע

 

[chompit 81]

שולחת לך חיבוק חם

ריגשת אותי מאוד במה שכתבת.

 

[תהומות של יאוש]

תודה...

 

[צבית ה1]

היי לך..

אני רוצה להתייחס לשני היבטים ואני לא ממש בטוחה באיזה רובד ייגע בך השני.

קודם כל, לגבי השיר שכתבת, אני את המקור עד לפני כמה חודשים יחסתי לידיד שלי, שתמיד היה שם בשבילי,
והמילים של השיר הזה כל כך תיארו את היחס שלו אלי..
"מי ישמע אותי בסוף היום.
מי ינחם וירגיע,
רק אתה יודע"

היום הוא כבר לא תואם את התיאור הזה. ולכן אפילו צלצול הטלפון שלו הפך ללא ייחודי, והשיר הזה לא מתנגן כשנכנסת שיחה ממנו.

לגבי ההיבט השני, ושוב, אני לא בטוחה לגבי הרובד שלו לגבייך,
אני כל כך רוצה לדעת שיש בך ניצוצות של אור מדי פעם,
ושלא גזרת את גזרתך שלעולם לא יהיו סביבך אנשים שמתאימים לך.
את ממש לא חייבת להיות מחובקת אם זה לא מתאים לך.
וגם אם כן וזה קשה, תמיד יש את עניין החשיפה, והצד השני חייב להבין אותך בעניין הזה.
לגבי הרובד, התכוונתי יותר לניצוצות של האור, שאני כל כך רוצה בשבילך שתאמיני שאפשר להפוך את השלילי, את החסר בחיים, לחיובי ולקיים בחיים.
זה משהו שלמדתי על בשרי. ונכון, קל להגיד קשה לקיים, גם אני חווה את זה היום, אבל עדיין יש בי רצון עז להיות יחד. כי אני כן ראויה. וכן יש בי טוב ומעניין.
ופשוט האנשים שנמצאים היום בחיי לא מתאימים. אולי פשוט עשו את שלהם בתקופה של החיים של שנינו והגיע הזמן לחדשים.

משהו חייב להשתנות, והכל נמצא בידיים שלנו, פשוט צריך לסלול את הדרך ולהגיע לתוצאה שאותה אנחנו רוצים, ולקחת בחשבון שיש גם אנרגיות בדרך שצריך להשקיע.