"אם אחזיק מלאי גדול יותר - בטוח אמכור יותר!"

"אם אחזיק מלאי גדול יותר - בטוח אמכור יותר!"

הרבה פעמים אני שומע את המשפט: "אני מחזיק במלאי את הפריטים האלה והאלה. היום היה אצלי לקוח וחיפש פריט מלאי אחר. אם הייתי מחזיק אותו - בטוח שהייתי מוכר יותר".

מלאי הוא כלי לקידום העסק אבל גם נטל רציני. שוו בנפשכם שיכולתם להחזיק מלאי בכמות ובמגוון אינסופיים. הרי ברור שהיקף המכירות שלכם היה גדל. לצערנו המלאי סופח עלויות שונות: עלות הקניה עצמה, עלות מיסים ומכסים, הובלה בחו"ל ובארץ, אישורים של רשויות ספציפיות ועוד ועוד.
הכסף הטמון במלאי עומד וממתין למימושו במכירה ולהצפת הרווח הטמון בו. כל עוד המלאים לא נמכרים, צריך לממן את עלויותיהם ממסגרות האשראי בבנק או מהון עצמי יקר, וככל שהסכומים גדולים יותר כך גדל העומס על העסק עד כדי קריסה אפשרית. מלאים איטיים או מתים מאבדים את ערכם והפכים להפסד. מלאים העומדים זמן רב גם סובלים קלקולים וליקויים (קורוזיה, רטיבות/יובש ) עד כדי אישמישות מוחלטת.
החזקת מלאי גדול ומגוון מאפשרת לכן לעסק להיות מחד יותר אטרקטיבי אבל מאידך מטילה עליו עלויות כבדות.
לכן תמיד קיימת התחלופה בין תנועת מלאי טובה למלאי ברמה צנועה יותר לעומת מלאי גדול ומגוון שאיננו מתגלגל בתדירות נאותה. אם יש לבחור בין השניים - החלופה הראשונה בריאה ונכונה יותר לעסק.

כיצד אפשר להתגבר על כך?
ניתן רק שתי חלופות בעניין זה:
1. ניתן לשקול החזקת מלאי במישגור (קונסיגנציה) . זהו מלאי הצוי אצלינו אבל בבעלות הספק והוא נמכר לנו רק כנגד מכירתו ללקוח. היתרונות ברורים.
2. החזקת מלאי נאות מהיקף חליפי בסיסי או 'מייצג' ורק פריטים בודדים ממלאים אחרים. לחילופין ניתן גם להתנהל מול הספקים שלנו בהזמנות מלאי מפריטים מבוקשים פחות רק מול הזמנה ספציפית.
 
למעלה