"אם אין אלוהים, הכול מותר"..
מה הקשר בין אקזיסטנציאליזם, מדעי המחשב, סוגיית הקפיטליזם-סוציאליזם וצמחונות? "אלגוריתם חמדן" הוא אלגוריתם שמטפל בכל רגע נתון בבעיה מקומית וע"י כך פותר בעיה כללית. לדוגמא, אם רוצים למיין שורה של מספרים במקומות מוגדרים מראש, ניקח כל מספר, נבצע את החישוב הדרוש ונכניס אותו למקום שבו הוא אמור להיות לאחר המיון. בסוף נקבל את המספרים הממויינים. ישנם גם הרבה אלגוריתמים לא חמדנים, שמטפלים בבעיה בדרכים עקיפות ובהרבה מקרים, יותר יעילות. קישור על קצה המזלג: בתור בן אדם אני רוצה לעשות מה שטוב לי בכל רגע נתון וכך אפתור את הבעיה הכללית של "יהיה לי טוב כל הזמן", אבל באופן אבסורדי לחלוטין יש אילוצים ואני נאלץ להשתמש באלגוריתם לא-חמדן: כלומר לחסוך כסף, לאכול בריא, ללמוד וכל מני כאלה - זאת ע"מ שבראייה כללית יותר יהיה לי טוב. בתור חברה כל פרט יכול לעשות מה שטוב לו וכך לכולם יהיה טוב. הבעיה עם אלגוריתמים חמדנים היא שלא תמיד הם עובדים. ואני אומר לא תמיד, כי לפעמים הם כן עובדים. אם מישהו היה יכול להגיד מתי הם עובדים ומתי לא, זה היה נהדר. אבל לא במחשבים ולא בתור חברה ולא בתור בן אדם, אין כלל אצבע אחד לגבי מתי להיות חמדן. אני בטוח שהרבה מכם ראיתם את נפלאות התבונה, ואיך הוא אומר שם שלפעמים אם כל אחד יעשה מה שטוב לכולם כחברה ולא מה שטוב רק לעצמו, אז גם לו יהיה בסופו של דבר יותר טוב. בפרס נובל לכלכלה הוא זכה, לא מחשבים. עד כאן הייתה ההרצאה. עכשיו תענו לי: בהנחה שקיימת דרך לא-חמדנית לשפר את מצב כל פרט בחברה, אבל לא מספיק אנשים בחברה מבצעים אותה כרגע ע"מ שתעבוד - האם כדאי לי לבצע אותה בכל זאת? בהנחה, כמובן, שאלוהים לא קיים.
מה הקשר בין אקזיסטנציאליזם, מדעי המחשב, סוגיית הקפיטליזם-סוציאליזם וצמחונות? "אלגוריתם חמדן" הוא אלגוריתם שמטפל בכל רגע נתון בבעיה מקומית וע"י כך פותר בעיה כללית. לדוגמא, אם רוצים למיין שורה של מספרים במקומות מוגדרים מראש, ניקח כל מספר, נבצע את החישוב הדרוש ונכניס אותו למקום שבו הוא אמור להיות לאחר המיון. בסוף נקבל את המספרים הממויינים. ישנם גם הרבה אלגוריתמים לא חמדנים, שמטפלים בבעיה בדרכים עקיפות ובהרבה מקרים, יותר יעילות. קישור על קצה המזלג: בתור בן אדם אני רוצה לעשות מה שטוב לי בכל רגע נתון וכך אפתור את הבעיה הכללית של "יהיה לי טוב כל הזמן", אבל באופן אבסורדי לחלוטין יש אילוצים ואני נאלץ להשתמש באלגוריתם לא-חמדן: כלומר לחסוך כסף, לאכול בריא, ללמוד וכל מני כאלה - זאת ע"מ שבראייה כללית יותר יהיה לי טוב. בתור חברה כל פרט יכול לעשות מה שטוב לו וכך לכולם יהיה טוב. הבעיה עם אלגוריתמים חמדנים היא שלא תמיד הם עובדים. ואני אומר לא תמיד, כי לפעמים הם כן עובדים. אם מישהו היה יכול להגיד מתי הם עובדים ומתי לא, זה היה נהדר. אבל לא במחשבים ולא בתור חברה ולא בתור בן אדם, אין כלל אצבע אחד לגבי מתי להיות חמדן. אני בטוח שהרבה מכם ראיתם את נפלאות התבונה, ואיך הוא אומר שם שלפעמים אם כל אחד יעשה מה שטוב לכולם כחברה ולא מה שטוב רק לעצמו, אז גם לו יהיה בסופו של דבר יותר טוב. בפרס נובל לכלכלה הוא זכה, לא מחשבים. עד כאן הייתה ההרצאה. עכשיו תענו לי: בהנחה שקיימת דרך לא-חמדנית לשפר את מצב כל פרט בחברה, אבל לא מספיק אנשים בחברה מבצעים אותה כרגע ע"מ שתעבוד - האם כדאי לי לבצע אותה בכל זאת? בהנחה, כמובן, שאלוהים לא קיים.
