לא בהכרח
אם אין הפסקה של 8 שעות
בין שני ימי עבודה, או שההפסקה נקטעת (וזה קורה לעיתים תכופות), האם הדבר הופך את כל יום העבודה השני לשעות נוספות?
לא בהכרח
אולי זה הופך את המעסיק לעבריין. כמו שהמנוחה השבועית צריכה להיות של 36 שעות לפחות (25 שעות במקרים מיוחדים על פי היתר, כך שעות המנוחה בין שני ימי העבודה צריכות להיות בהרפש של שמונה שעות. חוק שעות עבודה ומנוחה בסעיף 21 קובע בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של שמונה שעות לפחות. לעומת זאת לפי סעיף 20 ב הפסקה לפי סעיף קטן א לא תעלה על 3 שעות. כלומר אסור למעביד לתת לעובד הפסקה שבין 3 ל 8 שעות, שכן מצד אחד זו איננה הפסקה כחוק ומצד שני אין הפסקה מספקת בין שני ימי עבודה. אבל, אי אפשר לומר בהכרח שעובד שעבודתו היא במשמרות של 24 שעות המתחילות מ 8 בבוקר ונגמרות למחרת ב 8 בבוקר , והפסקה של 24 שעות עד למשמרת הבאה, עובד חצי משרה ו 200% שעות נוספות. יתכן בהחלט לומר שהעובד עבד 2 ימי עבודה ברציפות,(כאשר המעביד עבר על סעיף 21)ויקבל שכר שעות נוספות רק על 8 שעות. צריך לזכור שאומנם פיצול יום העבודה לשניים במקרה זה, פוגע בתמורת השעות הנוספות שהעובד מקבל, אך ימי העבודה הנוספים מקנים לו זכויות נוספות. פיצויי פיטורים - ניתנים רק על שעות העבודה העיקריות ולא על שעות נוספות. ימי חופשה ניתנים על בסיס ימי עבודה, כנ"ל צבירת ימי מחלה. תקופת אכשרה לדמי אבטלה , מחושבת על בסיס מספר ימי עבודה.