אם אני כבר פה- אז לספר סיפור שמח..
השבוע באחד הימים נסעתי לבקר חניכה בוגרת שלי, שסיימה שנה שעברה כיתה י"ב ועכשיו היא עושה שירות לאומי באיזה בית ספר של אוטיסטים. כהקדמה אני רוצה לספר שהילדה הזאת הייתה אחת הילדות הכי קשות בקבוצה שלי, בעיות של שתייה ובעיות של סמים, הפרעות אכילה ונסיון אובדני וחבל על הזמן בקיצור.. ממש ילדה שנראת אנטי מסגרתית לחלוטין, וממש פחדתי עליה איך היא תהיה אחרי הפנימייה ואיך היא תסדר בשירות הלאומי [שירות צבאי כלל לא עלה על הפרק..הוא לא קיבל אותה והיא לא קיבלה אותו..]. בכל אופן נסעתי לבקר אותה בבית ספר ולראות מה שלומה, ופשוט נדהמתי מגודל השינוי לטובה שחל בה, היא כל כך טובה עם הילדים וכל כך סבלנית [סבלנות היה ההפך ממנה בערך], והיא כל כך אוהבת את הילדים ואת המקום וזה פשוט תענוג לראות את זה. אח"כ דיברתי עם הרכזת שלה ועם המחנכת של הכיתה שלה היא עוזרת ושאלתי עליה וקיבלתי מהם רק מחמאות - וזה כל כך חימם לי ת'לב לשמוע את זה ולראות אותה ככה. גם היא האתיופית היחידה שם שזה בלל משהו נדיר שהיא תעיז לעשות. אח"כ שדיברתי איתה (עם החניכה) היא אמרה לי כמה היא שמחה שהיא הגיעה לשם, וכמה היא רואה שהיא התבגרה וגילתה בעצמה מלא דברים חדשים וטובים. ופשוט כייף כייף. אני מקווה שאני לא על ענני האופוריה עכשיו ומקווה מאוד שלא אבוא לכתוב פה עוד חודש שהעיפו אותה בגלל בעיות שתייה או עישון.. למרות שהיא בעצמה אומרת לי שהיא יודעת שעוד תגיע לה נפילה - אבל עם מודעות ניתן לעצור את זה בזמן.. לבנתיים, בלי לחשוב יותר מדי- זה כייף.
שבת שלום
השבוע באחד הימים נסעתי לבקר חניכה בוגרת שלי, שסיימה שנה שעברה כיתה י"ב ועכשיו היא עושה שירות לאומי באיזה בית ספר של אוטיסטים. כהקדמה אני רוצה לספר שהילדה הזאת הייתה אחת הילדות הכי קשות בקבוצה שלי, בעיות של שתייה ובעיות של סמים, הפרעות אכילה ונסיון אובדני וחבל על הזמן בקיצור.. ממש ילדה שנראת אנטי מסגרתית לחלוטין, וממש פחדתי עליה איך היא תהיה אחרי הפנימייה ואיך היא תסדר בשירות הלאומי [שירות צבאי כלל לא עלה על הפרק..הוא לא קיבל אותה והיא לא קיבלה אותו..]. בכל אופן נסעתי לבקר אותה בבית ספר ולראות מה שלומה, ופשוט נדהמתי מגודל השינוי לטובה שחל בה, היא כל כך טובה עם הילדים וכל כך סבלנית [סבלנות היה ההפך ממנה בערך], והיא כל כך אוהבת את הילדים ואת המקום וזה פשוט תענוג לראות את זה. אח"כ דיברתי עם הרכזת שלה ועם המחנכת של הכיתה שלה היא עוזרת ושאלתי עליה וקיבלתי מהם רק מחמאות - וזה כל כך חימם לי ת'לב לשמוע את זה ולראות אותה ככה. גם היא האתיופית היחידה שם שזה בלל משהו נדיר שהיא תעיז לעשות. אח"כ שדיברתי איתה (עם החניכה) היא אמרה לי כמה היא שמחה שהיא הגיעה לשם, וכמה היא רואה שהיא התבגרה וגילתה בעצמה מלא דברים חדשים וטובים. ופשוט כייף כייף. אני מקווה שאני לא על ענני האופוריה עכשיו ומקווה מאוד שלא אבוא לכתוב פה עוד חודש שהעיפו אותה בגלל בעיות שתייה או עישון.. למרות שהיא בעצמה אומרת לי שהיא יודעת שעוד תגיע לה נפילה - אבל עם מודעות ניתן לעצור את זה בזמן.. לבנתיים, בלי לחשוב יותר מדי- זה כייף.
זה פשוט מדהים בעיני!!! עד היום, אני יוצאת מהפגישות האלה מתודלקת... גם לי יש סיפור שמח... חניך שלי קיבל היום דרגת סמ"פ!! התיאור שלו בפנימייה היה דומה למה שאת סיפרת, והוא פשוט פרח בצורה מדהימה...