אם אספר כאן את הבעייה שלי
- פותח הנושא זרדוז
- פורסם בתאריך
שירי40 האחת
New member
אם לא תנסה לא תדע ../images/Emo8.gif
ולמה אתה חושב שאתה תקוע?
ולמה אתה חושב שאתה תקוע?
רציתי קודם לזהות נכונות. אז כך-
אני רווק בן 34. אני מוכר בביטוח הלאומי כנכה על רקע נפשי החל משנת 2002. אני לא עובד אך מותר לי לעבוד. אני גר אצל אימי. בריא בדר"כ. אין לי חברה. אני כנראה נשא של גֵן הגורם למחלת ניוון שרירים. מעולם לא הצלחתי ליצור קשר רומנטי שעולה על תקופה של שנתיים. אני בדר"כ דיכאוני ואני נוטל כדורים נוגדי דיכאון כדי לטפל בכך. יחד עם הטיפול, אני עדיין דכאוני במידה מסוימת ורואה את המציאות בשחור. יש לי שתי אחיות מבוגרות ממני בשבע שנים ובעשר שנים. אחותי הצעירה, כיום בת 41. אחותי הבכורה, כיום בת 44. יש לי גם אמא בת 62. שני הוריי הם ילידי פרס- איראן. שתי אחיותיי סובלות ממחלת ניוון שרירים. אחותי היותר צעירה (סנדוויץ'), אובחנה כלוקה במחלה בגיל 27 (כיום בת 41 ) ומצבה מחמיר משנה לשנה. כעת היא נזקקת לכסא גלגלים. היא יכולה ללכת לאט על פני מישור ללא מהמורות. היא נוהגת (עדיין) ברכב נכים מיוחד. אחותי הבכורה- אובחנה כלוקה במחלה בגיל 22 בערך וכיום (גיל 44 ) היא בכיסא גלגלים חשמלי. רישיון הנהיגה שלה, נשלל כבר לפני שנים בשל חוסר יכולת פיזית לשלוט ברכב. בעבר היא נהגה ברכב נכים מיוחד. כיום היא לא מסוגלת לקרב בעצמה את האוכל אל פיה. אני עדיין בסימן שאלה בקשר ללקות במחלה הזו. אף אחד לא הבטיח לי שלא אחלה במחלה הזו לעולם. מה שבטוח הוא שאני נשא של הגן מחולל המחלה. אם אביא לעולם ילד עם בחורה שגם היא נשאית, אז הילד או הילדה עלולים ללקות במחלת הניוון שרירים הזאת. לעיתים יש לי כאבים בשרירי השוקיים וזה עלול להיות תסמין של תחילת המחלה. מאידך, כבר עברתי את הגיל האופייני לתחילת המחלה. אני בן 34 והגיל הממוצע לפרוץ המחלה הוא מתחת לגיל 30, אך למעשה אין מניעה שהמחלה אכן תפרוץ אצלי. אין לי מה לרוץ לרופאים מפני שאבחון מוקדם לא יתרום לי מאומה. למחלה זו אין תרופה ולא חיסון. כבר למדתי לא לשתף אף אחד באפשרות שמא אני עלול לחלות במחלה הזו, כי זה רק מעורר בהלת חינם או שזה ששומע אותי אומר לי "נו, אז למה אתה מחכה? לך לרופא ותיבדק" משפט שמעיד על חוסר הבנה או על אי הקשבה של הזולת . בכל אופן זה לא יכול לקדם שום עניין אישי שלי. אבי היה חולה לב, ובארבע השנים האחרונות למותו, הוכר כנכה בביטוח לאומי על רקע מחלתו. בארבע שנים אלו, הוא לא עבד. כשהוא נפטר בשנת 82 הייתי בן 8. הוא היה בן 50 במותו. כשהוא היה בחיים, אז היה לנו בלגנים בבית כל יום, צעקות מכות ויכוחים ומריבות. אמי, מגדירה את עצמה כאישה לא בריאה. מפני שיש לה כמה בעיות רפואיות. היא סובלת משחיקה קשה בברכיים ומתקשה ללכת. היא נמוכה ושוקלת 120 ק"ג. היא סובלת מלחץ דם גבוה ונוטלת כדורים בשל כך. היא סובלת מנכות בעין שמאל שלה, בגלל אגרופים חוזרים ונשנים שהיא קיבלה מאבא שלי במשך שנים ארוכות. עוד, היא סובלת מורידי רגליים נפוחים (דליות ). בנוסף- יש לה סיוטים ובכל לילה היא מתעוררת בצעקות רמות. היא הפסיקה לעבוד בגיל 43. כיום היא בת 62. בזמנו, לפני כ 19 שנה, היא אמרה שהיא פשוט התעייפה מלעבוד. המשותף לכל בני משפחתי, כלומר אני, שתי אחיותיי, אבי ואימי, הוא העובדה שכולנו בעלי בעיות רגשיות. אני כבר אובחנתי כבעל אישיות גבולית וכדיכאוני. שתי אחיותיי סובלות מדיכאון כרוני ומחרדות. אבא שלי היה קצת משוגע, רק שהוא מעולם לא הוכר על ידי הממסד ולא נפגש עם הממסד הרפואי בעניין מצבו הנפשי. הוא היה אלים כלפי אמא שלי. הוא גרם לה לנכות בעין שמאל ובאופן כללי הכה אותה במשך 20 שנים עד ליום מותו בעת היותו בן חמישים (ערב פסח של שנת 1982). הוא עבד ופרנס את משפחתנו עד שהגיע לגיל 46. בגיל 46 הוא לקה במחלת לב שהשביתה אותו למשך ארבע שנים, עד ליום מותו בגיל 50. אני ושתי אחיותיי חיים על כדורים פסיכיאטריים כבר שנים ארוכות. המפגש הראשון שלי עם כדורים פסיכיאטריים היה בגיל 16 בערך. אבל זה היה מפגש די קצר (וחבל שכך ). רק לפני כמה שנים גיליתי שגם אחותי הבכורה החלה עם כדורים פסיכיאטריים בגיל 16 בערך, אך איני יודע בדיוק על איזה רקע היא קיבלה אותם. בכל אופן היא נוטלת כדורים נגד חרדות. למעשה אין לי קשר איתה בכלל, למרות שהיא גרה במרחק של 10 דקות נסיעה ממני. נוח לי יותר לא לראות אותה בכלל מאשר לראות אותה בכסא גלגלים חשמלי. לפני כמה שנים הסתבר לי גם שהיא דו-מינית. היא החלה לגור במשוף עם איזה בחורה שהייתה בת זוגתה למשך שבע שנים. גם עם זה היה לי קשה. אמא שלי גם זקוקה לכדורים לדעתי, אך היא החליטה שהיא לא מעוניינת ליטול כדורים פסיכיאטריים מפני שלטענתה זה לא טבעי. לעומת זאת אין לה שום בעיה ליטול כל תרופה לא טבעית אחרת. יש לה סיוטים בלילה ובכל לילה היא קופצת מבוהלת מהמיטה שלה ורצה לעבר המטבח תוך כדי שהיא סופקת לעצמה על הירך וצועקת "אוי ואבוי לי". אחותי הסנדוויץ'- כעת בת 41. מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי. רווקה. היא אקדמאית ויש לה תואר ראשון בהיסטוריה ובפילוסופיה. יש לה גם תעודת הוראה, אך היא מעולם לא עבדה בהוראה בשל נכותה. יש לה חבר בן 43. היא הכירה אותו לפני קצת יותר משנה והם גרים ביחד כבר שנה. יש לו נכות קלה ביד ימין וברגל ימין. הוא מתקשה להפעיל את כף יד ימין שלו. רגל ימין שלו קצרה מרגל שמאל והוא צולע. הוא גרוש ואב לשלושה ילדים (שלושתם דיסלקטיים או סובלים מפיגור במידה מסוימת). הוא גר אצל אחותי מבלי לשלם לה שום דבר ומבלי להשתתף בהוצאות הדיור שלה. הוא בעצמו דיסלקט וגם לא נבון במיוחד. אחותי הבכורה - היא בת 44. עו"ד במקצועה. היא מעין מחוננת ללא תעודות של מחוננת. כל חייה היא הייתה מוצלחת בתחום לימודיה ותחום עיסוקיה. בזמנו היא למדה משפטים באוניברסיטת ת"א בעידן שקדם למכללות וזה היה יוקרתי מאוד. מיד בתום לימודיה היא התקבלה לעבודה כעו"ד ומאז היא עובדת בתחום והיא מוצלחת מאוד. רוב בני הזוג שהיו לה, היו נשואים. חברים קבועים ופנויים, היו לה רק אחד או שניים. לפני שבע שנים בערך הסתבר שהיא היא דו מינית. אז היא החלה לצאת עם חברתה דאז, שצעירה ממנה ב 10 שנים. הם גרו יחדיו במשך שבע שנים וניהלו משק בית משותף. החברות הזו הסתיימה לפני שנה בערך וכעת היא רווקה פנויה. אני רווק. יש לי תואר ראשון במשפטים. סיימתי את לימודיי בקושי רב. התאמצתי מאוד כדי להצליח ולסיים את לימודיי ובסוף סיימתי אותם. אני לא עורך דין מפני שמעולם לא התמחיתי בעריכת דין. לא התמחיתי מפני שלא מצאתי לעצמי משרד להתמחות בו וממילא יהיה לי מאוד קשה או בלתי אפשרי, לעמוד בדרישות עורכי הדין המעסיקים שלי. אין לי עבר פלילי ואין לי עבר של אשפוזים (בכלל ומכל סוג שהוא ). אני כשיר למשרה חלקית או שלושת רבעי משרה. הבעיה היא שאני לא מוצא שום מקום עבודה שיקבל אותי. קורות החיים שלי דלים בניסיון תעסוקתי ויש לי בקושי שתי המלצות ממעסיקים. כבר שנתיים שאני לא עובד בכלל ולפני מקום עבודתי האחרון, לא עבדתי שנים ארוכות. אני חייב לצאת ממצבי ואני חש כאילו הגורל סגר עליי הדלת. כאילו שהוחלט מלמעלה שכל חיי אחיה חיים נפסדים כ"נכה". האם אי פעם אצא ממצבי ? האם אי פעם אשתחרר מכבלי האבטלה והעוני ? האם אי פעם אוכל להקים משפחה משל עצמי ? מיואש
אני רווק בן 34. אני מוכר בביטוח הלאומי כנכה על רקע נפשי החל משנת 2002. אני לא עובד אך מותר לי לעבוד. אני גר אצל אימי. בריא בדר"כ. אין לי חברה. אני כנראה נשא של גֵן הגורם למחלת ניוון שרירים. מעולם לא הצלחתי ליצור קשר רומנטי שעולה על תקופה של שנתיים. אני בדר"כ דיכאוני ואני נוטל כדורים נוגדי דיכאון כדי לטפל בכך. יחד עם הטיפול, אני עדיין דכאוני במידה מסוימת ורואה את המציאות בשחור. יש לי שתי אחיות מבוגרות ממני בשבע שנים ובעשר שנים. אחותי הצעירה, כיום בת 41. אחותי הבכורה, כיום בת 44. יש לי גם אמא בת 62. שני הוריי הם ילידי פרס- איראן. שתי אחיותיי סובלות ממחלת ניוון שרירים. אחותי היותר צעירה (סנדוויץ'), אובחנה כלוקה במחלה בגיל 27 (כיום בת 41 ) ומצבה מחמיר משנה לשנה. כעת היא נזקקת לכסא גלגלים. היא יכולה ללכת לאט על פני מישור ללא מהמורות. היא נוהגת (עדיין) ברכב נכים מיוחד. אחותי הבכורה- אובחנה כלוקה במחלה בגיל 22 בערך וכיום (גיל 44 ) היא בכיסא גלגלים חשמלי. רישיון הנהיגה שלה, נשלל כבר לפני שנים בשל חוסר יכולת פיזית לשלוט ברכב. בעבר היא נהגה ברכב נכים מיוחד. כיום היא לא מסוגלת לקרב בעצמה את האוכל אל פיה. אני עדיין בסימן שאלה בקשר ללקות במחלה הזו. אף אחד לא הבטיח לי שלא אחלה במחלה הזו לעולם. מה שבטוח הוא שאני נשא של הגן מחולל המחלה. אם אביא לעולם ילד עם בחורה שגם היא נשאית, אז הילד או הילדה עלולים ללקות במחלת הניוון שרירים הזאת. לעיתים יש לי כאבים בשרירי השוקיים וזה עלול להיות תסמין של תחילת המחלה. מאידך, כבר עברתי את הגיל האופייני לתחילת המחלה. אני בן 34 והגיל הממוצע לפרוץ המחלה הוא מתחת לגיל 30, אך למעשה אין מניעה שהמחלה אכן תפרוץ אצלי. אין לי מה לרוץ לרופאים מפני שאבחון מוקדם לא יתרום לי מאומה. למחלה זו אין תרופה ולא חיסון. כבר למדתי לא לשתף אף אחד באפשרות שמא אני עלול לחלות במחלה הזו, כי זה רק מעורר בהלת חינם או שזה ששומע אותי אומר לי "נו, אז למה אתה מחכה? לך לרופא ותיבדק" משפט שמעיד על חוסר הבנה או על אי הקשבה של הזולת . בכל אופן זה לא יכול לקדם שום עניין אישי שלי. אבי היה חולה לב, ובארבע השנים האחרונות למותו, הוכר כנכה בביטוח לאומי על רקע מחלתו. בארבע שנים אלו, הוא לא עבד. כשהוא נפטר בשנת 82 הייתי בן 8. הוא היה בן 50 במותו. כשהוא היה בחיים, אז היה לנו בלגנים בבית כל יום, צעקות מכות ויכוחים ומריבות. אמי, מגדירה את עצמה כאישה לא בריאה. מפני שיש לה כמה בעיות רפואיות. היא סובלת משחיקה קשה בברכיים ומתקשה ללכת. היא נמוכה ושוקלת 120 ק"ג. היא סובלת מלחץ דם גבוה ונוטלת כדורים בשל כך. היא סובלת מנכות בעין שמאל שלה, בגלל אגרופים חוזרים ונשנים שהיא קיבלה מאבא שלי במשך שנים ארוכות. עוד, היא סובלת מורידי רגליים נפוחים (דליות ). בנוסף- יש לה סיוטים ובכל לילה היא מתעוררת בצעקות רמות. היא הפסיקה לעבוד בגיל 43. כיום היא בת 62. בזמנו, לפני כ 19 שנה, היא אמרה שהיא פשוט התעייפה מלעבוד. המשותף לכל בני משפחתי, כלומר אני, שתי אחיותיי, אבי ואימי, הוא העובדה שכולנו בעלי בעיות רגשיות. אני כבר אובחנתי כבעל אישיות גבולית וכדיכאוני. שתי אחיותיי סובלות מדיכאון כרוני ומחרדות. אבא שלי היה קצת משוגע, רק שהוא מעולם לא הוכר על ידי הממסד ולא נפגש עם הממסד הרפואי בעניין מצבו הנפשי. הוא היה אלים כלפי אמא שלי. הוא גרם לה לנכות בעין שמאל ובאופן כללי הכה אותה במשך 20 שנים עד ליום מותו בעת היותו בן חמישים (ערב פסח של שנת 1982). הוא עבד ופרנס את משפחתנו עד שהגיע לגיל 46. בגיל 46 הוא לקה במחלת לב שהשביתה אותו למשך ארבע שנים, עד ליום מותו בגיל 50. אני ושתי אחיותיי חיים על כדורים פסיכיאטריים כבר שנים ארוכות. המפגש הראשון שלי עם כדורים פסיכיאטריים היה בגיל 16 בערך. אבל זה היה מפגש די קצר (וחבל שכך ). רק לפני כמה שנים גיליתי שגם אחותי הבכורה החלה עם כדורים פסיכיאטריים בגיל 16 בערך, אך איני יודע בדיוק על איזה רקע היא קיבלה אותם. בכל אופן היא נוטלת כדורים נגד חרדות. למעשה אין לי קשר איתה בכלל, למרות שהיא גרה במרחק של 10 דקות נסיעה ממני. נוח לי יותר לא לראות אותה בכלל מאשר לראות אותה בכסא גלגלים חשמלי. לפני כמה שנים הסתבר לי גם שהיא דו-מינית. היא החלה לגור במשוף עם איזה בחורה שהייתה בת זוגתה למשך שבע שנים. גם עם זה היה לי קשה. אמא שלי גם זקוקה לכדורים לדעתי, אך היא החליטה שהיא לא מעוניינת ליטול כדורים פסיכיאטריים מפני שלטענתה זה לא טבעי. לעומת זאת אין לה שום בעיה ליטול כל תרופה לא טבעית אחרת. יש לה סיוטים בלילה ובכל לילה היא קופצת מבוהלת מהמיטה שלה ורצה לעבר המטבח תוך כדי שהיא סופקת לעצמה על הירך וצועקת "אוי ואבוי לי". אחותי הסנדוויץ'- כעת בת 41. מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי. רווקה. היא אקדמאית ויש לה תואר ראשון בהיסטוריה ובפילוסופיה. יש לה גם תעודת הוראה, אך היא מעולם לא עבדה בהוראה בשל נכותה. יש לה חבר בן 43. היא הכירה אותו לפני קצת יותר משנה והם גרים ביחד כבר שנה. יש לו נכות קלה ביד ימין וברגל ימין. הוא מתקשה להפעיל את כף יד ימין שלו. רגל ימין שלו קצרה מרגל שמאל והוא צולע. הוא גרוש ואב לשלושה ילדים (שלושתם דיסלקטיים או סובלים מפיגור במידה מסוימת). הוא גר אצל אחותי מבלי לשלם לה שום דבר ומבלי להשתתף בהוצאות הדיור שלה. הוא בעצמו דיסלקט וגם לא נבון במיוחד. אחותי הבכורה - היא בת 44. עו"ד במקצועה. היא מעין מחוננת ללא תעודות של מחוננת. כל חייה היא הייתה מוצלחת בתחום לימודיה ותחום עיסוקיה. בזמנו היא למדה משפטים באוניברסיטת ת"א בעידן שקדם למכללות וזה היה יוקרתי מאוד. מיד בתום לימודיה היא התקבלה לעבודה כעו"ד ומאז היא עובדת בתחום והיא מוצלחת מאוד. רוב בני הזוג שהיו לה, היו נשואים. חברים קבועים ופנויים, היו לה רק אחד או שניים. לפני שבע שנים בערך הסתבר שהיא היא דו מינית. אז היא החלה לצאת עם חברתה דאז, שצעירה ממנה ב 10 שנים. הם גרו יחדיו במשך שבע שנים וניהלו משק בית משותף. החברות הזו הסתיימה לפני שנה בערך וכעת היא רווקה פנויה. אני רווק. יש לי תואר ראשון במשפטים. סיימתי את לימודיי בקושי רב. התאמצתי מאוד כדי להצליח ולסיים את לימודיי ובסוף סיימתי אותם. אני לא עורך דין מפני שמעולם לא התמחיתי בעריכת דין. לא התמחיתי מפני שלא מצאתי לעצמי משרד להתמחות בו וממילא יהיה לי מאוד קשה או בלתי אפשרי, לעמוד בדרישות עורכי הדין המעסיקים שלי. אין לי עבר פלילי ואין לי עבר של אשפוזים (בכלל ומכל סוג שהוא ). אני כשיר למשרה חלקית או שלושת רבעי משרה. הבעיה היא שאני לא מוצא שום מקום עבודה שיקבל אותי. קורות החיים שלי דלים בניסיון תעסוקתי ויש לי בקושי שתי המלצות ממעסיקים. כבר שנתיים שאני לא עובד בכלל ולפני מקום עבודתי האחרון, לא עבדתי שנים ארוכות. אני חייב לצאת ממצבי ואני חש כאילו הגורל סגר עליי הדלת. כאילו שהוחלט מלמעלה שכל חיי אחיה חיים נפסדים כ"נכה". האם אי פעם אצא ממצבי ? האם אי פעם אשתחרר מכבלי האבטלה והעוני ? האם אי פעם אוכל להקים משפחה משל עצמי ? מיואש
אולי לא הסברתי עצמי כמו שצריך
נתתי את הרקע הכללי שלי, בכך שסיפרתי על עצמי ועל משפחתי. אם הייתי מספר רק על עצמי, זה היה מעורר הרבה שאלות אחרות שרציתי לענות עליהן מראש. שאלתי היא, ללא קשר לכל מה שסיפרתי על משפחתי, האם אוכל פעם לצאת ממצבי , לעבוד באופן קבוע, להתפרנס, להתחתן , לגור בבית משלי ?
נתתי את הרקע הכללי שלי, בכך שסיפרתי על עצמי ועל משפחתי. אם הייתי מספר רק על עצמי, זה היה מעורר הרבה שאלות אחרות שרציתי לענות עליהן מראש. שאלתי היא, ללא קשר לכל מה שסיפרתי על משפחתי, האם אוכל פעם לצאת ממצבי , לעבוד באופן קבוע, להתפרנס, להתחתן , לגור בבית משלי ?
זרדוז
כתבת כאן מסכת חיים מאוד קשה ואכן כל מה שעובר עליך הוא עניין משפחתי והכוונה היא שכל מה שקורה איתך בא מהשפעת המשפחה ומה שקורה שם, אתה בהחלט יכול לעזור לעצמך לצאת מהמצב שאתה נמצא בו למעשה רק אתה יכול לעזור לעצמך, אבל לדעתי אתה חייב ללכת למטפל מקצועי שיוכל לטפל בך הן ברובד הנפשי והן בפיזי. ואם תשאל אותי אתה בהחלט תוכל לצאת מהמצב שאתה נמצא בו ושוב זה בעיקר תלוי בך.
כתבת כאן מסכת חיים מאוד קשה ואכן כל מה שעובר עליך הוא עניין משפחתי והכוונה היא שכל מה שקורה איתך בא מהשפעת המשפחה ומה שקורה שם, אתה בהחלט יכול לעזור לעצמך לצאת מהמצב שאתה נמצא בו למעשה רק אתה יכול לעזור לעצמך, אבל לדעתי אתה חייב ללכת למטפל מקצועי שיוכל לטפל בך הן ברובד הנפשי והן בפיזי. ואם תשאל אותי אתה בהחלט תוכל לצאת מהמצב שאתה נמצא בו ושוב זה בעיקר תלוי בך.
שירי40 האחת
New member
ולשם מה אתה רוצה תקשור?
מה אתה מצפה לקבל מאחד כזה? מה אתה חושב שזה יתן לך? או אולי איך אתה חושב שזה יכול לעזור לך? (אם בכלל) אני יכולה לומר לך למה אני שואלת, אבל את השאלות האלו אתה צריך לשאול קודם את עצמך.. תקשור יוכל אולי לתת לך תמונת מצב עכשיוית או עתידית או כוללנית אבל את הדרך לשם בכל מקרה אתה הוא זה שיצטרך לעשות, והיא לפעמים מאוד ארוכה לפעמים מה שעולה בתקשור זה בליל של דברים שלא מיד מתחברים לנו למציאות העכשיוית... מתקשר, טוב ככל שיהיה, לא יוכל לתת לך את העזרה הנפשית שלה אתה זקוק כאילו... עברת חתיכת חיים עד עכשיו יש בך מודעות למצבך וזה כבר סימן טוב אתה מחפש דרכים להאיר את חייך אבל השאלה פה היא האם תקשור יוכל לעזור לך ברמה שאתה מבקש או צריך... לך תפתח את החלון, או צא למרפסת או לרחוב תנשום עמוק תנסה לטעום את האוויר הקר תן לו לחדור לך לגוף תן לו לעטוף אותך ככה כמה דקות לנשום עמוק ולהכניס את האוויר לאיזור החזה תעצום את העיניים ותנשום
מה אתה מצפה לקבל מאחד כזה? מה אתה חושב שזה יתן לך? או אולי איך אתה חושב שזה יכול לעזור לך? (אם בכלל) אני יכולה לומר לך למה אני שואלת, אבל את השאלות האלו אתה צריך לשאול קודם את עצמך.. תקשור יוכל אולי לתת לך תמונת מצב עכשיוית או עתידית או כוללנית אבל את הדרך לשם בכל מקרה אתה הוא זה שיצטרך לעשות, והיא לפעמים מאוד ארוכה לפעמים מה שעולה בתקשור זה בליל של דברים שלא מיד מתחברים לנו למציאות העכשיוית... מתקשר, טוב ככל שיהיה, לא יוכל לתת לך את העזרה הנפשית שלה אתה זקוק כאילו... עברת חתיכת חיים עד עכשיו יש בך מודעות למצבך וזה כבר סימן טוב אתה מחפש דרכים להאיר את חייך אבל השאלה פה היא האם תקשור יוכל לעזור לך ברמה שאתה מבקש או צריך... לך תפתח את החלון, או צא למרפסת או לרחוב תנשום עמוק תנסה לטעום את האוויר הקר תן לו לחדור לך לגוף תן לו לעטוף אותך ככה כמה דקות לנשום עמוק ולהכניס את האוויר לאיזור החזה תעצום את העיניים ותנשום
כל רצוני הוא הסבר ל "למה"
מצבי הנפשי, אישיותי על פגמיה וכו' ברורים לי. אני לא מעוניין שמישהו יסביר לי כיצד אני או משפחתי הגענו אל מצבנו. כאן בפורום אני לא מחפש מטפל ולא מאמן אישי. אני לא שואל "איך" ! אני רוצה תשובה לשאלה "למה". על שאלה מעין זו לא ניתן להשיב עם אף פסיכיאטר ואף פסיכולוג. כדי לצאת מביצת האבטלה שלי, אני מתאמץ בכל יום ומחפש עבודה. אני צריך להתמודד בכל פעם מחדש מול חשדנות, הרמת גבה וזלזול מצד מעסיקים, מצד בנות זוג לעתיד ומצד כל אדם אחר שאינו מהמשפחה שלי. כל אלו לעולם לא ישיבו לי על השאלה "למה", "מהי הסיבה שמשפחתי החלה את דרכה ברגל שמאל, ולמה נגזר עליי להיות תקוע תחת עננה שחורה של ייאוש, של אבטלה, של משפחה אפופה בנכויות ובליקויים מכל עבר. בנוסף לכל הסבל הזה, אנשים מסתכלים עליי בעין עקומה ותמהים למה אני מובטל זמן ממושך כ"כ ולמה אני לא יוצא עם אחת, ולמה אני לא נשוי עם ילדים, ולא מבינים שזה לא מצב שבחרתי בו , אלא זה גורל שנגזר עליי מבלי שאף אחד ביקש את הסכמתי מראש. אף אחד בעולם חוץ מאמא שלי לא מבין את עומק הרגשות שלי, את עומק הזעם שלי, את עומק האכזבה מחיי העולם הזה, רגשות שרק הולכים ומתבוססים יותר עמוק מיום ליום. להסתכל על השמש הזורחת? על המזג אוויר הנאה? קדחת
מצבי הנפשי, אישיותי על פגמיה וכו' ברורים לי. אני לא מעוניין שמישהו יסביר לי כיצד אני או משפחתי הגענו אל מצבנו. כאן בפורום אני לא מחפש מטפל ולא מאמן אישי. אני לא שואל "איך" ! אני רוצה תשובה לשאלה "למה". על שאלה מעין זו לא ניתן להשיב עם אף פסיכיאטר ואף פסיכולוג. כדי לצאת מביצת האבטלה שלי, אני מתאמץ בכל יום ומחפש עבודה. אני צריך להתמודד בכל פעם מחדש מול חשדנות, הרמת גבה וזלזול מצד מעסיקים, מצד בנות זוג לעתיד ומצד כל אדם אחר שאינו מהמשפחה שלי. כל אלו לעולם לא ישיבו לי על השאלה "למה", "מהי הסיבה שמשפחתי החלה את דרכה ברגל שמאל, ולמה נגזר עליי להיות תקוע תחת עננה שחורה של ייאוש, של אבטלה, של משפחה אפופה בנכויות ובליקויים מכל עבר. בנוסף לכל הסבל הזה, אנשים מסתכלים עליי בעין עקומה ותמהים למה אני מובטל זמן ממושך כ"כ ולמה אני לא יוצא עם אחת, ולמה אני לא נשוי עם ילדים, ולא מבינים שזה לא מצב שבחרתי בו , אלא זה גורל שנגזר עליי מבלי שאף אחד ביקש את הסכמתי מראש. אף אחד בעולם חוץ מאמא שלי לא מבין את עומק הרגשות שלי, את עומק הזעם שלי, את עומק האכזבה מחיי העולם הזה, רגשות שרק הולכים ומתבוססים יותר עמוק מיום ליום. להסתכל על השמש הזורחת? על המזג אוויר הנאה? קדחת
שירי40 האחת
New member
למה?
ככה... כי אף אחד מאיתנו לא ביקש להוולד לגלגול שאליו הגיע ונולד לא שאלו גם אותי נו ו..? גם עלי גזרו... ואני בטוחה שגם על כל אחד פה - וגם הם לא ביקשו כלום. אני לרגע לא מקלה ראש בחיים הקשים שעברת, להיפך, אני כולי מלאה אמפתיה ורצון עז להראות לך את הדרך לאור... מתוך כל הכאב והתסכול וכל הרגשות המאוד מובנים שלך... למצוא את הנקודה הזו שבה אתה יוצא מהחושך ונושם קצת אוויר נקי... בכדי שיהיה לך כוח להמשיך... ואולי בקרוב גם תצליח להנות מהשמש ולקבל ממנה את האנרגיות שיש לה להציע לך... מתוך כל הכאב הזה לפתוח צוהר קטנטן שרק ילך ויגדל ככל שתיתן לו להכנס אליך. תראה... אני לא ממש מתקשרת... כאילו... לא ברמה מודעת לפחות, או לא כמו שאר האנשים הנפלאים שיש פה. אני כולה בתחילת הדרך ורק לומדת להקשיב לקולות האלו שמדברים לי מתוך הנשמה, ולהבין למה הם מתכוונים. אבל ככל שהתעמקתי בנסיונות לחוש אותך הרגשתי מחנק וקושי פיזי לנשום... ככה הבנתי שזה כאילו שאתה כבר כל כולך עטוף במחנק של החיים שלך, שאתה בכלל לא רואה שום נקודת אור... אפילו את האוויר שקיים סביבך אתה לא מרגיש. ונשמה טהורה... אם אתה לא תיתן לעצמך (גם את הדקה הזו ביום בשביל לנשום או לקבל אנרגיות מהשמש), אפ'חד לא יתן לך. ואתה יודע מה? אתה צודק לגמרי. שום פסיכיאטר או פסיכולוג לא יצליח לעשות שום דבר... רק אתה יכול להוציא את עצמך מהמצב שבו אתה נמצא וחיי... יש לך את כל הצידוקים שבעולם לכעוס על החיים ולהיות מאוכזב מהם, והבחירה להתבוסס בדיוק ברגשות האלו היא לגמרי שלך. גם את האסירים המסוכנים ביותר, מוציאים לחצר פעם ביום... שולחת לך
וירטואלית... ומקורות יודעי דבר טוענים שמחר אמורה להיות התחממות... מה תבחר?
ככה... כי אף אחד מאיתנו לא ביקש להוולד לגלגול שאליו הגיע ונולד לא שאלו גם אותי נו ו..? גם עלי גזרו... ואני בטוחה שגם על כל אחד פה - וגם הם לא ביקשו כלום. אני לרגע לא מקלה ראש בחיים הקשים שעברת, להיפך, אני כולי מלאה אמפתיה ורצון עז להראות לך את הדרך לאור... מתוך כל הכאב והתסכול וכל הרגשות המאוד מובנים שלך... למצוא את הנקודה הזו שבה אתה יוצא מהחושך ונושם קצת אוויר נקי... בכדי שיהיה לך כוח להמשיך... ואולי בקרוב גם תצליח להנות מהשמש ולקבל ממנה את האנרגיות שיש לה להציע לך... מתוך כל הכאב הזה לפתוח צוהר קטנטן שרק ילך ויגדל ככל שתיתן לו להכנס אליך. תראה... אני לא ממש מתקשרת... כאילו... לא ברמה מודעת לפחות, או לא כמו שאר האנשים הנפלאים שיש פה. אני כולה בתחילת הדרך ורק לומדת להקשיב לקולות האלו שמדברים לי מתוך הנשמה, ולהבין למה הם מתכוונים. אבל ככל שהתעמקתי בנסיונות לחוש אותך הרגשתי מחנק וקושי פיזי לנשום... ככה הבנתי שזה כאילו שאתה כבר כל כולך עטוף במחנק של החיים שלך, שאתה בכלל לא רואה שום נקודת אור... אפילו את האוויר שקיים סביבך אתה לא מרגיש. ונשמה טהורה... אם אתה לא תיתן לעצמך (גם את הדקה הזו ביום בשביל לנשום או לקבל אנרגיות מהשמש), אפ'חד לא יתן לך. ואתה יודע מה? אתה צודק לגמרי. שום פסיכיאטר או פסיכולוג לא יצליח לעשות שום דבר... רק אתה יכול להוציא את עצמך מהמצב שבו אתה נמצא וחיי... יש לך את כל הצידוקים שבעולם לכעוס על החיים ולהיות מאוכזב מהם, והבחירה להתבוסס בדיוק ברגשות האלו היא לגמרי שלך. גם את האסירים המסוכנים ביותר, מוציאים לחצר פעם ביום... שולחת לך
זרדוז כמו שציינתי כאן זה לא המקום
אתה צריך ללכת למטפל מקצועי מה שאני יכולה לומר ששום דבר לא מקרי וכל מה שקורה לכם (בכל אופן כמעט) קורה בגלל שהנשמות שלכם בחרו במסלול הזה. לכן כמו שציינתי רק מטפל מקצועי יוכל להיכנס לעומק לעזור ולהבין את זה - אי אפשר על רגל אחת ובטח לא בצורה כזאת לענות לך לעומק זה ממש לא מקצועי ולא נכון.
אתה צריך ללכת למטפל מקצועי מה שאני יכולה לומר ששום דבר לא מקרי וכל מה שקורה לכם (בכל אופן כמעט) קורה בגלל שהנשמות שלכם בחרו במסלול הזה. לכן כמו שציינתי רק מטפל מקצועי יוכל להיכנס לעומק לעזור ולהבין את זה - אי אפשר על רגל אחת ובטח לא בצורה כזאת לענות לך לעומק זה ממש לא מקצועי ולא נכון.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.