אם הדכאון הוא מחלה גופנית

[נטע....]

אם הדכאון הוא מחלה גופנית

והוא מתבטא בעיקר בפסיביות, אולי התרופה האמיתית לו היא כל מה שקשור בלהפעיל את הגוף. ספורט למשל. לא?

 

[האיש מהצפון]

כן ו....

הי נטע.. עג כמה שאני יודע מכל מה שקראתי ושאלתי - אז כן דיכאון היא מחלה גופנית, שיש לה ביטוי - גם גופני וגם מנטלי (והם כמובן מושפעים זה מזה). הפעלת הגוף היא באמת דבר שעוזר! את מנסיונך מרגישה בזה? (אחרי שאת הולכת לקאנטרי לשחות למשל?) לי עד היום זה מאד עזר. עד כדי כך שאני לא בטוח שהייתי חי כיום,לולא יכולתי לצאת לרוץ מדי פעם או לרכב על אופניים וכו´.

 

[נטע....]

כן, גם לי זה מאוד מאוד עוזר

אתמול למשל, כשהכאב שוב הציק לי, הלכתי לשחות באמת, ותוך כדי שחייה הכאב נעלם והרגשתי הרבה יותר טוב. מה שעוזר לי יותר מהספורט, וגם קשור להפעלת הגוף זה כמובן אותו חוג דרמה שבו אני משתתפת. החוג הזה מחולל ניסים ונפלאות למצב הרוח שלי וכמובן גם למרץ ולאנרגיות שבי. אגב: לפני יומיים גיליתי בתפוז גם את פורום אומנויות הבמה וממש התחברתי אליו. סתם, בלי קשר, בא לי לכתוב את זה עכשיו.

 

[סהר-תמיכה]

לא מדויק

לדיכאון יש שורשים ביולוגיים, אבל הוא משהו שמאותת לך שמשהו בחייך לא מאוזן. משהו לא תקין. גוף ונפש אינם נפרדים והנפש משפיעה על הגוף, הגוף בתורו משפיע על הנפש. וקורה שמצב שהתחיל במשהו חיצוני, גרם לגוף להכנס לתהליך מסוים ואז לא להצליח להפסיק אותו. והדיכאון נשאר. אבל הסיבות נטע הן בחלקן הגדול כן בחיים ומכאן שיש לך שליטה עליהן ויש לך יכולת ללמוד להתמודד איתן. את הסימפטומים של הדיכאון את יכולה להפחית בעזרת תרופות, זה נכון. אבל זה לא מספיק. כמו שהיית לוקחת כדור נגד כאב ראש כשיש לך חו"ח גידול במוח. פעילות גופנית ודרכים אחרות לעזרה עצמית הן טובות ומקילות, אבל עדיין לא נוגעות בסיבה עצמה. הרי יש סיבה לכאב ובסיבה חשוב לטפל. בהצלחה

.

 

[נטע....]

תודה

אבל את העבר אי אפשר לשנות.

 

[נטע....]

עם זאת אני יודעת שלא יהיה מנוס

מלפנות לטיפול. אוף, רק חבל שאני דוחה את זה שוב ושוב בעיקר בגלל הבעיה הכספית.

 

[סהר-תמיכה]

לא, את העבר אכן אי אפשר לשנות

אבל מה, למרות זאת אנשים הם כל כך שונים. את יודעת למה? כי אדם הוא לא אוטומט. לא כל מי שיש לו עבר X יתפתח להיות Y. בני אדם יש להם בכל רגע בחירה איך ומה לעשות. למשל את עברת מה שעברת מצד אמא שלך. את יכולה ברמה הכי פשטנית להפוך להיות כמו אמא שלך, כי זה מה שאת מכירה הכי טוב ואכן חלק מהאנשים הופכים להיות כמו אלו שפגעו בהם. או שאת יכולה להפוך להיות הקורבן שלה לכל החיים, להמשיך להרגיש שאת פגומה ואין לך תקווה ותקנה. ואת יכולה להגיד - את יודעת מה אמא, את מפוטרת מהתפקיד שלך. מעכשיו אני אמא שלי, אני לא רוצה ולא צריכה את ההשפעה המרעילה שלך כי מעכשיו אני דואגת לעצמי, מעכשיו אני אחליט איך יתנהלו חיי. לא נראית לי דרכך אמא ואני פורשת ממנה וממך ומילותיך המרעילות לא יכאיבו לי עוד כי אני אסרב להקשיב להן. ואלו רק שלוש דרכים ויש גווני גוונים של דרכים ויש שילובים בין הדרכים וכל אדם בוחר לעצמו את הדרך שלו האישית

.

 

[noooba]

נכון

את העבר אי אפשר לשנות דיכאון לא מחייב פסיביות אבל לא מבינים את זה דיכאון חמור הוא מתבטא בפאסיביות כי הוא מתיש דיכאון היא מחלה קשה כמו סרטן ויש בה לפעמים עליות וירידות ולפעמים היא קבועה יש הבדל עצום בין דיכאון מאובחן שמטופל בתרופות עם מינון גבוה לבין חוסר מצב רוח שמטופל בכדורים למצב רוח מחקר שהתפרסם בעיתון לפני כמה זמן מראה שתרופות אנטי דכאוניות גורמות לפעמים לרצון יתר להתאבדות ולפעמים לפגיעות באחרים אבל באותו עיתון מתפרסם שפלאפון מסרטן ולא מסרטן תלוי באיזה יום אתה קורא

 

[פריזמה]

תודה

אני אתחלתי לארגיש ממש רע בגלל כל הקטע של הכדורים אבל עם אני לא רוצה לעזור להם לעזור לי הם לא יעזרו