אם היתה לכם האפשרות, פעם אחרונה...
באחד הפורומים בהם אני משתתפת הצליחה מישהי לעצבן אותי עם פוסט מרגיז במיוחד.
היא סיפרה שאמא שלה הזמינה אותה לנסיעה משותפת לחו"ל לשבוע או 10 ימים, וכמה המחשבה על בילוי לבד עם אמא בחו"ל מעוררת בה חששות, בין היתר שחס וחלילה אמה תרצה לנהל שיחות של ממש, על נושאים אמיתיים (כמו הזוגיות של כותבת הפוסט, כנראה שיש שם בעיה).
כמובן שהיא קיבלה מכולם שם חום ותמיכה, ורק אני התעצבנתי עליה, היא אפילו רמזה שהיא מעוניינת לבקש מאמה את הכסף של אותו טיול כדי לנסוע לבדה לחו"ל, אם היא היתה חברה שלי, היא כבר לא היתה.
אמרתי לה כמה אני הייתי רוצה לנסוע שוב עם אמא שלי, כמו שהיינו עושות פעם, לחו"ל, לבד, רק אני והיא, ולנהל את כל אותן שיחות נהדרות, אבל המצב הבריאותי כנראה כבר לא יאפשר את זה שוב.
אמא שלי, למרות שהיא היום נחשבת לבריאה, כבר לא תהיה אותה אחת אף פעם. היא חלשה יותר, יש לה כל מיני תוספות שלא היו לה לפני המחלה, השמיעה שלה לא טובה, הריכוז שלה לא מה שהיה, הכל ביחד, עם החשש והפחד לנסוע רחוק מהמרכז הרפואי שלה, אין מצב שהיא תבוא איתי שוב לחו"ל.
אז זה העלה לי חשק לשאול את כל המשתתפים, אם היתה לכם הזדמנות נוספת, רגע לפני הבום הגדול, כשהכל עוד היה טוב ולא ידעתם מה עומד לקרות, מה הייתי רוצים לעשות ולא הספקתם, עם אמא או אבא, או שניהם ביחד?
אני אומרת בפירוש שאני שמחה הכי בעולם שהספקתי עוד לקחת את שני הוריי (לקחת פיזית, כלכלית הם עזרו יותר מאיתנו), ביחד איתי ובן זוגי להכיר את ארץ מוצאו - ברזיל, לפני שהגדול שלי נולד, כי זו היתה חוויה מדהימה וחשובה מאד.
ואם היתה לי עוד הזדמנות, אז טיול קרוואנים עם הוריי, בן זוגי והילדים שלי, באוסטרליה.
באחד הפורומים בהם אני משתתפת הצליחה מישהי לעצבן אותי עם פוסט מרגיז במיוחד.
היא סיפרה שאמא שלה הזמינה אותה לנסיעה משותפת לחו"ל לשבוע או 10 ימים, וכמה המחשבה על בילוי לבד עם אמא בחו"ל מעוררת בה חששות, בין היתר שחס וחלילה אמה תרצה לנהל שיחות של ממש, על נושאים אמיתיים (כמו הזוגיות של כותבת הפוסט, כנראה שיש שם בעיה).
כמובן שהיא קיבלה מכולם שם חום ותמיכה, ורק אני התעצבנתי עליה, היא אפילו רמזה שהיא מעוניינת לבקש מאמה את הכסף של אותו טיול כדי לנסוע לבדה לחו"ל, אם היא היתה חברה שלי, היא כבר לא היתה.
אמרתי לה כמה אני הייתי רוצה לנסוע שוב עם אמא שלי, כמו שהיינו עושות פעם, לחו"ל, לבד, רק אני והיא, ולנהל את כל אותן שיחות נהדרות, אבל המצב הבריאותי כנראה כבר לא יאפשר את זה שוב.
אמא שלי, למרות שהיא היום נחשבת לבריאה, כבר לא תהיה אותה אחת אף פעם. היא חלשה יותר, יש לה כל מיני תוספות שלא היו לה לפני המחלה, השמיעה שלה לא טובה, הריכוז שלה לא מה שהיה, הכל ביחד, עם החשש והפחד לנסוע רחוק מהמרכז הרפואי שלה, אין מצב שהיא תבוא איתי שוב לחו"ל.
אז זה העלה לי חשק לשאול את כל המשתתפים, אם היתה לכם הזדמנות נוספת, רגע לפני הבום הגדול, כשהכל עוד היה טוב ולא ידעתם מה עומד לקרות, מה הייתי רוצים לעשות ולא הספקתם, עם אמא או אבא, או שניהם ביחד?
אני אומרת בפירוש שאני שמחה הכי בעולם שהספקתי עוד לקחת את שני הוריי (לקחת פיזית, כלכלית הם עזרו יותר מאיתנו), ביחד איתי ובן זוגי להכיר את ארץ מוצאו - ברזיל, לפני שהגדול שלי נולד, כי זו היתה חוויה מדהימה וחשובה מאד.
ואם היתה לי עוד הזדמנות, אז טיול קרוואנים עם הוריי, בן זוגי והילדים שלי, באוסטרליה.
