אז הנה הרשמים:
הטוב: נהניתי מאד, בסופו של דבר. היו שם את הביצוע שלהם לשיר הנושא של נילס, ומחרוזת מטורפת של שירים של אחרים שהתחילה ב"הקשיבי לקול" של צינוביץ' (השרוף), ונגמרה ב-The Final Countdown האלמותי, עם המון מעברים בין כל מיני שירים ישראלים נוסטלגיים יותר ופחות באמצע. את שני אלה לא ראיתי מעולם בהופעה. היה ממש כיף!! רשימת שירים מהזיכרון (לא בהכרח לפי הסדר): עוד לילה, יצאנו לרקוד, שוב הדיסקו כאן, כל מה שרצית, לא בא לי לשמוע, לבדוק לך ת'מנוע, ואז השיר של נילס והמחרוזת, אאל"ט. לקראת סוף ההופעה כבר באמת נבנו אנרגיות מטורפות בקהל ועל הבמה. עד עכשיו, הכל יופי טופי. אבל...
הרע: כל השאר. כל השאר נע בין רע לפשוט בזיון, לטעמי. שאלתי יחצ"נית שהייתי איתה בקשר, ונאמר לי שההופעה אמורה להתחיל עד רבע לאחת. הגעתי ב-00:15 למקום בערך. ומתי היא אכן התחילה? ב-2:30. קראתם נכון. עד אז, הייתי צריך לסבול הרבה עשן סיגריות ו-"אומצה-אומצה" לא נעימים בכלל. כשסופסוף התחילה ההופעה, הסאונד היה פשוט על הפנים. גבוהים צורמים כ"כ לא שמעתי מזמן, ומישהו שלומד איתי סאונד שפגשתי שם, אמר שהלך לראות את אנשי הסאונד בעבודה, אבל שלא יכול היה להישאר שם יותר משתי דקות מחשש לאוזניו. אני סיכנתי את היכולת שלי לשמוע גבוהים להמשך החיים בכדי להישאר ברחבה ולהנות, מה שמסתבר שלא היה סיכון כ"כ גבוה. רשימת השירים שכתובה למעלה? זו היתה
כל ההופעה. היא נמשכה בין חצי שעה ל-3/4 שעה. דורבנים נכבדים, כל הדרך מהמרכז ואיחור של יותר משעה וחצי בשביל חצי שעה הופעה??? אולי זה ככה תמיד במועדונים, לא יודע. מה שבטוח, זה שההופעה הזו לא היתה בשביל אנשים חדשים שמבקשים להכיר את הדורבנים, כי על אלה היא היתה עושה רושם רע מאד. הם יכולים להישמע הרבה יותר טוב, ובד"כ נותנים הופעות יותר ארוכות, לא? אבל סה"כ... היה נחמד מאד. בשבילי, הדברים החדשים שראיתי היו שווים את זה.