אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אם זה נכון אז מה הסיבה שבמגזר החרדי
- פותח הנושא רמי אב
- פורסם בתאריך
לכל הדתיים והחרדים יש תורה אחת
יש מקפידים שאישה לא תלמד גמרא כי דברי הגמרא הם לפעמים לא הכי ברורים, ואישה היא מטבע הדברים טרודה ופחות מונחת בעניינים האלה, והיא עשויה לא להבין את הדברים כראוי.
ראינו בעבר נשים שלמדו ולימדו גמרא, אז לכאורה תלוי מי הלומדת ואם היא לומדת גמרא מפי רבנית או רב באופן מסודר וברור, ובפרט בזמנינו שנשים מפולפלות יותר אז יש יותר צד להקל.
למעשה, היו שהקלו והיו שהחמירו בעניין (כמו בעל השבט הקהתי) על כן יש לשאול רב בעניין.
אין כל כך הלכות בעניין, מה העונש של כל עבירה, זה יותר שייך באיסורים מהתורה.
יש מקפידים שאישה לא תלמד גמרא כי דברי הגמרא הם לפעמים לא הכי ברורים, ואישה היא מטבע הדברים טרודה ופחות מונחת בעניינים האלה, והיא עשויה לא להבין את הדברים כראוי.
ראינו בעבר נשים שלמדו ולימדו גמרא, אז לכאורה תלוי מי הלומדת ואם היא לומדת גמרא מפי רבנית או רב באופן מסודר וברור, ובפרט בזמנינו שנשים מפולפלות יותר אז יש יותר צד להקל.
למעשה, היו שהקלו והיו שהחמירו בעניין (כמו בעל השבט הקהתי) על כן יש לשאול רב בעניין.
אין כל כך הלכות בעניין, מה העונש של כל עבירה, זה יותר שייך באיסורים מהתורה.
המצאת מנהג. אין מנהג כזה. יש הלכה
ההלכה היא שלא ללמד לאשה גמרא. רק הלכות ומה שהיא צריכה לדעת מהתורה.
לאשה מותר עם עצמה ללמוד כמה גמרא שהיא רוצה (וראוי שתברר עם עצמה אם היא באמת רוצה ומסוגלת, ולא תעשה כדי להתריס...).
זו ההלכה, ואין בזה שום מנהגים. או שנשמעים להלכה, או שלא נשמעים לה.
אין שום נידוי משום דבר. לא יודעת מאיפה המצאת את זה!
ההלכה היא שלא ללמד לאשה גמרא. רק הלכות ומה שהיא צריכה לדעת מהתורה.
לאשה מותר עם עצמה ללמוד כמה גמרא שהיא רוצה (וראוי שתברר עם עצמה אם היא באמת רוצה ומסוגלת, ולא תעשה כדי להתריס...).
זו ההלכה, ואין בזה שום מנהגים. או שנשמעים להלכה, או שלא נשמעים לה.
אין שום נידוי משום דבר. לא יודעת מאיפה המצאת את זה!
להעמיד דברים על דיוקם
רבים מגדולי ישראל למדו גמרא עם נשים
יידוע שהש"ך למד גמרא עם הבת שלו, וכן מסופר על הרב ברלנד שיש לו חברותא עם אשתו
כמו כן ב'ישיבה יונרברסיטי' של הרב סולובייצ'יק היו לומדות נשים גמרא בחברותות - ואפילו בחברותות מעורבות.
רק השבוע דיברתי על כך עם ת"ח שלמד שם, שסיפר לי שבפעם הראשונה (לפני שנים רבות) שנכנס לבית המדרש שבו אני לומד הופתע לראות ולהבין שנשים לא נכנסות לבית המדרש בכלל.
הגמ' ידועה ש'כל המלמד את בתו... מלמדה תפלות', אבל כמו כל ביטוי והלכה שנאמרה בגמ' גם אותו צריך ללמוד היטב, ולראות איך למדו אותו גדולי ישראל במהלך הדורות.
וכמו שציינתי היו כאלו שהקלו בזה מטעמים שונים - חלקם דווקא באופן של לימוד אישי ובסתר, וחלקם גם באופן גלוי.
וכמובן שהיו גם כאלו שהחמירו בזה יותר.
רבים מגדולי ישראל למדו גמרא עם נשים
יידוע שהש"ך למד גמרא עם הבת שלו, וכן מסופר על הרב ברלנד שיש לו חברותא עם אשתו
כמו כן ב'ישיבה יונרברסיטי' של הרב סולובייצ'יק היו לומדות נשים גמרא בחברותות - ואפילו בחברותות מעורבות.
רק השבוע דיברתי על כך עם ת"ח שלמד שם, שסיפר לי שבפעם הראשונה (לפני שנים רבות) שנכנס לבית המדרש שבו אני לומד הופתע לראות ולהבין שנשים לא נכנסות לבית המדרש בכלל.
הגמ' ידועה ש'כל המלמד את בתו... מלמדה תפלות', אבל כמו כל ביטוי והלכה שנאמרה בגמ' גם אותו צריך ללמוד היטב, ולראות איך למדו אותו גדולי ישראל במהלך הדורות.
וכמו שציינתי היו כאלו שהקלו בזה מטעמים שונים - חלקם דווקא באופן של לימוד אישי ובסתר, וחלקם גם באופן גלוי.
וכמובן שהיו גם כאלו שהחמירו בזה יותר.
לקריאה נוספת
לאורך ההיסטוריה ידועות לנו מספר נשים במזרח ובמערב שהיו תלמידות חכמים וצדיקות, אולם רק אחת, למיטב ידיעתי, עמדה בראשות ישיבה.
הרבנית אסנת ברזאני פעלה בסוף המאה השבע עשרה בכורדיסטאן. עוד מנעוריה הכשירה אביה, הרב שמואל ברזאני, להוראת התורה (לפי מסורת אחת, מאחורי פרגוד). היא השתלבה בהוראה בישיבה שהקים אביה במוצול, ואחר כך לימדה לצדו של בעלה הרב יעקב מזרחי.
לאחר מותו של בעלה שימשה כראש הישיבה. היא זכתה להערכה רבה בקרב יהודי כורדיסטאן עד שפנו אליה בתואר 'התנאית'; וכן 'כמוהר"ר' [בדרך כלל בלשון זכר: כבוד מורנו ורבנו הרב רבי], ועוד כינוה 'אשת חבר הדומה לחבר' (השוו בבלי ע"ז לט,א – "אשת חבר הרי היא כחבר"). הרבנית אסנת לימדה ופסקה במגוון רחב של תחומים. ובלשונה: "שאני נשארתי מלמדת תורה, ומ[וכ]חת, ודורשת לטבילה, ולשבת, ולנדה, ולתפלה וכיוצא." הרבנית אסנת פעלה רבות למען הישיבה. משנקלעה הישיבה למשבר כלכלי כתבה אגרות בנסיון לגייס כספים ומהם ניכרות ידיעותיה הרבות והמעמיקות בתלמוד, במקרא ובשירה. למזלנו, נותרו בידינו מכתבים ששלחה ומהם עולה דמותה הייחודית.
ללימוד התורה יועדה על ידי אביה:
ואני מיומי מפתח ביתי לחוץ לא יצאתי, בת מלך ישראל הייתי, מאן מלכי? רבנן! בין ברכי חכמים גדלתי, מעונגת לאבי ז"ל הייתי. שום מעשה ומלאכה לא למדני חוץ ממלאכת שמים, לקיים מה שנאמר 'וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה' (יהושע א,ח). בעוונות הרבים לא היו לו בנים כי אם בנות. וגם כן השביע את בן זוגי ז"ל לבלתי עשות בי מלאכה, וכן עשה כאשר ציוהו.
על המתח שבין אימהות לבין לימוד והוראת התורה, יעיד הסיפור הבא:
הרבנית אסנת הייתה ידועה בכוח תפילותיה ובעשיית נסים. לאחר שילדה בן ובת התפללה להקב"ה שיחדל לה אורח הנשים על מנת שתוכל להקדיש עצמה ללימוד התורה. וכך היה.
בסיפור שלפנינו ניכרת גדולתה. היא מוכרת כבעלת תפילה וכמי שיודעת לעשות נפלאות. תפילותיה מתקיימות. תוכן התפילה חושף את השתוקקותה ללימוד תורה. עם זאת היא מבקשת לקיים את מצוות פריה ורביה (שבה מחויב בעלה). לפיכך היא מבקשת להסתפק בבן ובת כפי שנפסק להלכה. הרבנית אסנת מבקשת לאזן בין בניית משפחה ללימוד תורה: לדידה, אין ערך אחד מכריע את השני. אין היא בוחרת באחד מהם באופן מוחלט אך יש במעשיה הכרעה. היא מקדימה את מצוות פרו ורבו ללימוד תורה אולם מתוך כך היא מצמצמת אותה ומסתפקת במינימום.
התנאית אסנת ראתה עצמה 'בת מלך' ומעניין לראות כיצד היא משתמשת בכינוי זה.
בעקבות חובות פנתה באגרות לקהילות יהודיות ברחבי תבל בבקשה לסייע לישיבה. אף שעמדה בראש הישיבה ולימדה מתורתה לתלמידיה, הרבנית אסנת לא יצאה בעצמה למסע ההתרמה ופטרה זאת בטענה שאין דרכה של אשה לחזור לקהלות, שנאמר "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" (תהלים מה,יד).
בעיניה, צניעותה של האישה באה לידי ביטוי בכך שאינה יכולה לחזר אחר תרומות ובענין זה היא כבת מלך הנחבאת בביתה. אך לעומת זאת עמידתה בראש ישיבה, פסיקת הלכה והגדת שיעורים - הם בעיניה דבר ראוי. כאן אין היא אומרת "כל כבודה בת מלך פנימה". כזכור, בציטוט הראשון שהבאתי השתמשה הרבנית אסנת במכוון במונח 'בת מלך' על מנת להסביר את מפעלה התורני ואת היותה חלק מקבוצת החכמים: "בת מלך ישראל הייתי, מאן מלכי? רבנן!", ואילו כעת הוא משמש לנמק את היעדרותה ממפעל השד"רות. נדמה כי התנאית אסנת קשרה את חייה עם לימוד התורה והיא נכונה ללמד כל הבא בשערי בית המדרש, אך היציאה מן הישיבה למסע התרמה בין הקהילות הייתה קשה בעיניה.
מתוך גליון 'שבת בשבתו'.
בנוסף ראויה לציון אשתו של הרב אליהו מאני זצוק"ל (שהיתה אחות של הרב עבדאללה סומך - כמדומני) ועוד
לאורך ההיסטוריה ידועות לנו מספר נשים במזרח ובמערב שהיו תלמידות חכמים וצדיקות, אולם רק אחת, למיטב ידיעתי, עמדה בראשות ישיבה.
הרבנית אסנת ברזאני פעלה בסוף המאה השבע עשרה בכורדיסטאן. עוד מנעוריה הכשירה אביה, הרב שמואל ברזאני, להוראת התורה (לפי מסורת אחת, מאחורי פרגוד). היא השתלבה בהוראה בישיבה שהקים אביה במוצול, ואחר כך לימדה לצדו של בעלה הרב יעקב מזרחי.
לאחר מותו של בעלה שימשה כראש הישיבה. היא זכתה להערכה רבה בקרב יהודי כורדיסטאן עד שפנו אליה בתואר 'התנאית'; וכן 'כמוהר"ר' [בדרך כלל בלשון זכר: כבוד מורנו ורבנו הרב רבי], ועוד כינוה 'אשת חבר הדומה לחבר' (השוו בבלי ע"ז לט,א – "אשת חבר הרי היא כחבר"). הרבנית אסנת לימדה ופסקה במגוון רחב של תחומים. ובלשונה: "שאני נשארתי מלמדת תורה, ומ[וכ]חת, ודורשת לטבילה, ולשבת, ולנדה, ולתפלה וכיוצא." הרבנית אסנת פעלה רבות למען הישיבה. משנקלעה הישיבה למשבר כלכלי כתבה אגרות בנסיון לגייס כספים ומהם ניכרות ידיעותיה הרבות והמעמיקות בתלמוד, במקרא ובשירה. למזלנו, נותרו בידינו מכתבים ששלחה ומהם עולה דמותה הייחודית.
ללימוד התורה יועדה על ידי אביה:
ואני מיומי מפתח ביתי לחוץ לא יצאתי, בת מלך ישראל הייתי, מאן מלכי? רבנן! בין ברכי חכמים גדלתי, מעונגת לאבי ז"ל הייתי. שום מעשה ומלאכה לא למדני חוץ ממלאכת שמים, לקיים מה שנאמר 'וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה' (יהושע א,ח). בעוונות הרבים לא היו לו בנים כי אם בנות. וגם כן השביע את בן זוגי ז"ל לבלתי עשות בי מלאכה, וכן עשה כאשר ציוהו.
על המתח שבין אימהות לבין לימוד והוראת התורה, יעיד הסיפור הבא:
הרבנית אסנת הייתה ידועה בכוח תפילותיה ובעשיית נסים. לאחר שילדה בן ובת התפללה להקב"ה שיחדל לה אורח הנשים על מנת שתוכל להקדיש עצמה ללימוד התורה. וכך היה.
בסיפור שלפנינו ניכרת גדולתה. היא מוכרת כבעלת תפילה וכמי שיודעת לעשות נפלאות. תפילותיה מתקיימות. תוכן התפילה חושף את השתוקקותה ללימוד תורה. עם זאת היא מבקשת לקיים את מצוות פריה ורביה (שבה מחויב בעלה). לפיכך היא מבקשת להסתפק בבן ובת כפי שנפסק להלכה. הרבנית אסנת מבקשת לאזן בין בניית משפחה ללימוד תורה: לדידה, אין ערך אחד מכריע את השני. אין היא בוחרת באחד מהם באופן מוחלט אך יש במעשיה הכרעה. היא מקדימה את מצוות פרו ורבו ללימוד תורה אולם מתוך כך היא מצמצמת אותה ומסתפקת במינימום.
התנאית אסנת ראתה עצמה 'בת מלך' ומעניין לראות כיצד היא משתמשת בכינוי זה.
בעקבות חובות פנתה באגרות לקהילות יהודיות ברחבי תבל בבקשה לסייע לישיבה. אף שעמדה בראש הישיבה ולימדה מתורתה לתלמידיה, הרבנית אסנת לא יצאה בעצמה למסע ההתרמה ופטרה זאת בטענה שאין דרכה של אשה לחזור לקהלות, שנאמר "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" (תהלים מה,יד).
בעיניה, צניעותה של האישה באה לידי ביטוי בכך שאינה יכולה לחזר אחר תרומות ובענין זה היא כבת מלך הנחבאת בביתה. אך לעומת זאת עמידתה בראש ישיבה, פסיקת הלכה והגדת שיעורים - הם בעיניה דבר ראוי. כאן אין היא אומרת "כל כבודה בת מלך פנימה". כזכור, בציטוט הראשון שהבאתי השתמשה הרבנית אסנת במכוון במונח 'בת מלך' על מנת להסביר את מפעלה התורני ואת היותה חלק מקבוצת החכמים: "בת מלך ישראל הייתי, מאן מלכי? רבנן!", ואילו כעת הוא משמש לנמק את היעדרותה ממפעל השד"רות. נדמה כי התנאית אסנת קשרה את חייה עם לימוד התורה והיא נכונה ללמד כל הבא בשערי בית המדרש, אך היציאה מן הישיבה למסע התרמה בין הקהילות הייתה קשה בעיניה.
מתוך גליון 'שבת בשבתו'.
בנוסף ראויה לציון אשתו של הרב אליהו מאני זצוק"ל (שהיתה אחות של הרב עבדאללה סומך - כמדומני) ועוד
יש לשאול פוסקי הלכה בכל מקרה ומקרה
אי אפשר ללמוד ממעשי הש"ך או מאשה מיוחדת מהמאה ה-17. בכל הדורות, אשה שלמדה גמרא היתה דמות מיוחדת שלא העידה על הכלל. על אחת כמה וכמה שבדור יתום זה, שבו יש תופעה רחבה של נשים שרוצות ללמוד גמרא כהתרסה או כסתירה להשקפת התורה - שאי אפשר ללמוד מדמויות מיוחדות מדורות עברו. וצריך לשאול פוסק הלכה על כל עניין ועניין.
גם מ"ישיבה יוניברסיטי" בארה"ב אי אפשר ללמוד השקפת התורה שנכונה לציבור שבמדינת ישראל.
בכל אופן, ה"מנהג" של עונש או נידוי בציבור החרדי לאשה שלומדת גמרא - זו המצאה תמהונית של השואל, ולא שום מציאות עובדתית.
אי אפשר ללמוד ממעשי הש"ך או מאשה מיוחדת מהמאה ה-17. בכל הדורות, אשה שלמדה גמרא היתה דמות מיוחדת שלא העידה על הכלל. על אחת כמה וכמה שבדור יתום זה, שבו יש תופעה רחבה של נשים שרוצות ללמוד גמרא כהתרסה או כסתירה להשקפת התורה - שאי אפשר ללמוד מדמויות מיוחדות מדורות עברו. וצריך לשאול פוסק הלכה על כל עניין ועניין.
גם מ"ישיבה יוניברסיטי" בארה"ב אי אפשר ללמוד השקפת התורה שנכונה לציבור שבמדינת ישראל.
בכל אופן, ה"מנהג" של עונש או נידוי בציבור החרדי לאשה שלומדת גמרא - זו המצאה תמהונית של השואל, ולא שום מציאות עובדתית.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.