אם חד-הורית וקריירה

אם חד-הורית וקריירה

לאישה, לצערי, הרבה יותר קשה לפתח קריירה מאשר לגבר. בגלל שנשים מופלות בעבודה. בגלל שהחברה מצפה מהאישה להיות זו שמגדלת את הילדים. ובגלל עוד אלף ואחת סיבות נוספות. לאם חד הורית, הבעיה היא כפולה ומכופלת. מאחר שאחותי היא חד הורית ואשת קריירה, אני מכיר את הקשיים הרבים מאוד מקרוב. מעניין לשמוע, כיצד אתן משלבות (אם בכלל) את הקריירה עם גידול הילדים לבד? האם הפתרון המומלץ הוא עבודה מהבית, על פי המלצתה של ד"ר מירה חניק?
 

TWEETY =^.^=

New member
ממש טלפלא../images/Emo9.gif

יווווו אמיר, בדיוק אתמול קראתי את הכתבה הזו אצלכם, וחשבתי לעצמי שזה באמת רעיון נהדר ויכול להוות פתרון לפחות בשנים הראשונות שהאם אינה עובדת ומסתמכת על ביטוח לאומי. מה שהיה חסר לי שם, זה רעיונות למה אפשר לעשות מהבית ואיך מגיעים לזה. אני למשל, לא עובדת כבר,,,,המממממ תקופה די ארוכה, לכן אשמח לקבל רעיונות, איך אפשר ליישם את זה.
 
עבודה מהבית

אהלן טוויטי. קשה לי מאוד לענות על שאלתך. קודם כל, עבודה מהבית זה עניין של אופי. יש אנשים שזקוקים למסגרות, ובלעדיהן הם ממש מתקשים לתפקד. כדי להצליח לעבוד מהבית רצוי לעשות מערכת של "כללים" וליצור מסגרת בתוך הבית. אני למשל, זה דוגמא למי שעובד מהבית, והצבתי לעצמי כללים, אבל לצערי אני ממש לא עומד בהם...
יש אנשים שמתקשים לעמוד בכללים בגלל הפיתויים שיש בבית ומפריעים להם ליצור מסגרת של עבודה, ויש אנשים שמתקשים לעמוד בכללים בגלל שהעבודה קוסמת להם והם מתקשים לעזוב אותה ולהגיד לעצמם - יום העבודה הסתיים, מרגע זה אני בבית ולא בעבודה. אני שייך לקבוצה השנייה. אבל בכל זאת אני לרגע לא מצטער על הבחירה שלי לעבוד מהבית. אני נהנה מכל רגע מהעיסוק שלי, והסיפוק שיש לי הוא עצום. אני אישית אף פעם לא סבלתי מסגרות, אבל זה כבר עניין של אופי. אז עניתי לך על הכל, חוץ ממה ששאלת...
האמת שאני לא חושב שניתן לענות על השאלה ששאלת. זה כאילו שמישהו ישאל "במה אפשר לעבוד מחוץ לבית ?". כשם שיש אין סוף עבודות מחוץ לבית, כך יש אין סוף עבודות בבית. הרבה מאוד עבודות ניתן לעבוד גם בבית. למשל, אחותי שהיא חד הורית ואשת קריירה, עובדת אמנם בחוץ (כיועצת ארגונית), אבל חלק מהפתרון של בעיותיה כחד הורית, זה שהיא עשתה הסדר במקום העבודה שלה שמאפשר לה לקחת חלק מהעבודות הביתה. אז יש דברים שהיא חייבת לעשות מהמשרד (כמו פגישות), ויש עבודות הכנה רבות שהיא עושה מהבית. בקיצור, מה שאני רוצה להגיד זה שמה שאת צריכה לדעתי לשאול את עצמך, זה לא "איזה עבודה אני יכולה לעבוד מהבית?", אלא את צריכה לשאול "איזה עבודה מעניינת אותי?" (ללא קשר אם היא מתבצעת מהבית או לא). לאחר שתדעי מה הכיוון שלך, אז השלב הבא יהיה לשאול "האם ואיך ניתן לשלב את מה שאני רוצה, גם בבית?". זה גם לא חייב להיות שחור או לבן. את יכולה אולי לשלב בין עבודה בבית לעבודה בחוץ. כשם שעושה אחותי, את יכולה אולי להגיע להסדר עם מקום העבודה שדברים שניתן לעשות מהבית את תעשי מהבית. שאלה נוספת שאת צריכה לשאול את עצמך היא "האם אני רוצה להיות שכירה, פרי-לנסרית, יזמת וכו´?". זאת שאלה בפני עצמה, שאינה קשורה לעבודה מהבית. אפשר גם להיות שכיר ולעבוד מהבית, ואפשר להיות פרי לנסר ולעבוד במשרד. גם כאן, זה שאלה של אופי והתאמה אישית. לי אישית מאוד לא מתאים להיות שכיר, וכשהייתי שכיר הרגשתי שאני מבזבז את זמני, אף על פי שהייתה לי עבודה די מעניינת כמנתח מערכות. אבל שוב - מה שמתאים לאחד/ת לא בהכרח מתאים לאחר/ת. ובאותו עניין, לגבי מה ששאלת אותי באי.מייל - אין לי שום מושג מי הוא הבן אדם. להית´ אמיר.
 

דבורי

New member
עבודה מהבית

אני עובדת מהבית (כמתכנתת), ובאמת זה פתרון מומלץ מאד. במיוחד כשאביחי חולה, או סתם מתעורר מאוחר. כמובן, אני גם נתקלת בבעיות שמירה חניק העלתה (למה אני עכשיו מקשקשת פה בפורום במקום לעבוד?), אבל זה באמת מקל מאוד על החיים. התחלתי לעבוד מהבית עוד לפני שאביחי נולד, ואז זה היה ממש מעולה - הייתי משלימה שעות בערב וכו´. עכשיו זה פחות מתאפשר, במיוחד מאז שאני בהריון ומתמוטטת בעצמי במיטה באותן שעות שאביחי הולך לישון, (וגם לחצי שעה בצהרים), ואני במרוץ תמידי להספיק לעבוד מספיק שעות, אבל עדיין היתרון בלעבוד מן הבית הוא עצום.
 

TWEETY =^.^=

New member
לעכברת לילה כמוני, זה סופר מתאים../images/Emo9.gif

יש לך רעיונות למה אפשר לעשות מהבית???? או, את מכירה חברות שמחפשות נשים שתעבודנה דרך הבית?????
 

דבורי

New member
תכנסי לפורום נשים וקריירה

תכנסי לפורום נשים וקריירה - יש שם עכשיו מודעה שאולי רלוונטית
 

diruli

New member
כשהבן שלי עלה לכיתה א´....../images/Emo57.gif

כשהבן שלי עלה לכיתה א´ הייתי די מתוסכלת מזה שאני מגיעה בארבעה הביתה, והוא אחרי שלוש שעות שסיים גן חובה וששאלתי אותו איך היה היום שלו הוא ענה לי....בסדר....התעקשתי ושאלתי : מה היה? הוא היה עונה....לא זוכר אמא. ואז הבנתי שבשלוש שעות האלה עבר עוד חוויות ומי זוכר מה היה בבוקר....צודק אבל אני לא רוצה שאת חוויות כיתה א´ אני אפספס כי....הוא לא יזכור מה היה בבוקר. וחוץ מזה בדיוק חגגתי את שנת הארבעים לחיי והחלטתי לתת לעצמי מתנה - שנה עם הבן שלי נטו. התפטרתי מעבודה (כמזכירה בחברה מאוד גדולה בדרום). הם ניסו לשכנע ואתי לקחת שלושה חודשים חופשה ללא תשלום, הם טענו שאחרי שלושה חודשים ימאס לי וארצה לחזור אז....לא הסכמתי. אז הם היו סופר בסדר וסדרו כאילו הם פטרו אותי ופיצויים מוגדלים. לקחתי הפיצויים, קרן השתלמות וישבתי בבית שנה. אבל לא נתנו לי וכל הזמן הביאו לי עבודות הדפסה ועריכה עד שהפכתי לעוסק מורשה בענין. בשנה השניה מצאתי את עצמי מושכת שעות שהתכוונתי להיות עם בני בעבודה וזה הפסיק להיות מה שבאמת רציתי. ככה נמשך שנתיים וחצי עד שהחלטתי לחזור להיות שכירה. אני טובה מאוד בעבודה עצמה אבל לא ממש בשווק עצמי ובשווק בכלל. כאלה שהכירו אותי ביקשו שאעבוד בשבילם אך חוץ מזה לא יצאתי החוצה לחפש עבודה. ואלה שהכירו אותי לא הספיק ליותר מלהתקיים. ורציתי עוד. צריך לעשות לעצמך כללים ברורים והרבה משמעת עצמית. אבל זה כיף. כבר שנה שאני חושבת על הרעיון שוב. מקווה למצוא דרך להגשים זאת.
 
וואוו, זה נשמע מאוד מעניין

אם הם כל כך רוצים אותך ומחזרים אחרייך, מה דעתך להגיד להם שאת מוכנה לעבוד רק בחצי משרה, וכך אולי תוכלי לשלב גם את העבודה ובמקביל תנסי לקדם את הקריירה העצמאית שלך מהבית. אפשרות אחרת, זה שתגיעי איתם להסדר שעל פיו תעבדי פחות שעות במשרד, וחלק מהעבודה תקחי הביתה, וכך יהיה לך יותר זמן עם הילד שלך, וחלק מהעבודה תוכלי לעשות לאחר שהוא ילך לישון. מה דעתך? אגב, האם חזרת לאותו מקום שבו עבדת קודם? ולכבוד גיל הארבעים, יש לי משהו במיוחד בשבילך בידידות, אמיר.
 

diruli

New member
אז ככה אמיר....../images/Emo57.gif

1. הבן שלי כבר בן 18 ויצא מהבית לדרכו הבוגרת בשנת שרות בקיבוץ. התנדב לעזור לקיבוץ קטן הזקוק לידיים עובדות בערבה. אז אני לבד בבית...טוב, עם החתול והכלבה אבל זה לא נחשב נכון? 2. אני היום בת 52 כבר, וכן, זה היה מתנת "שנת הארבעים" שלי. להיות בבית שנה, עם הבן שלי ועם עצמי. בסגנון אם אין אני לי - מי לי. במקום העבודה כולם הזהירו אותי בסגנון: כאם חד הורית זה חוסר אחריות שאני מתפטרת ככה סתם כדי לשבת בבית... ואני השבתי לכולם שאני לא רוצה לחכות לגיל שישים לצאת לפנסיה ולא לזכור מה חלמתי לעשות כל החיים ב"זמן הפנוי".... וכן, תמיד הוספתי שאני אופטימית ואני בטוחה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב.... היו גם כאלה שהזהירו אותי שאני אבלה כל היום בטיפול בבית..חחחח ...הקטע הזה הצחיק אותי כי אני ממש לא טיפוס לזה....במשך אותה שנה פגשתי נשים מהעבודה, בעיקר בגילי ומעלי שאמרו לי ככה בשקט בשקט שהן מקנאות בי על האומץ שהיה לי לאחר שש שנות עבודה במקום "בטוח" ועם קביעות וכל מיני תוספות שנשמעות מאוד מרתקות כספית. והתשובה לכך תמיד היתה: הבריאות הנפשית שלי יותר חשובה מכל כסף שבעולם! ומה עשיתי באותה שנה? הלכתי לקורסים כמו "רישום במח ימין" "מדיטציה" וכדומה....התנדבתי ל"יד שרה"....שחיתי בבריכה....נסעתי למוזאונים בתל אביב וירושלים (לבאר שבע עדיין לא הגיעו המוזאונים....). לאחר כמה חודשים אותה חברה בה עבדתי ביקשתי שאעשה עבודות בבית. ובסוף שנתיים חזרתי לאותה חברה. לאחר עוד שש שנים עזבתי שוב ביוזמתי...מסיבות טובות אחרות... 3. אבל עכשיו לא בא לי ממש לשבת ולהדפיס או לקבוע פגישות או כל שרותי משרד למיניהם מהבית. עכשיו בא לי להחליף בכלל. אני יכולה להרשות לעצמי בגילי? כולם אומרים שלא...שוב אומרים לי שזה חוסר אחריות....אבל אני ממשיכה להיות אופטימית ואני בטוחה שיהיה בסדר. לאיזה כיוון אני רוצה? יותר יצירתי....משהו בידיים...או עם האינטרנט.... אם יש למישהו מכם רעיונות אשמח לשמוע. יום רביעי מחוייך לכם
 
כל הכבוד!../images/Emo106.gif

את מזכירה לי את עצמי... רק תמשיכי להקשיב ללב שלך ולא למה שכל "מליצי היושר" אומרים לך. שלך,
אמיר.
 
למעלה