אם חד הורית ורגשות אשם

[חדשה00]

אם חד הורית ורגשות אשם

שלום חברים.
יש לי שני בנים מקסימים. אחד בן שנתים וחצי והשני בן חודשיים. הגדול לא מקבל טוב את האח החדש למרות שמנסה לשתף אותו בטיפול בו ולמרות שמקבל את רוב תשומת הלב. בנוסף עברנו דירה והוא בגן חדש ואביו עזב. כלומר:המון שינויים. והוא- בעיקר רץ, צועק,דוחף ומרביץ לי. ניסיתי בכל דרך לומר לו שזה אסור, לחשתי, צעקתי, הסברתי והענשתי אך הוא מתעלם לגמרי. כשאני יוצאת מהכלים מבקש חיבוק. בסוף היום מרגישה אשמה מתגעגעת אליו. בשרשור זה מבקשת עצות ורעיונות איך להתקרב אליו לפעול? איך לתת לו להרגיש הכי אהוב ועם הכי הרבה ביטחון? מה גורם לילד להיות עם ההרגשה הכי טובה שיש?

 

[מעייןביט]

נשמע שעברתם הרבה בתקופה האחרונה

ואין ספק שבנך מגיב לכך. ילדים מתקשים להביע את עצמם במילים ולשוחח על כך שהם עצובים או מתגעגעים לאבא או שהם מקנאים באח החדש, אלא מבטאים את רגשותיהם במעשים - מרביצים, דוחפים, מתמרדים.
המצב מורכב ואין זה המקום לטיפים חד משמעיים, אך אין ספק שבנך בעיקר זקוק לאהבה, תמיכה והכלה ממך. לא מדובר כרגע בבעיית התנהגות אלא בביטוי של קושי רגשי. במקביל עלייך לשמור על גבולות הבית. בגילו אין זה מתאים להעניש אותו, אך אם הוא מרביץ את יכולה ללכת לחדר אחר ולהגיד לו שאינך מוכנה שירביץ לך או לאחיו, ושתחזירי כשהוא ירגע.

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

נראה שעברו עליו המון שינויים לאחרונה

ולא פלא שהוא משתולל יותר.
חשוב לשים גבולות מצד אחד - אסור לאפשר לו להרביץ לך או לאחיו.
מצד שני, לא יזיק לו פינוק וקצת ויתורים.

אחד הדברים הכי משמעותיים שילדים זוכרים זה זמן שההורים הקדישו רק להם, שלא ביחד עם האחרים.
אם יש לך אפשרות,
תשאירי את הקטן עם מישהו, וקחי כמה שעות לבד רק את והבן הגדול,
זה יכול לעשות פלאים.
לא חייבים לעשות דברים מיוחדים, העיקר שאת תקדישי לו זמן.
גם אם הקטן ישן, הוא עדיין נוכח בתשומת הלב, ויש הבדל מהותי מבחינת הגדול להיות בלעדיו.
אם אין אפשרו כזו, אז תנסי להזמין בייביסיטר שתהיה יחד איתך ותסבירי לגדול שאת איתו והבייביסיטר עם הקטן.

מקווה שיעזור