טוב ורע זה הגדרות שלנו
בשבילי אישית חיים בלי פחד מרגישים הרבה יותר טוב מחיים עם פחד. כמו כן, אפשר להתווכח אם קיום מצוות של דת זו או אחרת גורמת לך לעשות דווקא דברים "טובים". במקרה הגרוע היא יכולה לגרום לך לעשות דברים "רעים" (כמו לעקור עצי זית שאנשים חפים מפשע גידלו במשך שנים או לפוצץ מטוס על מגדלי התאומים). במקרה הפחות גרוע, היא יכולה לגרום לך לעשות דברים "מיותרים" או להגביל את עצמך מלעשות דברים שאין בהם שום נזק (כמו לנסוע בשבת). בישראל, למשל, יש בעייה חמורה של איברים לתרומה, בגלל תפיסות דתיות פשטניות שגורמות לאנשים לפחד שבתחיית המתים יהיו חסרים להם האיברים שתרמו. פחד הוא לא מוטיבציה טובה, ולא מדריך טוב להתפתחות אישית. אפשר לראות בחלק מההלכות של הדתות הממוסדות שהם נדבקים לפרשנות של החוקים ולפעמים אפילו מעוותים אותה, בגלל מוטיבציה של פחד מהפרת חוקים במקום הסתכלות על המהות. אני מעדיף לבנות לעצמי את גן העדן כאן במקום לחיות בגיהנום מתוך פחד מגיהנום בעולם הבא. לדעתי לגישה של "שיחות עם אלוהים" יש כוח לא פחות לגרום לך לעשות דברים טובים (כי זה מי שאתה באמת ולא כי אתה מפחד ממשהו), וגם אם היו גן עדן וגיהנום, זה היה אמור לתת לך נקודות בונוס במעבר לשם. ולסיום - מערכת האמונות שמוצגת "שיחות עם אלוהים" מנסה להוציא אותך מראיית החיים במונחים של תועלת (אם אני אקיים כך וכך מצוות כאן, אני אגביר את הסיכוי לזכות בלוטו, להכנס לגן עדן וכו') באמצעות שינוי המוטיבציה. אם מקבלים אותה, אז המטרה בחיים היא לא להרוויח כמה שיותר ולהפסיד כמה שפחות, אלא לצמוח מבחינה רוחנית ע"י מסע מתמיד לעבר החזון הגבוה ביותר שלנו לגבי עצמנו.