אם "טלית" נקבה, מדוע "טלית קטן"?

trilliane

Well-known member
מנהל
אם "טלית" נקבה, מדוע "טלית קטן"? ../images/Emo12.gif

חיפשתי במילונים לבדוק האם בשלב מסוים "טלית" הייתה גם זכר, אבל גם ספיר וגם הרב פוסקים רק "נקבה". קצת אירוני, למעשה: טלית קטן שם נ' (בהלכה) בגד קטן מרובע הנלבש דרך הראש באצמעות פתח שבאמצעו ושאֶל ארבע פינותיו קשורות ציציות. יהודים שומרי מצוות נוהגים ללבוש טלית קטן במשך כל שעות היום (לרוב מתחת לחולצה) ולקיים בכך מצוות ציצית. [רב מילים] הצצתי גם במאגר ספרות הקודש, שמא חז"לינו השתמשו בטלית ממין זכר (כמו כוס, למשל), אבל גם שם ראיתי התייחסויות בנקבה (לא עברתי על כולן, מודה). חיפוש בגוגל גילה לי שיש אפילו טלית גדול (שהיא הטלית הרגילה, אם הבנתי נכון). אולי זו התייחסות ל"טלית" כאל "בגד", אבל מנגד, גם כותונת היא בגד, והיא עדיין נקבה, לא? אז מתי עברה הטלית ניתוח לשינוי מין? או שזה בכלל לא צירוף של שם עצם ותוארו?
מי יוכל להאיר את עיניי?
 
שאלה נאה מאוד!

ואולי יש בכך כדי להאיר על המודעות הלשונית-דקדוקית הירודה בקרב אסכולות פרשני ההלכה והתלמוד שבאשכנז (ובצרפת). (להבדיל מאסכולות פרשני ומדקדקי המקרא בספרד, ביזנטיון ובמזרח שבהם וודאי לא היה נוצר שיבוש לשוני שכזה) בהקשר זה הייתי מציע לבחון מהיכן נובע מקור ביטוי זה (האם מקורו אכן בחיבורי אשכנז שבראשית האלף השני?) ולחפש שוב כיצד כינו מונח זה בספרות המזרח/ספרד בתקופה זו. דיסקליימר. אין לי אחריות לנכונות הדברים שציינתי. אין לי רקע פורמלי בבלשנות בכלל ובלשון העברית של ימי הביניים בפרט.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ומעניין לעניין באותו עניין: "שבת הגדול"

לפי הרב "שמה של השבת שלפני חג הפסח" וזה מזכיר לי את השאלה על "שבת שלום" שעולה כאן בפורום מעת לעת...
 

IDAN30

New member
אני מכיר את

ההסבר המצ"ב. מתוך אתר moreshet.co.il אינני יודע עד כמה הוא נכון, אבל נראה שעל פניו הוא משכנע.
 
לפי המקורות שאני בדקתי - הצדדק עם הטירון.

1. מתוך רגע של עברית ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ *טלית וטלית קטן (עמליה) טלית – זכר או נקבה – שואלת עמליה אוחיון, שהרי אומרים "טלית שכולה תכלת", אבל: "טלית קטן". טלית – במקורה נקבה: "טלית מקופלת", "טלית שנגנבה", טלית חגורה לו על מתניו", שפתותיה של טלית", כל אלה – מלשון חכמים - מעידים שטלית – נקבה. גם מצד הצורה הדקדוקית – טלית – צורת נקבה – אולי מן השורש טל"ל שמשמעו העיקרי כיסוי ומעטה. ואולם בעברית של ימי הביניים נשתנה מינם של שמות נקביים רבים: "זכותו יגן עלינו" – אמרו, ואומרים עד היום, על צדיק שנפטר. זכותו יגן, ולא – תגן. זה היה גם גורלה של 'טלית'. בפיוט לראש השנה אומרים: "טליתו כשלג מצוחצח, צח ובצחצחות יצחצח"**. רש"י ופרשנים אחרים מדברים על "טלית אחד", "טלית פסול", "טלית גדול", וגם – "טלית קטן". השם 'טלית קטן' נטבע בימי הביניים לציין את הבגד הקטן בעל ארבע הכנפות שמטילים בו ציצית וששומרי מצוות נוהגים ללבשו במשך כל שעות היום (בדרך כלל מתחת לחולצה) כדי לקיים מצוות ציצית. היום 'טלית' בעיקר נקבה, והביטוי "טלית קטן" הוא ביטוי קפוא. הדגמה יפה לשימוש הכפול הזה יש בשירו של ביאליק 'פרידה': "טלית קטן מצויצת". רשע כתבה ראר אל תיבת טלכלל נשוב אחרי סוכות. ** חיים כהן מעיר: ייתכן ש"מצוחצח" חל על השלג. הגרסה לל"ע – לשלוח לאלי 1. טלית וטלית קטן 2. טלית – זכר או נקבה? מצד אחד "טלית שכולה תכלת", ומצד שני "טלית קטן". טלית – במקורה נקבה: "טלית מקופלת", "טלית שנגנבה", "טלית חגורה לו על מותניו", "שפתותיה של טלית" - כל אלה, מלשון חכמים (שבה עולה מילה זו לראשונה), מעידים שטלית נקבה. ואולם בעברית של ימי הביניים ובספרות הרבנית נשתנה מינם של שמות נקביים רבים: "זכותו יגן עלינו" – אמרו, ואומרים עד היום, על צדיק שנפטר, ולא "זכותו תגן". זה היה גם גורלה של טלית. בפיוט "מלך אָזוּר גבורה" שביוצר ליום טוב ראשון של ראש השנה (במחזור האשכנזי) אנו מוצאים: "טליתו כשלג מצוחצח". רש"י ומפרשים אחרים מדברים על "טלית אחד", "טלית פסול", "טלית גדול", וגם על "טלית קטן". השם טלית קטן נטבע בימי הביניים לציין את הבגד הקטן בעל ארבע הכנפות שמטילים בו ציצית ושומרי מצוות נוהגים ללבשו כל שעות היום (בדרך כלל מתחת לחולצה) כדי לקיים מצוות ציצית. היום טלית בעיקר נקבה, והשימוש במין זכר לא נשתמר אלא בצירוף הקפוא טלית קטן, ובצורתו זו, כשם עצם לעצמו, ש"קטן" אינו מתאר בו עוד את "טלית", חדר גם ליידיש. הדגמה יפה לשימוש הכפול הזה יש בשירו של ביאליק 'פְּרֵדָה': "כֻּתָּנוֹת וּפֻזְמְקָיוֹת מִסְפָּר, וְטַלִּית קָטָן מְצֻיֶּצֶת". חיים מוסיף: והיוצר הזה ממש הוא הוא מקור הביטוי לבלבל/להחליף את היוצרות. השנה באמת נחליף ונאמר אותו ביום ב' דר"ה. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ 2. מתוך מוצא המילים לאברהם שטאל
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה לכל העונים!

אז אני מבינה שהתאוריה הראשונה היא שמדובר אכן בסמיכות, אך אברהם שטאל בספרו מפריך אותה ומצדד במה שנאמר גם ב"רגע של עברית", שהמילה שינתה את מינה לזכר בימה"ב. ואולי אפשר למצוא כאן פשרה בין התאוריות: איש לא מתווכח על כך ש"טלית" התחילה כנקבה (חז"ל) ואולי כשנוצרו הצירופים "טלית קטן" ו"טלית גדול" (כצירופי סמיכות) זה גרם לפרשנים ולכותבים שאחרי תקופת חז"ל לפרש את מינה של הטלית כזכר, ולכן החלו להצמיד למילה תארים בזכר. והערה טכנית חשובה לפני סיום: אם אתם מביאים מקור מהאינטרנט, אנא צרפו קישור ישיר למקור, זה חשוב לצורך שמירת זכויות יוצרים. אין צורך להביא צילום מסך (למעשה זה אפילו יכול להיות בעייתי, שוב, מבחינה של זכויות יוצרים) אז אנא המנעו מכך. אני מצרפת קישורים ישירים למקורות שהבאתם: עידן http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=66493 חוכך http://books.google.com/books?id=AK... קטן מוצא המילים&pg=PA107#v=onepage&q&f=false
 
למעלה