אני לא חושבת שזה בהכרח הולך יחד!
כמו שכתבתי למעלה - בשבילי התורה היא ספר... וכתובים בו כל מיני דברים שחלקם מקובלים עלי וחלקם לא! אני לא מקבלת את הגישה שכל מה שכתוב בתורה זה אמת היסטורית (ואני מכירה היטב את התיאוריות שכל הנבואות מתגשמות, והחוקרים וכו'... לא כל התיאוריות האלה נכונות- עובדתית). באשר לאמונה שלי באלוהים, האמת? הפעם הראשונה בחיי שהייתי מוכנה להצהיר שאני מקבלת את קיומו של אלוהים, היתה לאחר שסיימתי לקרוא את "שיחות עם אלוהים-1"
ואם הכוונה במושג "אלוהים" היא לאותו זקן-כועס-נוקם ונוטר - שבודק כל היום את תוכן הצלַחת שלי, או שמנהל רישומים קפדניים על מה עשיתי, או לא עשיתי בשבת.... אז לא! אני לא מאמינה בו! לעומת זאת, אני כן מאמינה בקיומה של אנרגיה עצומה שיצרה את הכל בעולמנו, גם אותנו - בני האדם, ובמהלך יצירה מופלאה זו - ניתנה לנו זכות הבחירה! ניתן לנו מוח לחשוב, למשל. וזה אומר שאנחנו אמורים להשתמש במוח הזה למחשבה ולא לציות עיוור לדברים שנכתבו לפני אלפי שנים ושלא בהכרח מתאימים לתקופתנו הנוכחית. אחד הדברים שכותב ניל דונאלד וולש בספריו, שמאוד מדברים אל ליבי הוא: השאלה איננה האם משהו הוא נכון או לא נכון, אלא
האם זה עובד?. אז, בהתאם לגישה הזו: אם חיים עפ"י ספר התורה עובדים עבורך, אם את חווה אושר בחייך - טוב ויפה! במקרה שלי, לא מתאים לי לחיות עפ"י ספר כלשהו - (גם לא התורה), אני מוצאת שהחיים שלי הרבה יותר מספקים ומעניינים כאשר אני מפעילה בכל רגע ורגע את זכות הבחירה שלי ואת האחריות האישית שלי לכל דבר שקורה בחיי. זוהי בקצרה פילוסופיית החיים שלי, ואשמח לקרוא על גישות דומות או שונות.