אם כבר דיברנו על אוּרוּשי, שמעתם פעם על חניטה עצמית?
במנזר צ׳אן (מה שנקרא זן ביפן) בסין נמצאה, בתוך פסל בודהה, גופתו החנוטה של נזיר. אגב הסיפור הזה, מספר לנו הבלוגר בפוסט הזה גם על מנהג החניטה העצמית, שהיה נהוג יותר במנזרי יפן מאשר בסין או בקוריאה.
נזירים נהגו להרעיב את עצמם לאורך תקופה מסויימת, ולאחר שלא היה יותר שומן בגופם, התחילו לשתות את מוהל צמח האוּרוּשי - הלא הוא הבסיס ללכה היפנית המסורתית. המוהל דוחה חרקים, גורם להפרשת נוזלים, וכך גופו של הנזיר גם מתייבש. לאחר מכן היו מושיבים את הנזיר בתא שרק אויר יכול להיכנס אליו דרך צינורית, ולידו פעמון, שהיה מצלצל בו כל עוד היה חי. לאחר שהפסיק לצלצל במשך כמה ימים, היו אוטמים את התא, ומוציאים את גופת הנזיר לאחר 1000 ימים. אם הגופה נרקבה, היו קוברים אותה בצורה מכובדת. אך אם השתמרה, הנזיר לא היה נחשב מת אלא כמי שהגיע לחיי נצח, הארה, ויציאה ממעגל הסמסרה, כלומר - נחשב לבודהה. את הגופה החנוטה היו מלבישים ומציגים על מזבח.
בפוסט הנ״ל, אחת התמונות היא של נזיר כזה שיושב לו בפינתו המכובדת. וחדי העין ישימו לב שהקימונו שלו מסודר כשל אדם חי, ולא של אדם מת. אישית נראה לי די מזעזע, אבל כל אחד והתרבות שלו.
הבלוגר מציין שכנראה התהליך הזה איננו מה שעבר על הגופה שבפסל - בגלל שהוצאו ממנה איברים פנימיים, מה שלא בוצע בנזירים שחנטו את עצמם. הבודהה הסיני מסקרן, כמובן, בפני עצמו, ויש שם תמונות מבדיקות ה־CT והאנדוסקופיה שעבר.
במנזר צ׳אן (מה שנקרא זן ביפן) בסין נמצאה, בתוך פסל בודהה, גופתו החנוטה של נזיר. אגב הסיפור הזה, מספר לנו הבלוגר בפוסט הזה גם על מנהג החניטה העצמית, שהיה נהוג יותר במנזרי יפן מאשר בסין או בקוריאה.
נזירים נהגו להרעיב את עצמם לאורך תקופה מסויימת, ולאחר שלא היה יותר שומן בגופם, התחילו לשתות את מוהל צמח האוּרוּשי - הלא הוא הבסיס ללכה היפנית המסורתית. המוהל דוחה חרקים, גורם להפרשת נוזלים, וכך גופו של הנזיר גם מתייבש. לאחר מכן היו מושיבים את הנזיר בתא שרק אויר יכול להיכנס אליו דרך צינורית, ולידו פעמון, שהיה מצלצל בו כל עוד היה חי. לאחר שהפסיק לצלצל במשך כמה ימים, היו אוטמים את התא, ומוציאים את גופת הנזיר לאחר 1000 ימים. אם הגופה נרקבה, היו קוברים אותה בצורה מכובדת. אך אם השתמרה, הנזיר לא היה נחשב מת אלא כמי שהגיע לחיי נצח, הארה, ויציאה ממעגל הסמסרה, כלומר - נחשב לבודהה. את הגופה החנוטה היו מלבישים ומציגים על מזבח.
בפוסט הנ״ל, אחת התמונות היא של נזיר כזה שיושב לו בפינתו המכובדת. וחדי העין ישימו לב שהקימונו שלו מסודר כשל אדם חי, ולא של אדם מת. אישית נראה לי די מזעזע, אבל כל אחד והתרבות שלו.
הבלוגר מציין שכנראה התהליך הזה איננו מה שעבר על הגופה שבפסל - בגלל שהוצאו ממנה איברים פנימיים, מה שלא בוצע בנזירים שחנטו את עצמם. הבודהה הסיני מסקרן, כמובן, בפני עצמו, ויש שם תמונות מבדיקות ה־CT והאנדוסקופיה שעבר.