אם כבר דיברנו על אמהות....

[רוני של יובל ומאיה]

אם כבר דיברנו על אמהות....

קיבלתי שיחת טלפון מאמא שלי לפני יומיים. הרגשתי נזופה קמעא... היא התחילה לשאול אותי סחור סחור על המיילדת שלי, מין שאלות בסגנון של "למה לא רופא" (וכאן באמת שאין הבדל במעקב ההריון ולא בלידה עצמה, בין מיילדת MIDWIFE לרופא נשים, מלבד זה שאצל מיילדת את מקבלת יחס הרבה יותר אישי וחם ובעיקר נשי ומבין, שבשבילי עושה את כל ההבדל). ואז פתאום היא אמרה "טוב, אני מקווה שבכל מקרה את הולכת ללדת איתה בבית חולים ולא בבית"...

אז הנה. מה שחשדתי בו כבר זמן מה, התאמת. שלום אבא, אם אתה קורא פה, לפחות תן איזו מילה. ותן לאמא לקרוא גם. אתה יכול להראות לה איך נכנסים לקישורים, יש שם חומר מאוד מעניין שאולי יפתיע את שניכם. טוב, הוצאתי. קצת מעליב שבולשים אחריי בלי להגיד כלום ועוד אח"כ באים ביציאות כאילו זה ב-ד-י-ו-ק עלה לך בראש בלי לקבל את הרעיון משומקום. בסוף יצאה שיחה מעניינת עם אמא שלי, והסברתי לה שאני עדיין בשלב מאוד מוקדם ושאני לא יכולה לעשות החלטה בשלב כזה בלי לראות אם לא מתפתחות בעיות בהמשך שעלולות להשפיע על ההחלטה ללדת בבית. היא מגיעה אלינו ללידה, בין אם היא בבית ובין אם היא בבית החולים, מה שהיה נעים לי לשמוע כי אני יודעת שיש לי את התמיכה שלה בכל מקרה (גם אם היא לא ממש מסכימה איתי בנוגע ללידות בית). קיבלתי שטיפה על כל סיפורי הזוועה שהיא שמעה אי פעם (שכולם התרחשו בבתי חולים כמובן) והשתדלתי לענות ולהסביר איך כל אלה יכלו להמנע. ותודה על ההקשבה

 

[מבשלת בבטן]

טוב,זה היה חייב להגיע ממישהו, לא../images/Emo8.gif

והאמת שהמצב שלך נשמע לי כ"מצב קל של התנגדות"... החלק הכי חשוב הוא שבסוף היא תתמוך בהחלטה שלך, אפילו אם זה לא בלב שלם. ברור שיותר כייף כשיש קבלה שלמה של כל החשובים לך, אבל הרבה יותר חשוב שאת תהי שלמה ותדעי שאת עושה מה שהכי טוב עבורך וכמובן שעבור תינוקך. מה שאני עשיתי עם הורינו, זה להעביר להם מאמרים "קלילים" בנושא שמסבירים בדיוק למה עדיף ויותר בטוח ללדת בבית. הצד שלי קיבל זאת בהבנה ותמך (למרות שמדי פעם עוד צצו חששות) והצד השני קיבל את זה רק כי זה מה שהחלטנו ואין להם הרבה מה לעשות בעניין (שזה גם מצויין- לא על הכל חייבים להסכים). לדעתי, אם חשובה לך הקבלה שלהם, שלחי להם כמה מאמרים כאן מהפורום או מהרשת- יש שפע באתרים הנמצאים בקישורים ואחרים. וכמו שכתבתי בהתחלה, אימך לא חייבת להסכים איתך, העיקר שתתמוך בך במה שתחליטי. הכי הכי חשוב שאת תהי שלמה, ואז גם תיראי שיותר קל לך לענות למתנגדים וגם, האמת, שזה לא כ"כ יזיז לך מה אומרים אחרים (לפחות אצלי זה היה כך). והבילוש אכן מעצבן!! אבל נראה לי שהם הבינו את הפואנטה

 

[swann]

יש לה עוד הרבה זמן לעכל את העניין

תני לה לקרוא, דברי איתה וגם תזכירי שזו לא רק את - גם בעלך שותף ומסכים לעניין וכנראה שיש הגיון בשגעון אם שניכם מסכימים. ובעיקר, אם היא באה לפני הלידה, לכו יחד לפגישה עם המיילדת - זה בטוח ירגיע אותה באיזושהיא צורה. מאוד מעודד לשמוע שהיא תתמוך גם אם לא תסכים, אבל חשוב שהיא תהיה רגועה והנוכחות שלה לא תהיה מלחיצה במהלך הלידה בגלל מה שהיא חושבת או אולי תגיד. בכל מקרה זה לא מנסיון כמו שאת יודעת אבל זה מה שאני מתכננת לעשות, בעיקר עם אחותי - שהרבה יותר לחוצה מהנושא. אמא שלי דווקא לא נבהלה בכלל, אבל אחותי הכריזה שהיא עוד לא "מאשרת" לי...

אבל היא קוראת את מה שאני שולחת לה, ובטוחה שאחרי פגישה עם המיילדת ושיחה עם בעלי היא בטח תרגע. <לא שאני צריכה את אישורה, אבל חשוב לי שלא תהיה לחוצה>.

 

[debby12]

נשמע לי שאמהותינו היו מסתדרות מצוין

אל תקחי ללב. יש לי אמא כזאת בדיוק. אני משתדלת לחשוב חיובי - שהכל בא מאהבה/דאגה - ופשוט משתדלת לא לדבר על כאלה נושאים לידה (יעני בטווח השמיעה שלה). מהנסיון שלי, כל מי שחושב שלידה חוץ-אשפוזית היא טירוף (וזה 98% מהאוכלוסיה - לא?) אז לא משנה מה תתני לו לקרוא - המוח שלו/ה אטום לזה ל-ח-ל-ו-ט-י-ן. אין הרבה טעם להסביר ולענות, זה רק מתיש והן ממילא לא משתכנעות - וודאי שלא יסכימו לקרוא שום דבר (אמא שלי מעדיפה לשאוב את האינפורמציה מרופא של קופת חולים). אגב, את באמת חושבת שהיא קוראת בתפוז? נראה לי קצת מרחיק לכת. לא דיברת על זה עם אף אחד שאת מכירה?

 

[רוני של יובל ומאיה]

אני לא חושבת - אני יודעת ../images/Emo13.gif

זה לגבי אבא שלי (לא היא) שקורא פה בפורומים על קורותיי וגם קורותיה של אחותי כבר מזה זמן מה. חשדתי, הייתי כמעט בטוחה, וכבר היו רמזים בעבר... אבל עכשיו אני יודעת. לא דיברתי על זה עם אף אחד שיכול היה לדבר איתה על זה. זה לא מרחיק לכת - זו פשוט האמת

חבל שלא באים לדבר איתי ישר אלא בולשים וקוראים מאחורי הגב. צודקת - אין לי מה לשלוח לה חומר כי היא פשוט לא מעוניינת. דווקא הצעתי, אבל היא אמרה ש"לה כבר יש דיעה בנושא". ניחא. מבחינתי העיקר הוא שיש לי את התמיכה שלה, כי היא תהיה פה בשביל לעזור, והעזרה והנוכחות שלה חשובות לי בעיקר אחרי הלידה.

 

[סטיוויה]

אני לא יודעת...

אני לפחות חושבת שאישה שהיא אמא בעצמה לשני ילדים,עצמאית,תבונתית ומשכילה-צריכה כבר להשתחרר מהאחיזה הזו של אמא שלה בה. במקרה הזה זו את אבל אל תקחי את זה כהטפה אישית אך ורק כלפייך. יש כאן משהו עמוק יותר. אם ההורים שלך נהנים לקרוא אותך באינטרנט,ניחא. אבל להתערב בצורה כזו חד משמעית בהחלטות אישיות שלך ושל בן זוגך-יש כאן קצת חדירה לפרטיות שכבר לא מתאים שהם יתערבו לך. אםא אמא שלך רוצה לעזור שתעזור בלי תנאים מוקדמים ובלי הטפות מוסר. אבל את יודעת,כנראה שגם בך יש עוד מקום של הילדה הקטנה שרוצה את זה כי אחרת זה לא היה קורה. חומר למחשבה...

 

[רוני של יובל ומאיה]

לא מתערבת בהחלטות שלי...

אף אחד לא יכול להתערב בהחלטות שלי. להביע את דעתה, גם אם אינה תואמת לדעתי, אני חושבת שזכותה המלאה. מנקודת המבט שלה, היא דואגת לי ורוצה את הכי טוב עבורי. זה שמה שלדעתה הכי טוב לא זהה לדיעה שלי זה כבר משהו אחר, אבל היא עדיין יכולה להגיד לי מה היא חושבת. ואני יכולה להגיד לה שאני לא מסכימה, ולנסות לגרום לה להבין מה עובר אצלי בראש. להשתיק אותה - את זה אני לא אעשה. אמא שלי אשה חכמה ומשכילה ויש לה ארבעה ילדים משלה. אולי הבחירות שלנו לא תמיד זהות, אבל יש בנו הרבה מן המשותף ודעתה חשובה לי (גם אם אני בסוף בוחרת לעשות אחרת). תראי, אני קשורה נפשית לאמא שלי ולמשפחתי. פיזית אנחנו מתראות אולי שלוש או ארבע פעמים בשנה, לתקופת זמן מוגבלת. הדבר האחרון שאני רוצה זה לדחוק אותה הלאה ממני. ההורים שלי הם חלק מהמשפחה שלי, ומבחינתי זה לא התערבות אלא מעורבות. המטרה שלי בחיים היא לא לקחת את הרגליים ולברוח כמה שיותר רחוק מבית הוריי - אני רוצה להמשיך ולהיות קרובה אל המשפחה המורחבת שלי ושגם לילדים שלי יהיה חלק מזה. אם היית קוראת אותי היטב היית רואה שאמא שלי רוצה מאד לעזור, ללא שום תנאים מוקדמים. ברגע שהיא תבוא הנה היא איתי, בכל מה שאחליט. היא רוצה לעזור לי בהחלטה שלי, ואני חושבת שזה יפה מצדה. היא בסה"כ מציגה בפניי צדדים שהיא לא יודעת אם חשבתי עליהם או לא. אני מעדיפה אמא מעורבת ודואגת ואכפתית, מאשר אמא שלא אכפת לה ממני ומההחלטות שלי.

 

[swann]

ועם כל זה, חבל שהיא לא תקרא חומר

כי היא לא מעוניינת. אם היא רוצה מעורבות, אז לפחות לדעת לאיזה מצב היא מגיעה. אם יספיק לה לשמוע את זה ממך אז גם טוב... אבל בגלל המרחק, כמו שאני רואה את זה (ואני במצב דומה - עם אחותי, והיא קוראת) - הקריאה על הנושא בלינקים שאת תשלחי לה מאוד תעזור לה להבין את נקודת המבט שלך. אל תוותרי מראש על הנסיון לשלוח חומר קריאה, אולי היא תפתיע ותקרא כי היא תבין (ויש לה זמן להבין) שזה חשוב לך. וכמובן

סתם כי אני מכירה את ההרגשה.

 

[רוני של יובל ומאיה]

True. I thought about it.

I will probably send her some info and she can do whatever she wants with it. I will also offer her to read "laledet babayit" when she comes to visit me soon. If she will choose not to read, I will explain the best I can. I also plan on taking her with me to meet the midwife and she will be able to ask all the questions.​

 

[swann]

פגישה עם המיילדת בטוח תועיל ../images/Emo45.gif

במיוחד אם יש לה ביקור מקדים לפני הלידה, כמו שאת אומרת - בקרוב.

 

[סטיוויה]

זה לא שחור או לבן

זה לא שאו שאמא מעורבת ואכפתית ודואגת או שלגמרי לא והיא לא שמה קצוץ על מה שקורה על ילדיה. יש גם הרבה הרבה באמצע... את לא העלית בפניה את נושא הלידה והיא אמרה לך "אני רק מקווה שלא תלדי בבית" או משהו בסגנון. זו התערבות.סליחה על הישירות שלי.אני לא מעורבת ריגשית ולכן אני יכולה לומר זאת. התערבות זה כל מה שאת עדיין לא משתפת ובכל זאת "לוקחים" ממך ב"כוח". התערבות זה לקרוא אותך בנט ואחרי זה לדבר איתך על זה מבלי שבחרת את להעלות נושא כזה או אחר. רוני,כשאת בוחרת ללדת בבית אין ממש מקום לדיעות שמנוגדות לרעיון. כי דיעות כאילו,תהיינה של האנשים הכי אהובים עלינו(אמא,אחות,חברה) -מחלישות את הבחירה שלנו,את העצמה שלנו ואת היכולת שלנו ללכת עם ההחלטה עד הסוף. ועוד נקודה.אין קשר בין השכלה וחכמה לבין לידת בית.אני מכבדת את אמא שלך וגם אמא שלי אישה עם שני תארים והרבה נסיון מקצועי והשכלה גבוהה. אבל את התמיכה שלי בלידה קיבלתי דווקא מבחורה פשוטה ולא משכילה שיודעת לשתוק מתי בצריך ולגעת מתי שמבקשים ממנה.ומאמינה בי כאישה יולדת. אני לא אומרת לך להשתיק את אמא שלך ואני גם לא חושבת שאת יכולה. אני רק אומרת לך לשמור על הגבולות שלך ולא לאפשר לאף אחד,כולל לא הורים,לחדור אליהם אם זה לא מרגיש לך נכון.זה הכל.

 

[רוני של יובל ומאיה]

I appreciate your insight

But I think that you really do not know the situation in my family and in my life enough to analize us as you are doing. I agree with some things you are saying, and disagree with others, and this is OK. This is the same as anybody else, including my mother and my family. I am open for opinions from you, her, and everybody else that I value. Sounds like you are throwing some of *your* own story onto mine, and I just wanted to remind you that we are talking about ME. And what may be the right thing for me, may not be the same for you. I personally really want to hear other opinions, even if they are oposite mine. Maybe you rather not hear them - that's fine. Just don't assume everybody else is the same. Again, I really appreciate your words and I take from them what is right for me.

 

[רוני של יובל ומאיה]

Just one more thing...

Actually two... 1) I believe that if I'm strong and I really know what I want and what is right for me, nothing can weaken my decision. Not external influences, anyway. If my decision was so flake that any comment would make me turn around - how good is it after all? 2) I am not afraid of people reading about me on the net. The net is open to the public, and if I was worried that my family would recognize me I would have changed my nik and disguise the rest of the information. But I just cannot live like that, this is me - take it or leave it. Including my parents, neighbors, friends. I am the same in real life, and I will not change on the net. I know that you had some bad experiences in the past with this regard, but remember, again, this was you. Not me. We are different people, and my exposure lever is different from yours. Which is great, and I respect your choice, I just prefer that my choice will be respected just as much.​

 

[סטיוויה]

וואו.....

תגובה מאד מאד לא קשורה לגמרי לדברים שכתבתי לך. בסה'כ תחזרי רגע בשקט אל ההודעה הראשונה שלך(וזו לא פעם ראשונה שאת,לא אני,מעלה את נושא השפחה ואמא במיוחד)-היא לא כולה שושנים וורדים.מעבר לכך,את מעלה כאן נושא בפורום שהא פתוח לדיונים אז למה את מצפה? תמיכה היא לא תמיד להגיד "אוי מתוקה,אני כ'כ מבינה אותך". אני חושבת שהעליתי דברים שנוגעים אך ורק אלייך,כמובן מתוך הנסיון שיש לי ותהליכים שעברתי.לי עצמי לא היתה בעיה עם אמא שלי כי פשוט בחרתי שלא לומר היכן אני יולדת(והאמת היא שלא ידעתי עד לרגע האחרון ככה שלא היתה כאן הסתרה או שקר)וגם לא נכנסתי לפרטים מדוייקים של תאריך וכד'. ככה שאני לא ממש משליכה עלייך מתוכי. אני כן רואה שלך יש issue בנוגע למשפחה שלך,זה מעסיק אותך.אחרת לא היית מעלה כאן את הלבטים שלך. בכל מקרה אני מבינה מהודעותייך האחרונות שאת נכנסת למקום של מגננה וכנראה שהמחשבות שלי לגבייך ולגבי הורייך לא נופלות על אוזניים קשובות א אני מכבדת את זה ואחדול מלומר את דעתי בנושא.

 

[אור מגיע]

רוני אני קוראת כאן את השרשור

וגם את מה שסטיוויה כתבה לך ואת הנסיון שלך להגן על אמך, אבל האמת היא שהעלית כאן נושא טעון, אמנם לא ביקשת תשובות ממש, אלא יותר הקשבה, רק שברגע שמעלים כזה נושא טעון בפורום ישנן תגובות לכאן ולכאן. אני לא נוקטת עמדה, אני רק יכולה להגיד לך שאני יכולה להבין את ההרגשה שלך וגם את העמדה המגוננת שלך כלפי הורייך. זה לא פשוט בשבילנו להגיע להחלטה של לידת בית שהיא אינה בקונצנזוס בכלל ולהתמודד אם חברות והורים וחמים ושאר ירקות. זה יופי שיש לך את התמיכה שלה בכל מקרה, זה מאוד משמח אותי. בכל אופן שיהיה המון הצלחה ושתאמיני בעצמך ושתדעי לך שהמיילדת שלי אמרה לי דבר מאוד נכון כשסיפרתי לה על מה שעובר עלי, היא אמרה שזו הכנה מעולה ללידה. לא הבנתי איך הלחצים בהם אני נתונה יכולים להוות הכנה ללידה, הרי עלי להיות רגועה וכו', אז היא אמרה שאני הרי לא יודעת איך תעבור עלי הלידה ולכן כל מה שקורה לי, בין לטוב בין למוטב הוא הכנה לבלתי צפוי ועלי ללמוד איך להתמודד עם מצבים בלתי צפויים שאינם תמיד קלים. אז הנה, גם לך יש מעין הכנה ללידה אחרי השיחה עם אמך, מקום להתמודדות. ושולחת לך חיבוק ענק!

 

[רוני של יובל ומאיה]

../images/Emo24.gif Thank you dear!

I have no problems with anyone's comments - the oposite! I welcome them all

I think that this is part of my lessons in life, and I agree with your midwife about having a good preparation for the birth

 

[כרמית מ.]

מה שאת כותבת מזכיר לי

שאחד הדברים שאמרה לי מיילדת, זה שכשהיא מנסה לראות מה משותף ללידות שהפכו לקשות, מסובכות - לא פעם עם העברה לבי"ח, היא רואה, שבדרך כלל, יש שם נושא לא פתור עם המשפחה. או שהסתירו מהמשפחה את הכוונה ללדת בבית, או שהיו הרבה מאד ריבים (לא ויכוחים) בנושא. קונפליקט. זו סיבה נוספת (ואני לא מתייחסת לאף אחת ספציפית, אלא רק לנושא התיאורטי), למצוא את השלווה שלנו בקשר למשפחה.

 

[רוני של יובל ומאיה]

../images/Emo45.gif אני מסכימה. חשוב מאוד להגיע

לסגירה עם כל העניינים האלה. בגלל זה אני לא רואה את עצמי יולדת בלי לספר למשפחה או לקרובים לי היכן, או למה, ומעדיפה את השיחות והקונפליקטים לעשות מספיק מוקדם כדי שכאשר אגיע ללידה אני וכל מי שסביבי נהיה רגועים ושלווים ויהיה ברור שאין יותר מה לדבר (מזכיר לך משהו?)

 

[כרמית מ.]

כן ../images/Emo8.gif

 

[נומי נגה]

ושלום גם לאמא שלי...../images/Emo24.gif

כן, אני לא מספיק אמיצה בשביל ללדת בבית (אולי בפעם הבאה)... אבל מסתובבת פה לא מעט... ו...כן, לכל מי שחושבת שזה הזוי לפגוש פה אמהות חשוב לי לספר שבדיוק שלשום, נכנסתי לאינטרנט מהבית של ההורים שלי (שהם ממש לא מי שהייתם מדמיינם שגולש באינטרנט...) והפלא ופלא.... בתפוז היה פתוח שם משתמש ואחד מהמועדפים שלו היה...כן, כן... לידות בית. אז, אמא...אם את מזהה את שם המשתמש שלי... ד"ש... אני דווקא שמחה שאת חושבת עלי גם כאן ומתעניינת. מסתבר שיש הפתעות בחיים...