מי שלא חונך מילדותו לקרבה אנושית פשוט לא יודע שזה אפשרי, וחיי הרחוב הופכים אותם לקשוחים וחשדניים.
צריך להיות אופטימיים, יום יבוא וחתול הבית יהיה אך ורק בתוך הבתים, אפשר גם להיות פסימיים ולהאמין שהעולם ייהרס ולא יהיו בתים, ואז חתול הבית יתפתח למשהו אחר, מותאם יותר לחיים בטבע הפראי.
למרות מה שקרה כשהבעלים נפטרו, היא ככל הנראה מעולם לא חיתה ברחוב.
 
דווקא רמה כזו של חשדנות לא כל כך נפוצה. הרבה חתולי רחוב מסוגלים להתיידד ולהפוך לחברותיים למדי גם אם לא גדלו מינקות במגע ישיר עם אדם. אולי לא יהיה אפשר להרים אותם סתם כך בידיים, אבל לא מעט מהם יודעים להתיידד. במקרה הספציפי הזה, כפי שהם מספרים, רמת העוינות היתה כזו שהם בכלל חשבו שזה נובע מסיבות בריאותיות ורק אחרי בדיקות הגיעו למסקנה שככה זה האופי במקרה המסוים הזה...