אם כבר מדברים על איורים

[Rivendell]

אם כבר מדברים על איורים

מה דעתכם - זה תורם לספר או מפריע? יש אנשים שזה מפריע להם לדמיין לבד את הדמויות כשהספר מאויר. לטעמי, אם זה עשוי יפה אני בעד

. זה לא מפריע לי גם ליצור את הדמות בראשי ולהחליט אם בעיני האיור דומה או לא.

 

[הליאת האחרת]

נחשי מה תהיה התשובה שלי

טוב, אני מאוד אוהבת איורים (דהה) בעיקר כאלה שמספרים סיפור נוסף לסיפור הכתוב. אני אתן לדוגמא ספר לא כל כל מוכר: "שבעה אכלנים משונים", של סופרת בשם מרי או הוברמן. הסיפור, יסלח לי כל מי שמעורב, איום ונורא בעיני. יש שם אמא, של שנה נולד לה ילד אחר, שאוהב לאכול רק מאכל יחיד ומיוחד. וככה היא מוצאת את עצמה מתזזת בין הלימונדה של ההיא, הלחם הטרי של ההם (אופה. בטח אופה. אמא טובה לא קונה את האוכל של הילדים שלה) החלב הפושר, מחית התפוחים, ועוד מני קריזות של ילדים מעצבנים. ביום ההולדת שלה הם מחליטים לעשות לה הפתעה: כל אחד יכין לעצמו את האוכל, והאמא לא תצטרך לעבוד (נשמות טהורות, אני אומרת לכם) אבל הכל מתבלגן (הפתעה, אה?) והם מוצאים את עצמם עושים עיסה מבולגנת, ומחביאים את הפאדיחה בתנור. אלא מאי? התנור דלק. והעיסה המופרעת הופכת לעוגה, לתפארת מדינת ישראל, והשמחה רבה. עד כאן הסיפור. אז מה הספר הזה עושה בספריה שלי, אתם שואלים? או. כי בספר הזה היתה מעורבת עוד מישהי, מרלה פרייזי, המאיירת. ובכן, האיורים בספר חמודים ברמה מעוררת השתאות. מרלה פרייזי הצליחה להכניס עולמות שלמים של משפחה מרובת נפשות לתוך הדפים של הספר שלה. שלא לדבר על זה שהיא בראה את האבא. בעוד אצל הסופרת האבא לא קיים, והאמא היא העבד הנרצע של הבית, המאיירת הכניסה את האבא פנימה, ונתנה לו תפקיד שווה. האמא מבשלת? הוא רוחץ כלים. היא מקלפת תפוחים? הוא שותל עץ בגינה. היא משכיבה? הוא מספר סיפור. תענוג צרוף. הנה לקחנו טקסט לא-שוס, והפכנו אותו ליצירה להתפאר בה. מה היתה השאלה? אה, כן, איורים מוסיפים בעיני. הם מסקרנים אותי, ומוסיפים לי לאוירה.

 

[sagiberg]

בעיני איורים ששומרים על רמת

מופשטות (עדיף בשחור לבן) יכולים רק להוסיף עוצמה, בדיוק כמו שציוריו של נחום גוטמן לא גרעו אלא הוסיפו.

 

[הגברת האפורה]

תלוי... ../images/Emo57.gif

זה באמת ממש תלוי בספר. כלומר, אם בספרי רומח הדרקון או שר הטבעות היו איורים זה היה מעצבן אותי. ספרים של טרי פראצ'ט, למשל, מתאימים לאיור ואולי איורים יוכלו להוסיך בהם. בספרים "ספיידרוויק" (יצא ממש השבוע

) ו"מעבר ליערעבות" האיורים מקסימים ומוסיפים מאוד מאוד לספר. זה באמת מאוד תלוי בספר אבל בעיקרון, אם האיורים יפים (אני אוהבת בעיקר רישומי-דיו או עיפרון בשחור-לבן), והספר מתאים, אז זה באמת מוסיף

 

[orlandoB]

אההה...

גם אני קראתי את ספיידרוויק! ממש חמוד לדעתי... ובקשר לדעתי בנוגע לאיורים- חוץ מזה שזה תלוי מאוד מספר, לדעתי יש נושאים שלא מתאים להוסיף להם איורים. כמו ספרים רומנטיים. יש ספרים, כמו "הארי פוטר" ו- "שר הטבעות", שאפילו איורי כריכה מפריעים לדמיון שלי. אבל אם כבר איורים- אני לא אוהבת איורים צבעוניים. מילא רישומים כאלה, בעפרון או בשחור דק. (כמו ב"עלילות ספיידרוויק", ו- "פו הדוב"- המקורי כמובן, לא הדיסני,)אני לא אוהבת ציורים ממוחשבים בספר. כשחושבים על זה לעומק- אני בדרך כלל לא אוהבת איורים...

 

[The Mad Hatter]

טוב...

כמובן שאם האיורים מכוערים, זה בטח לא יתרום להנאתי מהספר. אבל מצד שני, אני לא בטוחה שזה יגרע. איורים בדרך-כלל לא מפריעים לי לדמיין את הספר כפי שאני רואה אותו וגם אם הדמויות שונות לגמרי מהצורה בה דמיינתי אותן, עדיין-זה נחמד שיש מושג איך נראות סצינות מסוימות מהספר, בכלליות. ולסיכום-לרוב, אני בעד. אבל רצוי שיקחו בשביל העבודה אנשים שיודעים מה הם עושים.

 

[בבהלובה]

תורם!

אבל זה תלוי באיך שהאיורים נראים. אני אוהבת איורים אפלוליים ומסתוריים כאלה, שלא חוסמים את הדמיון. הספר "ג'ין אייר" שיש לי בבית הוא דוגמא לאיורים טובים. הם אפלוליים, מסתוריים ,אפילו מפחידים לפעמים, ובגלל שהם דומים לאווירה בסיפור הם גם מאוד תורמים לו.

 

[Jam89]

../images/Emo42.gifהממפ,

תלוי. לפעמים איורים מציקים לי, לרוב לא. כשיש איורים אני אוהבת לעיין בהם בשלבים מסוימים בספר, ולחשוב מה הולך לקרות בספר. ואני אוהבת מאוד איורים על הכריכה

.

 

[BloodyRose]

אתמול התחלתי לקרוא...

את Winnie the Pooh (המקורי

) של א.א.מילן, והאיורים בו פשוט מקסימים. לא רק זה, אחרי שמתרגלים לראות את הדמות המוכרת של פו הדב וחבריו, זה כ"כ יפה לראות את האיורים המקוריים, איך דמותו של הדב בעצם נולדה. האיורים מוסיפים כ"כ הרבה במקרה הזה.. (בתמונה: עוד מישהו שמסכים איתי, עד כדי כך שהוא מצא לנכון לקעקע שני איורים מהספר הנ"ל

)

 

[sagiberg]

גם בעליסה בארץ הפלאות איורים יפים

 

[Rivendell]

../images/Emo6.gif מקסים, אם כי אני ממש לא בטוחה

שהייתי מוכנה שיקעקעו את זה עלי. אני אוהבת ספרים ואוהבת קעקועים, אבל בד"כ בנפרד

.

 

[נדיה של הארבעה]

איורים טובים מאוד

יכולים להרים ספר ממוצע לרמת ספר מקסים, ואיורים גרועים יכולים להוריד ספר ממוצע לרמה של ספר שלא הייתי קונה.