אם כבר מדברים על חגים...

[סקיפיו אפריקאנוס]

אם כבר מדברים על חגים...

האם גם בעולם יש חגים הנחוגים על רקע היסטורי? (פרט לימי עצמאות לאומיים,כמובן...)

 

[פראזניק]

בטח.....

באומן, בחול המועד סוכות, חגגו 600 שנה ליסוד העיר... באוקראינה, חוגגים מידי שנה את יום הניצחון על היטלר... יש עוד הרבה...

 

[Il Duce]

יום הניצחון על היטלר נחגג בכל

המדינות האירופאיות (על האחרות איני יודע דבר) של בריה"מ לשעבר. ועכשיו שאלת תם: איך זה שאוקראינה, מדינה שמרבית תושביה הכריזו על תמיכה בהיטלר ובשלטון הרייך, חוגגת את יום הניצחון?

 

[פראזניק]

זה לא כל כך נכון...

משני בחינות... א. האוקראינים תמכו בהיטלר, רק כל זמן שחשבו שישחררם משלטון האימים הקומוניסטי. ב. וכי מדינות אחרות לא קיבלוהו בשמחה? ליטא, לטביה, אסטוניה ועוד... אבל, למעשה, אני חושב שרק השלטונות חוגגים בגלל התאריך, העם, או שאינו חוגג, או שהוא חוגג בגלל שאם כבר חג, אז למה לא))))

 

[חנה גונן]

תכלס כי הם חבורה של צבועים../images/Emo3.gif

 

[לוו]

ומה עם חג המולד ? של ישו

 

[פראזניק]

חגים דתיים יש הרבה...

ביהדות, כל החגים הם על רקע היסטורי. להבדיל, גם בדתות אחרות כך!

 

[מאיר יגוד]

חגים מקראיים - סיבות

האמת שרוב החגים היהודיים מבוססים לא על אירועים היסטוריים אלא בסיסם הוא חקלאי. עמי האזור בתקופת המקרא היו חוגגים חגים באותם תאריכים בדיוק 1 בתשרי, 10 בתשרי, 14 בניסן 14 בשבט, ועוד ועוד. הסיבות ההיסטוריות הן משמעות יהודית שהשליכו על תאריכי חג חקלאיים. מאיר

 

[almog4]

חוץ מחנוכה, פורים, תשעה באב...

חנוכה : לא חקלאי ולא מקראי, נצחון שושלת חשמונאי (מכבים) המתייוונת בעצמה, על היוונים. פורים : לא אביב ולא סתיו, נצחון היהודים בשושן הבירה ובאימפריה הפרסית על הגזירה האנטישמית של השמדת היהודים (איזו גזירה "מקורית"...), וזאת בעזרת מזימה של אסתר המלכה שמכרה את גופה למלך אחשוורוש. (את החשבון עם אסתר המלכה ולמה בדיוק היא נחשבת כצדיקה נעשה בפעם אחרת). תשעה באב: לא חג, אבל יום זיכרון לאומי שנזכר במשך לפחות 2000 שנים, על חורבן הבית (70 לפני הספירה, בתאריך 9 באב...) ספירת העומר : לא חג אלא אבל במשך 49 יום. היה שם משהו הסטורי שהמורשת היהודית זוכרת. (כמה עצוב שאני לא זוכר מה בדיוק אנחנו אמורים לזכור...) מישהו יכול לעזור לי בזה ?? וחשוב לא פחות, ואף תיקון טעות : חג הפסח. אמנם הוא גם חג האביב, אבל הסיבה שהוא נחגג דווקא בתאריך י"ד בניסן ולא בתאריך הסימלי א´ בניסן מבטלת את ההסבר של "חג אביב" כהסבר ייחודי. האם המונח "יציאת מצריים" אומר משהו ? כי זה קרה בי"ד בניסן בדיוק (לפחות ככה כתוב). אלמוג

 

[מאיר יגוד]

שאלת מקור

אתה צודק לגבי חנוכה ואולי אף פורים (למרות שאני צריך לבדוק את זה) לגבי היציאה ממצרים (אם הייתה) הרי שנחוגה בדיוק בחג שחגגו במסופוטמיה במשך 2000 שנה לפני התקופה בו בני ישראל יצאו ממצרים. מעניין גם כי הם ראו תאריך זה כראש השנה למלכים (בשונה מ 1 בתשרי ראש השנה לשנים) כלומר הם ספרו את שנות מלכותו של מלך על פי ה 14 בניסן. אין לי ספק כי המקרא מייחס לו חשיבות היסטורית, אך חשוב להבין כי במקורו הוא חג חקלאי. ספירת העומר הוא בדיוק ספירה חקלאית (ראה שמו "ספירת העומר"). מאיר

 

[פראזניק]

תיקון קטן...

ראש השנה למלכים, ע"פ היהדות, הוא בא´ ניסן, לא בי"ד...

 

[מרים 02]

אלמוג, לבקשתך...

ספירת העומר מציינת מלכתחילה את מספר הימים שמפסח עד שבועות שבהם היו קוצרים את התבואה החדשה אשר הובאה אחר כבוד לבית המקדש ביום חג השבועות המכונה גם חג הביכורים("...סלינו על כתיפנו" וכו´) בתקופה הרומית נוספה משמעות לתקופה זו משום שבמהלכה מתו המונים מתלמידיו של ר´ עקיבא, כשהמסורה היא שהם מתו משום שלא נהגו כבוד זה זה. (כנראה לא היה להם נושא תלת שנתי: הזכות לכבוד והחובה לכבד) הם פסקו מלמות ביום י"ח אייר= ל"ג בעומר וביום זה נפסקים מקצת מינהגי אבלות שנוהגים עד אז, כגון לא להתחתן. אכן, ציוני דרך היסטורים מהמעלה הראשונה. אין כמונו בזכירה ובזה כוחינו.

 

[Cornamenta]

יום העאשורא של השיעים

זה אמנם לא ממש חג אלא "מועד" (תחשבו על יום כיפור אצלנו) אך מציינים אותו בתאריך שבו בוצע טבח בנכדו של הנביא מחמד ב-680 לספירה. למרות שזה לא ממש חג זה היום הכי חשוב בלוח השנה שלהם והוא מלווה בביטויים שונים של סבל, כפרות עוונות וכיו"ב.