אתם לא רוצים לדעת
New member
אם לא בטוחה עם זה המקום...
היי, שמי סתיו, אני בת 17 וחצי, כבר כתבתי פה פעם, פניתי בבקשה לקבל הסבר על חרדות וקראתי את המאמרים שהופנתי אליהם ואת ההודעות בפורום.. אך עדיין אני לא בטוחה שזה המקום ובכל זאת רציתי לספר ואולי לקבל איזו שהיא אצע. מה שמפריע לי זאת בעצם הרגשה כללית אחידה לאורך זמן שכל פעם מתבטאת בפחדים מסוגים שונים. מה שמשותף לרובם זה שהפחדים קשורים כמעט תמיד לזה שאני מעבדת קשר עם אנשים שחשובים לי. חשבתי שאולי זאת חרדת נטישה אבל זה נשמע לי מאוד "פלצני" במיוחד בגלל שמשתמשים בביטוי הזה כל כך הרבה בלי סיבה אמיתית.. הפחדים שלי זה בעיקר מחשבות, מחשבות שהרבה פעמים קשורות למוות של קרובי משפחה, חברים וספציפית גם לפרידה מבן זוג. אני מוצאת את עצמי חושבת על זה כמעט בצורה אובססיבית, מה יקרה אם... המחשבות האלה גורמות לי להיות מאוד תלותית, הן גם גורמות לי להתקפי בכי ולחץ. תופעות אחרות הן מאוד זמניות, כמו שלעיתים בלילה אני מרגישה צורך לקום כמעט כל כמה דקות לבדוק עם הדלת נעולה, או בדרכי הביתה בערב אני כמעט רצה הביתה מתוך הרגשה שמישהו עוקב אחרי, אנשים עוברים לידי ואני עוברת כביש או הולכת במהירות... אלא הן תופעם בעיקר שוליות שחוזרות על עצמן םעמים רבות אומנם אך הן אינן מפריעות לי בחיי היום יום, רק יוצרות פחד וחרדה לזמן קצר יחסית. המחשבות וההרגשה המתמדת שאני עומדת להעזב, משפטים תמימים או התנהגויות תמימות של חברים ובעיקר של בן הזוג שלי גורמות לי ישר לחשוש שיש מאחוריהן כוונה לעזוב אותי. המחשבות האלה מטרידות אותי ופוגעות בתפקוד שלי. רציתי לדעת עם אפשר להגדיר מצב כזה כחרדת נטישה וכיצד מטפלים בזה (יש לציין שכבר הייתי באינספור טיפולים פסיכולוגיים ואין לי כח לחזור אליהם) והאם חרדה כזאת נוצרת רק מנטישה טראומטית או גם מסיבות מתונות כמו הגירה לארץ אחרת (וכתוצאה מכך פרידה מכל מה שמוכר) או סיבות אחרות מתונות יותר.
היי, שמי סתיו, אני בת 17 וחצי, כבר כתבתי פה פעם, פניתי בבקשה לקבל הסבר על חרדות וקראתי את המאמרים שהופנתי אליהם ואת ההודעות בפורום.. אך עדיין אני לא בטוחה שזה המקום ובכל זאת רציתי לספר ואולי לקבל איזו שהיא אצע. מה שמפריע לי זאת בעצם הרגשה כללית אחידה לאורך זמן שכל פעם מתבטאת בפחדים מסוגים שונים. מה שמשותף לרובם זה שהפחדים קשורים כמעט תמיד לזה שאני מעבדת קשר עם אנשים שחשובים לי. חשבתי שאולי זאת חרדת נטישה אבל זה נשמע לי מאוד "פלצני" במיוחד בגלל שמשתמשים בביטוי הזה כל כך הרבה בלי סיבה אמיתית.. הפחדים שלי זה בעיקר מחשבות, מחשבות שהרבה פעמים קשורות למוות של קרובי משפחה, חברים וספציפית גם לפרידה מבן זוג. אני מוצאת את עצמי חושבת על זה כמעט בצורה אובססיבית, מה יקרה אם... המחשבות האלה גורמות לי להיות מאוד תלותית, הן גם גורמות לי להתקפי בכי ולחץ. תופעות אחרות הן מאוד זמניות, כמו שלעיתים בלילה אני מרגישה צורך לקום כמעט כל כמה דקות לבדוק עם הדלת נעולה, או בדרכי הביתה בערב אני כמעט רצה הביתה מתוך הרגשה שמישהו עוקב אחרי, אנשים עוברים לידי ואני עוברת כביש או הולכת במהירות... אלא הן תופעם בעיקר שוליות שחוזרות על עצמן םעמים רבות אומנם אך הן אינן מפריעות לי בחיי היום יום, רק יוצרות פחד וחרדה לזמן קצר יחסית. המחשבות וההרגשה המתמדת שאני עומדת להעזב, משפטים תמימים או התנהגויות תמימות של חברים ובעיקר של בן הזוג שלי גורמות לי ישר לחשוש שיש מאחוריהן כוונה לעזוב אותי. המחשבות האלה מטרידות אותי ופוגעות בתפקוד שלי. רציתי לדעת עם אפשר להגדיר מצב כזה כחרדת נטישה וכיצד מטפלים בזה (יש לציין שכבר הייתי באינספור טיפולים פסיכולוגיים ואין לי כח לחזור אליהם) והאם חרדה כזאת נוצרת רק מנטישה טראומטית או גם מסיבות מתונות כמו הגירה לארץ אחרת (וכתוצאה מכך פרידה מכל מה שמוכר) או סיבות אחרות מתונות יותר.