אם לא עכשיו אי מתי

אם לא עכשיו אי מתי

יום הזכרון מתקרב, במשך מרבית ימי השנה הנופלים ובני המשפחות רחוקים מהעין ורחוקים מהלב לא שלא איכפת, אבל המציאות היום יומית דוחקת את העיסוק בנושא בעיקר להלוויות בחדשות (חס וחלילה) ואולי תחקיר באחת מתוכניות התחקירים בעיקר על אירועים בשנים האחרונות העיסוק בבני המשפחות הוא בעיקר של הצבא ומשרד הבטחון, זה אמנם מעניין ומסקרן כשמדיחים יו"ר או שהורים שכולים מתלוננים על מבחן ההכנסה, אבל כמה עוקבים אחרי זה. בעזרת הפורום גיליתי שיום הזכרון זה היום שבו כלל האוכלוסיה באים בראש פתוח במגע עם המשפחות, ומוכנים אפילו לדון (גם אם אין הסכמה) בנקודות שכואבות אבל תמיד אומרים לנו: למה להכניס פוליטיקה ביום הזכרון? אם לא ביום הזכרון אז מתי? ולמה לקרוא לזה פוליטיקה? בלי התגייסות של כלי התקשורת קשה מאוד להישאר בתודעה הציבורית מעבר לשבוע אחרי יום הזכרון מה אתם אומרים? להניח להם ביום הזכרון? שיסתכלו על הסרטים בערוץ 3 שחוזרים על עצמם, ילכו לטקס בכיכר רבין וזהו? יום הזכרון הרי לא נועד בשבילינו, אנחנו זוכרים כל יום. מה התפקיד שלנו בכלל ביום הזכרון?
 
אם ביום הזכרון אנשים מוכנים להקשיב

אז ביום הזכרון צריך להגיד להם את מה שיש לנו. ושהנימוק הדמגוגי של "למה להכניס פוליטיקה" לא ירתיע אותך. קוראים לזה פוליטיקה כי יש למילה הזאת קונוטציה שלילית, ורוצים למנוע ממך לעשות את מה שמאיים עליהם. כלומר, הנימוק "למה להכניס פוליטיקה" הוא למעשה נימוק פוליטי.. בקיצור, זה הזמן להעלות דברים. ומי שזה לא מוצא חן בעיניו - אז זה לא מוצא חן בעיניו.
 
הבעיה היא שאף אחד לא רוצה לשמוע

לפני כמה שבועות קיבלתי פניה לכתוב מאמר בנוגע ליום הזכרון לעיתון שמתפרסם ברשת האינטרנט לא רצו משהו על אבא או אל אבא אלא יותר זוית ראיה על השכול, פיניתי זמן, ישבתי וכתבתי בערך 2 עמודים על המפנים שמשפחת השכול עברה מנקודת ראות של הקמת כל אחד מהארגונים היציגים, ומה הוא השלב הבא לדעתי אתה יודע מה? לא רצו לפרסם, יותר מדי פוליטי וביקשו שאני אכתוב משהו אחר לא כעסתי אבל קצת נפגעתי שזה הוגדר פוליטי, בחרתי לא לכתוב מאמר חדש ולוותר. הייתי מעדיפה שיגידו לי שזה לא מאמר טוב או שהכתיבה לא מעניינת
 

עציון

New member
כי כל הנושא הקשור לשכול הוא רגיש

מאיפה שלא ניסתכל יגידו: פוליטיקה. באיזה שהוא מקום הפולטיקאים אכן מעורבים לשכול. הנה, יצא עכשו ספר על ילדי כפר עציון. קרוב ל-51 יתומי צהל התראיינו בספר. חלקם טוען, למרות שכבר עברו 59 שנים מאז נפילת האבות, שהארגונים הנוגעים בדבר (סוכנות,פלמח...) לא עשו מספיק להציל את תושבי הקיבוץ. אז...זה לא פוליטיקה? להמשיך?
 
אני לא חושבת שזה פחד מפוליטיקה

אני חושבת שהפוליטיקה זה התירוץ הודעת המנהל שעדי כתב כשהוא הקים את הפורום הוא שתדמית היתום היא שהוא מטופל ע"י המדינה, הוא צודק ובואו נאמר שזה לא מנוגד לחלוטין למציאות אי-אפשר להתעלם ממה שכן עושים אבל "טיפול" זה לא קצבה, ומאיזה תוקף יכולים אנשים שלא מעורים בחוקי השיקום לקבוע שקיבלנו מספיק ודי להעלות את הנושא, כשאפילו יתומי צה"ל לא מודעים למלוא זכויותיהם ומתי הן פגות
 

עציון

New member
"ילדי כפר עציון",פרופסור עמיה ליבליך.

כמה שחשבתי שאני יודע על עצמי , על המסביב,על האלמנות,על היתומים היה כאין וכאפס לעומת מה שלמדתי אחרי שקראתי את הספר.
 
שלום, מותר להכנס?

נכנסתי משער תפוז. כי אני כן רוצה לשמוע. ועוד רבים שיבקרו אתכם כאן בימים הקרובים. אנחנו, כן רוצים לשמוע כל מה שיש לכם לומר. והעתונים? שיפסמו תמונות צבעוניות בכחול לבן. אם זה מה שיעזור להם לשרוד. קהל הקוראים עובר לרשת.
 

elior bm

New member
יש פוליטיקה ויש פוליטיקה..

זכור לי ששנה שעברה הייתה תקרית מסויימת עם אחד מהפוליטיקאים הבכירים בארץ. לא זכור לי מי, וגם לא זכורה לי בדיוק הסיטואציה. מה שכן, הייתה הטחת האשמות כלפי צידו המנוגד או משהו בסגנון. זה נעשה בזמן שהוא אמר את דבריו למשפחות השכולות באחד הטקסים. (סילחו לי על דלות הפרטים.) בכל מיקרה, אין ספק שיום הזיכרון מתקשר לפוליטיקה כי מה לעשות, הצבאי והמדיני או הפוליטי הולכים אצלנו יחד. אבל צריך לדעת איך לגשת לפוליטיקה ביום הזיכרון. אסור שהפוליטיקאים יהפכו את זה למטה בחירות או להצטדקות בפני המשפחות השכולות. עוד דבר, אנחנו זוכרים את יקירנו שנפלו יום יום שנייה שנייה. יום הזיכרון בשבילנו(דעתי האישית בלבד) נועד בכדי להתגאות ביקירים , לספר את הסיפור ולהוות את "החלק החי"-הנציגות של אלה שבשבילהם נועד יום זה. נאמר כאן בצורה ברורה ולדעתי אף מאד נכונה שביום הזיכרון הציבור המוכן מוכן להקשיב, לעקוב, להרכין ראש, למחות ,ולבכות יחד איתנו. הרבה שאלות סובבות סביב היום הזה.ולא לכולם יש תשובות ברורות.
 
חמש מילים שאומרות הכל ../images/Emo9.gif

מזמן לא קראתי הודעה כל כך מוצלחת
 
למעלה