היחס מבחינתי שנוי במחלוקת
תראה, מצד אחד לאורך התנך במלחמות שהנהיג דוד בעיקר, רואים את האחדות של העם בעת הצורך וההירתמות למשימה, (יחד עם המצווה של פיקוח נפש) שזה דבר חשוב. מצד האמונה, אני חושב שהרי אנו בוטחים בבורא ואליו אנו מתפללים על כלל ישראל שנזכה לשלום, הצלה, תשובה....וכך מאמינים שתורמים את מירב היכולת. לדעתי צריך לשלב בין הדברים כשם שאנו פונים בקשר ישר - אל בתפילה, כן במישור בחברתי שלנו בתור לאום, אנחנו צריכים לתמוך אחד בשני, אנשי ישיבות צריכים להיות בקשר עם החיילים, גם שירות לאומי זה תרומה יפה לחברה. ודברים מהסוג הזה וצריך לזכור ביומ-יום שיש לנו מטרה משותפת בסך הכללי