אם קלעת שלשה לסל- אל תזרוק שוב!!!

[ב ן ח ו ר י ן]

אם קלעת שלשה לסל- אל תזרוק שוב!!!

אם הצלחנו בפעם הראשונה בפעולה מסוימת וקיבלנו חיזוק חיובי, האינטואיציה שאומרת לנו שנצליח גם בפעם השנייה לפעמים יכולה להיות מוטעית. מחקר חדש באוניברסיטה העברית מגלה שלמידה מחיזוקים עלולה לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות העתידני שלנו ולגרום לנו לטעויות. המחקר בדק כדורסלנים שקלעו בזריקה הראשונה לשלוש ומצא שיש להם נטייה לזרוק מהר מאוד שוב לשלשה. מאידך התברר שמי שקלע קליעה ראשונה מוצלחת לשלשה, סביר שיחטיא בזריקה הבאה והפוך- מי שהחטיא בזריקה הראשונה, סביר שיצליח לקלוע בזריקה הבאה (המחקר כמובן בדק שחקנים רבים והוציא את יכולתו של השחקן מתחום משתני המחקר). מה שקורה הוא שבעקבות חיזוק חיובי שנגרם בשל פעולה מוצלחת, האדם נוטה להכללה גם לסיטואציות עתידניות, מה שמתברר כלא נכון ויכול להטעות. כך מושפעת התנהגות של ברוקרים בבורסה בעקבות השקעה ראשונה מוצלחת, החלטות של מנהיגים בעקבות פעולות עבר מוצלחות ועוד. קישור לידיעה קצת על תהליכי קבלת החלטות

 

[נ ע מ ה מ ה]

לעיון נוסף

אפשר לקרא את הספר: "גם לכם לא היו מים חמים" של יוסי יסעור

 

[ב ן ח ו ר י ן]

או את ספריו של דן אריאלי

לא רציונלי ולא במקרה / לא רציונלי אבל לא נורא.

 

[sceptic1]

או את "איך אנחנו מחליטים"

 

[פולספגן]

תורת המשחקים גם עוסקת בדילמות האלו

 

[uzi2]

לא ברור לי איך

תורת המשחקים, טובה לקבלת החלטות ראציונלית על סמך ההנחה שגם הצד היריב עובד באופן ראציונלי. יש מקרים מסוימים בהם יש לזה תוקף מסוים (חוזים, הסכמים, משחקי חשיבה ואיסטרטגיה) אבל היא מוגבלת כיוון שאף אחד לא באמת ראציונלי. במקרה הנדון אין דילמה, יש מחקר שמראה קבלת החלטות לא ראציונלית שגורמת לירידה בביצועים.

 

[פולספגן]

למה "קבלת החלטות לא ראציונלית"?

יש את המונח "יד חמה" כפי שנכתב שם ומה זה אומר? - זה אומר שאתה היום יותר מרוכז (יותר בפוקוס), הסתגלת לכדור ולמגרש. מה שבמחקר רוצים להראות, זה שבגלל שקלעת תהיה יותר פזיז, אך אני קוראת לזה שיקול מחושב. בינינו, אם יצא לך להסתכל על המשחקים של מכבי ת"א, אתה יכול לראות יום טוב של בלומנטל (בלו) שהוא קולע שלשות ברצף וימים אחרים שהוא מטיא ברצף בניגוד למה שהראו במחקר. כנ"ל, פניני.

 

[uzi2]

שיקול של מי?

שיקול מחושב של השחקן? שמשחק פזיז? שיקול מחושב של היריב? שיתן לשחקן היריב לקלוע לשלשה בתקווה שלטווח הארוך זה יגרום לו להפסיד יותר נקודות? אני לא רואה קשר בין זה ובין תורת המשחקים.

 

[פולספגן]

'כן' לכל שאלותך בתוכן התגובה.

 

[uzi2]

כבר כתבתי את זה בעבר, אבל זה מאוד מתאים כאן

לפרופסור דני כהנמן יש משפט שאני מאוד מזדהה איתו: "אופטימיות היא תכונה חשובה בשלב הביצוע, אבל גרועה בשלב קבלת ההחלטות". אנשים עם ביצועים גבוהים הם אנשים אופטימיים. גם בדוגמה הזאת, למידה מחיזוק חיובי טובה בשלב הביצוע, אבל גורמת לקבלת החלטות שגויה. כלומר, עקב הזריקה המוצלחת לשחקן יש תחושה שהוא יצליח גם במקרים פחות קלים ולכן הוא ינסה גם במקרים בהם הסיכוי נמוך יותר. בלי שום קשר, יש את העקרון הפשוט מאוד בסטטיסטיקה שאחרי ארוע שחורג מהממוצע, יש בד"כ חזרה אל הממוצע. הדוגמאות שיוסי יסעור נתן, היו: מדוע האלבום שבא אחרי האלבום שפירסם להקה מסויימת יהיה פחות טוב? התשובה, היא שאם האלבום הקודם היה פחות טוב הוא לא היה מפרסם את הלהקה. מדוע סרט המשך ביותר פעמים פחות מוצלח מהסרט הראשון? משום שאם הסרט הראשון לא היה מוצלח באופן חריג, יתכן שלא היה יוצא סרט המשך, ודוגמה אחרת שיוסי נותן, זה על אב, שמסביר שבכל פעם שהבן שלו מתפרע, הוא נותן "פלאסק" לבן, ואח"כ יש כמה ימים של רגיעה - גם כאן אפשרי שמדובר בחזרה אל הממוצע אחרי חריגה לכיוון התפרעות.

 

[deathcaster]

שיט

פעם בימים טובים יותר, כשהיה לי קצת כושר גופני, כשהעיניים שלי ראו משהו בלי משקפיים... קלעתי 6 פעמים רצוף מחצי מגרש.... הייתי צריך להתערב עם חבר שלי על יותר מארטיק

ולזכר יפה ירקוני: היו זמנים... אני אותם זוכר

 

[deathcaster]

ולניטפיקרס

כן אני יודע שהשיר הוא של שושנה ז"ל... אבל גם יפה ז"ל שרה אותו.

 

[הפרי האסור 2003]

לקליעה לסל יש הסתברות מסוימת

שבהינתן נתונים מסוימים קיימת הסתברות לכך וכך סיכויי הצלחה וכך וכך סיכויים שלא תהיה הצלחה. המחקר הזה צריך לבדוק משהו שהסיכוי שהוא יצליח או לא, לא יהיה תלוי בהסתברות חיצונית כמו עייפות, רמת ערינות, רמת רעב, מחשבו וכו'. למשל, ילד שהצליח להתחיל לקרוא, לא יאבד פתאום את היכולת לקרוא, הוא רק ילך וישתפר בזה. למה? כי אין פה עניין הסתברותי, והפעולה הראשונית של הקריאה מחזקת את הבטחון של הילד בהצלחה בקריאה הבאה. אם חס וחלילה הצלחת להתחמק מתאונה כי פרצת לכיכר בזמן שרכב בדיוק עבר שם, זה ממש לא אמור לחזק את המחשבה/תחושה שפעם הבאה שתתפרץ לכיכר גם אז תצליח לעבור אותה בשלום ללא תאונה. אם כך, או שהאופן שבו אתה מציג את המאמר הוא לא נכון, או שמישהו מאוד חסר נסיון ביצע את המחקר וזה מאוד מוזר ולא מתאים לאוניברסיטה, להציג כזה מחקר תחת חסותה עם כאלה ממצאים. אם נפנה אל הדוגמא עם הברוקרים והשקעה במניות ברוקר שהשקעתו במניית גז הניבה תוצאה חיובית והחליט להשקיע גם כן במניית נדלן על רק על סמך ההחלטה שהבחירות שלו מניבות תוצאות חיוביות זה פשוט לא נשמע הגיוני. השקעה נעשית בהתבסס על מצב השוק, תחזיות עתידיות, חדשות ועוד פרמטרים. אם ברוקר החליט שגם ההשקעה הבאה תביא לתוצאות חיוביות, רק על סמך האינטואציה שלו, ולא מתוך הבנה שהוא צריך לקרוא ולנתח את מצב השוק ושזה בעצם מה שיכול לסייע להצלחה, עם הבנה שגם קיים אלמנט של מסתורין שאותו לא ניתן לחזות, אז וואלה, או שהמחקר מעפן או שיש פה משהו לוקה בחסר באופן רציני אצל מי שחושבים כך.