אם רוצים לעשות תואר מ-שתה, משהו כמו: בר שתייה. זה יכול להיות: שתי

[נוף-צלול]

אם רוצים לעשות תואר מ-שתה, משהו כמו: בר שתייה. זה יכול להיות: שתי
זה נשמע כמו, למשל בריא, קריא אבל כמובן (??) שזה בלי אל"ף.
תודה !

 

[trilliane]

אם רוצים לעשות תואר מ-שתה, משהו כמו: בר שתייה. זה יכול להיות: שתי
זה נשמע כמו, למשל בריא, קריא אבל כמובן (??) שזה בלי אל"ף.
תודה !

נתקלתי בשימוש לא רשמי ב"שתי" במובן "אפשרי לשתייה" (כמו "אכיל") אבל הוא מצלצל מוזר ולא ממש תפס. לא הצלחתי למצוא דוגמה נוספת בגזרת ל"י למעט "נקי" (שהוזכרה במאמר באתר האקדמיה ללשון שהביא חוכך בדעתו). את הקשר לבר שתייה לא הבנתי...

 

[חוכך בדעתו 2]

נראה לי ששתי הצורות יכולות להתקבל: הן שָתִי הן שָתִיא (בתקווה שהן יובנו מתוך ההקשר שבו הן נמצאות).
וראה נא כאן (מאתר האקדמיה ללשון):

בָּקִי או בָּקִיא?

רבים שואלים כיצד יש לכתוב – בקי או בקיא? שני הכתיבים נכונים.

hebrew-academy.org.il

 

[trilliane]

נראה לי ששתי הצורות יכולות להתקבל: הן שָתִי הן שָתִיא (בתקווה שהן יובנו מתוך ההקשר שבו הן נמצאות).
וראה נא כאן (מאתר האקדמיה ללשון):

בָּקִי או בָּקִיא?

רבים שואלים כיצד יש לכתוב – בקי או בקיא? שני הכתיבים נכונים.

hebrew-academy.org.il

אני לא חושבת שיש היגיון לקבל כיום את הצורה "שתיא". כפי שכתוב במאמר שהבאת, מדובר בכתיב היסטורי, ואין סיבה ליצור תואר חדש בצורה הזאת.
כמו כן במאמר מובאת סברה שהתהליך היה פקיעין >> בקיעין >> בקיאין >> בקיים. כלומר ממילא לא בטוח שהאל"ף נוספה לשורש בגזרת ל"י אלא שהייתה זאת גזרת ל"א (ובמקור אפילו ל"ע) כמו קריא ובריא שהזכיר נוף צלול. אומנם יש לא מעט חילופי גזרות (ל"י ול"א), בפרט בתקופת חז"ל, אבל בעברית החדשה דחינו את רוב החילופים מתקופת חז"ל וחזרנו בעיקר להפרדה מתקופת המקרא, למעט בצורות היסטוריות מסוימות.

 

[נוף-צלול]

תודה רבה!! מודה לך.
כן, מן ההקשר זה יהיה ברור לחלוטין.
למשל: איך הקפה הזה, שתי?