אם שוטים - לא נוהגים...
מתוך הדך השבועי שלנו: אם שוטים לא נוהגים החיים מורכבים, אתה יודע. אי אפשר לאכול הכל, לבלוע ללא אבחנה – כי יחד עם הטוב מעורב גם רע, וחבל לספוג אותו פנימה. נפש האדם כבר הגיעה לתהומות שפלים וחשוכים של רוע ואכזריות אין-קץ, אז בא לא ננסה לצבוע את העולם בוורוד מספר ימים לפני יום הזיכרון לשואה. הנפש היא מורכבת, ובהחלט מסוכן רק 'לזרום' איתה. פעמים רבות מדי 'זרימות' נחמדות שכאלה הפכו לשיטפונות נוראיים. ההבדל הגדול שבין פתח לפרצה הוא הדלת שבכניסה. שוטה שלא מסוגל לסגור את הדלת, לסנן ולמנן את חייו, הוא אדם פרוץ, חשוף לכל עבר, ולא נעים לומר – הוא בעצם הומלס חסר זהות פנימית. הפתיחות לכל עבר גורמת לאיבוד כושר האבחנה, ולהמרת טוב ברע. כשהקדוש ברוך הוא אומר לנו להימנע מאכילת בעלי חיים מסוימים, הוא מעניק לנו דלת ובית, הוא נותן לנו את היכולת לעצור ולחשוב. לא הכול נכנס, אנחנו לא חיות, הפתיחות האישית נשלטת. כמו בכל בית נורמלי, הדלת לפעמים פתוחה ולפעמים לא – הפה לפעמים אוכל ולפעמים נמנע. הבלמים האישיים האלה מצילים אותנו דור אחרי דור. אם שוטים לא נוהגים – בשביל זה יש אלוקים. לקריאת הדף המלא - לחץ כאן
מתוך הדך השבועי שלנו: אם שוטים לא נוהגים החיים מורכבים, אתה יודע. אי אפשר לאכול הכל, לבלוע ללא אבחנה – כי יחד עם הטוב מעורב גם רע, וחבל לספוג אותו פנימה. נפש האדם כבר הגיעה לתהומות שפלים וחשוכים של רוע ואכזריות אין-קץ, אז בא לא ננסה לצבוע את העולם בוורוד מספר ימים לפני יום הזיכרון לשואה. הנפש היא מורכבת, ובהחלט מסוכן רק 'לזרום' איתה. פעמים רבות מדי 'זרימות' נחמדות שכאלה הפכו לשיטפונות נוראיים. ההבדל הגדול שבין פתח לפרצה הוא הדלת שבכניסה. שוטה שלא מסוגל לסגור את הדלת, לסנן ולמנן את חייו, הוא אדם פרוץ, חשוף לכל עבר, ולא נעים לומר – הוא בעצם הומלס חסר זהות פנימית. הפתיחות לכל עבר גורמת לאיבוד כושר האבחנה, ולהמרת טוב ברע. כשהקדוש ברוך הוא אומר לנו להימנע מאכילת בעלי חיים מסוימים, הוא מעניק לנו דלת ובית, הוא נותן לנו את היכולת לעצור ולחשוב. לא הכול נכנס, אנחנו לא חיות, הפתיחות האישית נשלטת. כמו בכל בית נורמלי, הדלת לפעמים פתוחה ולפעמים לא – הפה לפעמים אוכל ולפעמים נמנע. הבלמים האישיים האלה מצילים אותנו דור אחרי דור. אם שוטים לא נוהגים – בשביל זה יש אלוקים. לקריאת הדף המלא - לחץ כאן