אני זוכייר..
איך, ב
, כשת"א נשארה מאחור, בדרך להודו, גם חשבתי שאולי זו קצת טעות, לנסוע רק עם עצמי.. בטיול למדתי שני דברים: לסמוך על הקול הפנימי, שלמשל אומר לנסוע
וגם שת´כלס.. קשה להיות ממש לבד
כלומר פיסית .. למשל, בפיקניק כביכול לבד, מול הנהר, הדשא, וההרים שמאחורי מנאלי פגשתי את זה מהשלישות שהעברנו כמה לילות שמירה יחד, מטייל עם חברים.. מה שכן, עם כל הכבוד ללזרום, אהבתי גם לדעת משו על ה"שכונה". כמו שאומרים, ידע זה כח.. כל עוד אנחנו עוד לא המשיח, יותר קל להתחבר קודם כל לספרים.. ואח"כ.. אפשר לעלות על שרוואלים ו..לזרום..