אמאלה

[קארין188]

אמאלה

מחר תוצאות הסי.טי......
אני יודעת מראש כי התוצאות לא טובות. הייתה גדילה. אוף אוף אוף!
אפילו לא דמיינתי נסיגה-הייתי מסתפקת בעצירה- פריז על המצב הקיים. עד שאבא קצת מחייך, קצת יוצא מתוך עצמו...... אווווף!
למה זה לא כמו פעם שלא מספרים לחולה את כל האמת? מה יעזור לו לדעת את זה??
הוא לא סובל, אין כאבים, אבל עייפות החומר היא גם ובעיקר בנשמה

מה אומרים לאבא?

 

[healerit]

אני מצטערת לשמוע

קודם כל מסתכלים על חצי הכוס המלאה:
אין סבל!
אין כאבים!
תודה לאל

ואז מסתכלים על אופציות אחרות. חוקרים, שואלים, מבררים עם הרופאים.
ואומרים: קדימה, לטיפול הבא.
יש הרבה סוגים של טיפולים, תרופות, שיש סיכוי שיעזרו.

ולא שוכחים לעטוף את אבא בים של אהבה, צחוק ושמחה.
זו תרופה מצויינת...

שנה טובה ומתוקה, מלאה בהפתעות טובות ובריאות טובה

 

[LayLadyLay]

קודם כל- מסתפקים במה שיש

כמו שכתבת- אבא שלך מחייך, יוצא מעצמו- אלו סיבות לחגוג את מה שיש ברגע הזה. רגעים מתוקים שצריך לנצור ולהנות מהם עד הסוף.

מחכה לשמוע מה התוצאות ומקווה לטוב בשבילכם!!

 

[saribon]

לא הייתי כאן מספר ימים

ואני מניחה שכבר קיבלתם את התוצאות וכבר סיפרת מה שסיפרת.
את רוצה לשתף אותנו במה שהיה ובתגובות?

 

[קארין188]

מה שהיה..

זה שהודענו לאבא מראש שמה שיהיה יהיה ולא נקח קשה כל בשורה. הרשיתי לעצמי להשתפן ולא ללכת איתם לרופא, אחותי נסעה איתם. ואכן כמו שחשבנו הייתה גדילה... לא חפרתי יתר מדי במספרים אבל שורה תחתונה הוא ממשיך בטיפול הנוכחי- קו שלישי-- אז כנראה שהיא לא הייתה משמעותית מדי. זה קטע, שאחריי שנה וחצי בתוך הסיפור הזה אנחנו משלימים אפילו עם תוצאות של גדילה ומתנחמים מפחות מ-20%.... הנמכת ציפיות מטורפת
הייתי בראיון עבודה והתקבלתי וחזרתי בערב לספר להורים ואבא כל כך שמח אבל מה שגמר אותי זה שכשסיימתי לספר הוא אמר "כל הכבוד אני גאה בך. אני לעומת זאת נכשלתי היום".

אז כמו שאמרתי מראש היינו מוכנים לזה נפשית ויום שישי יומיים אחר כך פשוט גררנו אותו לפאב- אני ואחותי- ולחצנו עליו לשתות ולאכול ופשוט נהנינו ודיברנו על כל שטות שבעולם חוץ מהמחלה.
הוא היה מעוך מהיציאה הזאת עד ערב חג, מה שלא נראה לי כל כך נורא. סופסוף להיות מעוך על אמת מאלכוהול ולא מהתופעות לוואי. כמו שצריך.
אז זהו. בינתיים הוא עוד מקשקש על הפאב ההוא מה שנראה לי כמו הקשקושים הכי מעניינים ומשמחים בעולם.

ומה שלומך? איך היה החג?

 

[saribon]

קודם כל בשעה טובה על העבודה החדשה!

לגבי ההשלמה עם התוצאות - מה האופציה האחרת? לא להשלים? לכעוס? בעיני דרך ההתמודדות של לחיות ולהנות כל עוד אפשר היא נהדרת. זה לא שהוא מפסיק טיפולים ומוותר על התקווה. נהפוך הוא.
רק דבר אחד לגבי האלכוהול - ואני כמובן לא סמכות רפואית -אבל כדאי לבדוק אם אין לזה איזו השפעה או תגובה עם הטיפולים. לא בטוחה שאלכוהול במינונים שמועכים בן אדם מאוד מומלץ במצב כזה ורק כדי להיות שקטים ולדעת להבא -כדאי לשאול מישהו מקצועי.
נהדר שיצאתן איתו נהדר שהוא גם הסכים ועוד יותר נהדר שזה נשאר איתו כעת כחוויה טובה שהוא חוזר ומשחזר אותה.
החג היה נחמד מאוד אם כי היו רגעים קשים. אבל אין ספק שראש השנה עבר עלינו יותר בקלות מאשר פסח. בכל זאת החודשים שעברו עושים קצת את שלהם.

 

[LayLadyLay]

מה שאת קוראת לו הנמכת ציפיות-

הוא פשוט השלמה עם המצב. כמו שSARIBON כתבה- האלטרנטיבה היא לכעוס, להתעצבן, לא לקבל את מה שקורה סביבכם.
דווקא הדרך שאתם כמשפחה בוחרים להתמודד- מקסימה בעיניי.
תראי כמה אושר הבאת לאביך באותו ערב בפאב.
היכולת להתמקד בדברים הטובים, להמשיך להינות ממה שיש לחיים להציע למרות המחלה שצועקת ברקע- היא לא מובנת מאליה והיא מאד ייחודית.
כל הכבוד לך ולמשפחתך!
אני מקווה שיהיו עוד חוויות כאלו בהמשך.

וכמובן כמו שSARIBON כתבה- באמת כדאי להתייעץ לגבי אלכוהול ושהוא לא מתנגש עם הטיפול שאביך מקבל.

 

[קארין188]

אל דאגה

האמת שהאלכוהול היה כולו חצי ליטר בירה... הוא פשוט לא שתה הרבה זמן כי לא היה לו חשק. כמובן שווידאנו לפני, והרופא אמר "זו מצווה לשתות" נתן לנו את ברכת הדרך

אני מנסה לחשוב על עוד דברים כאלה עד שסופסוף יש פרטנר לעשות דברים....
יש לכן רעיונות אולי? מסעדה ופאב והופעה כבר היינו. האמת שאני ממש מתרגשת כי בדרך כלל הוא לא רוצה בכלל לצאת מהבית (גם לפני המחלה) ואני רוצה לנצל עד הסוף את המומנטום

 

[saribon]

אחר צהריים בחוף הים

פשוט לשבת על החול, להנות מהמראות מהקולות, הרוח הנפלאה. אני לא יודעת מה מושך את לבו של אבך אבל כנראהשהוא כת פתוח לדברים אז פשוט לכו על מה שיעשה לו טוב. תחשבו מה הוא אהב לעשות לפני המחלה..וההוא מסוגל לעשות עכשיו. ודרך אגב - הבילויים יכולים לחזור על עצמם. לא צריך הפקות ופירוטכניקות. מספיק שהוא מסכים לשנות אווירה.