אמא, אני אוהבת אותך
שלשום אוריאל ואני שוחחנו על כך שכדאי לא להמשיך לדחות שיחות על מידע שיש בידינו על אמה הביולוגית של זיו, אך לא ידענו כיצד לעשות זאת כשזיו אינה פותחת בנושא כלל ואיננו רוצים לכפות עליה שיחות אם אינה מוכנה לכך ריגשית.
אתמול בארוחת הערב, ללא שום קשר לשום דבר, זיו הודיעה לי שאיני אמא שלה. מדוע? כי לא ילדתי אותה, והאמא האמיתית שלה היא האישה שילדה אותה וגרה בקזחסטן. הסכמתי שהאישה שילדה אותה היא אמא שלה, אבל גם אני אמא שלה, כי היא ילדה אותה ואני מגדלת אותה. לא התפתח שום דיון, כי זיו קיבלה את דברי והמשיכה לנושא אחר לגמרי.
אחרי ארוחת הערב התפננו לשיעורי בית. זיו ממש לא אוהבת את זמן שיעורי הבית, והתנהגה בצורה מחפירה, כרגיל, מה שזיכה אותה בעונש מניעת חלק מדמי הכיס שלה היום.
כשעלינו למקלחת, שאלתי אותה האם באמת איני אמא שלה. זיו, ללא רמז לכעסים שרק עברו כעת, הסבירה לי שאמא היא זאת שיולדת, ולכן איני אמא שלה. אבא, לעומת זאת, הוא כן אמיתי, כי לאישה שילדה לא היה גבר (המעברים בין המילה אמא למילה אישה הם של זיו עצמה). מכיוון שאיני יכולה להניח למידע לא נכון, הסברתי שתמיד יש גבר ואישה בתהליך היווצרות ילד, אך זיו התעלמה מן ההערה. לא המשכתי בזה, וניסיתי לספר לה שאמנם לא פגשנו בה ואין לנו תמונה שלה, אבל יש נו כל מני מסמכים עליה. כרגע זיו לא התעניינה, והיא סיפרה לי שלאישה יש בבית תמונות של זיו בייביצ'ה, שהיא צילמה לפני שהלכה הביתה. התפעלתי כנדרש.
בערב, כשהדיע הזמן לספר לה סיפור דימיוני לפני השינה, המשכנו בסיפור של השבוע האחרון, כשכל המשפחה שלנו הצטרפה ליצורים דימיונים ביער. אבא לימד אותם כל מיני תבשילים, וזיו עזרה לידו. אבל זה קרה בימים האחרונים, והיום זיו וחברה הטוב הלכו לעינייני ילדים. החבר ביקש מזיו לספר לו על עולם האנשים, דברים מעניינים כמו הבישול, אבל אחרים.
זיו סיפרה לו שבבית יש לה הרבה קנופלס, וקוראים לצעצועים האלו קנופלס, כי הם מאוד חיבוקיים (בפלמית המילה זהה לחיבוק ולצעצוע פרווה ממלוא חומר רך). היא סיפרה לו על חלק מהקנופלס האהובים עליה.
זיו סיפרה לו על כך שאנשים נולדים כבייביצ'ס מבטן של אישה. החבר היה מופתע מאוד, ורצה לדעת אם היא נולדה מהבטן שלי. זיו הסבירה לו שבדרך כלל ילדים גדלים אצל האמא שילדה, אבל האמא שלה לא יכולה הייתה לגדל אותה, ומסרה אותה לבית ילדים, שם טיפלו בה עד שאבא ואמא באו (הסיפור הוא שלי, כשזיו מכניסה שאלות שמעניינות את החבר). החבר לא ידע איפה קזחסטן, ומה יש שם, והוסבר לו שקזחסטן רחוקה ויש גם שם אנשים, אבל אנחנו לא יודעים האם גם יצורים דימיוניים כמו החבר, כי לא פגשנו כאלו. ניצלתי את ההזדמנות לספר את שמה של האם הביולוגית (שזיו כבר שמעה בעבר)., החבר בירר האם יש לזה קשר לשמה של זיו, וקיבל הסבר ששמות יפים בקזחית מתחילים במילה גול, שמשמעה פרח, ולכן גם שמה של זיו וגם שמה של אמה הביולוגית מתחיל בגול.
אז צילצל השעון להורות שנגמר זמן הסיפור, וזיו פנתה למשחק עצמאי לפני הרדמות.
הבוקר, בזמן שאכלה ביצת קינדר, היא אמרה לפתע פתאום "אמא, אני אוהבת אותך".
עניתי שאני אוהבת אותה גם.
בסופו של דבר, זה מה שאמהות עושות, הן אוהבות את ילדיהן, גם אם אינן אמיתיות, וכנראה הן גם נאהבות כשזיו אוהבת אותי.
שלשום אוריאל ואני שוחחנו על כך שכדאי לא להמשיך לדחות שיחות על מידע שיש בידינו על אמה הביולוגית של זיו, אך לא ידענו כיצד לעשות זאת כשזיו אינה פותחת בנושא כלל ואיננו רוצים לכפות עליה שיחות אם אינה מוכנה לכך ריגשית.
אתמול בארוחת הערב, ללא שום קשר לשום דבר, זיו הודיעה לי שאיני אמא שלה. מדוע? כי לא ילדתי אותה, והאמא האמיתית שלה היא האישה שילדה אותה וגרה בקזחסטן. הסכמתי שהאישה שילדה אותה היא אמא שלה, אבל גם אני אמא שלה, כי היא ילדה אותה ואני מגדלת אותה. לא התפתח שום דיון, כי זיו קיבלה את דברי והמשיכה לנושא אחר לגמרי.
אחרי ארוחת הערב התפננו לשיעורי בית. זיו ממש לא אוהבת את זמן שיעורי הבית, והתנהגה בצורה מחפירה, כרגיל, מה שזיכה אותה בעונש מניעת חלק מדמי הכיס שלה היום.
כשעלינו למקלחת, שאלתי אותה האם באמת איני אמא שלה. זיו, ללא רמז לכעסים שרק עברו כעת, הסבירה לי שאמא היא זאת שיולדת, ולכן איני אמא שלה. אבא, לעומת זאת, הוא כן אמיתי, כי לאישה שילדה לא היה גבר (המעברים בין המילה אמא למילה אישה הם של זיו עצמה). מכיוון שאיני יכולה להניח למידע לא נכון, הסברתי שתמיד יש גבר ואישה בתהליך היווצרות ילד, אך זיו התעלמה מן ההערה. לא המשכתי בזה, וניסיתי לספר לה שאמנם לא פגשנו בה ואין לנו תמונה שלה, אבל יש נו כל מני מסמכים עליה. כרגע זיו לא התעניינה, והיא סיפרה לי שלאישה יש בבית תמונות של זיו בייביצ'ה, שהיא צילמה לפני שהלכה הביתה. התפעלתי כנדרש.
בערב, כשהדיע הזמן לספר לה סיפור דימיוני לפני השינה, המשכנו בסיפור של השבוע האחרון, כשכל המשפחה שלנו הצטרפה ליצורים דימיונים ביער. אבא לימד אותם כל מיני תבשילים, וזיו עזרה לידו. אבל זה קרה בימים האחרונים, והיום זיו וחברה הטוב הלכו לעינייני ילדים. החבר ביקש מזיו לספר לו על עולם האנשים, דברים מעניינים כמו הבישול, אבל אחרים.
זיו סיפרה לו שבבית יש לה הרבה קנופלס, וקוראים לצעצועים האלו קנופלס, כי הם מאוד חיבוקיים (בפלמית המילה זהה לחיבוק ולצעצוע פרווה ממלוא חומר רך). היא סיפרה לו על חלק מהקנופלס האהובים עליה.
זיו סיפרה לו על כך שאנשים נולדים כבייביצ'ס מבטן של אישה. החבר היה מופתע מאוד, ורצה לדעת אם היא נולדה מהבטן שלי. זיו הסבירה לו שבדרך כלל ילדים גדלים אצל האמא שילדה, אבל האמא שלה לא יכולה הייתה לגדל אותה, ומסרה אותה לבית ילדים, שם טיפלו בה עד שאבא ואמא באו (הסיפור הוא שלי, כשזיו מכניסה שאלות שמעניינות את החבר). החבר לא ידע איפה קזחסטן, ומה יש שם, והוסבר לו שקזחסטן רחוקה ויש גם שם אנשים, אבל אנחנו לא יודעים האם גם יצורים דימיוניים כמו החבר, כי לא פגשנו כאלו. ניצלתי את ההזדמנות לספר את שמה של האם הביולוגית (שזיו כבר שמעה בעבר)., החבר בירר האם יש לזה קשר לשמה של זיו, וקיבל הסבר ששמות יפים בקזחית מתחילים במילה גול, שמשמעה פרח, ולכן גם שמה של זיו וגם שמה של אמה הביולוגית מתחיל בגול.
אז צילצל השעון להורות שנגמר זמן הסיפור, וזיו פנתה למשחק עצמאי לפני הרדמות.
הבוקר, בזמן שאכלה ביצת קינדר, היא אמרה לפתע פתאום "אמא, אני אוהבת אותך".
עניתי שאני אוהבת אותה גם.
בסופו של דבר, זה מה שאמהות עושות, הן אוהבות את ילדיהן, גם אם אינן אמיתיות, וכנראה הן גם נאהבות כשזיו אוהבת אותי.