בוקר טוב אלישבע
חלום קצר:
חלמתי שאמא שלי הייתה בהיריון. אני חושבת חודש ראשון, נראלי ששאלתי אותה וזה מה שהיא אמרה. הייתה לה בטן קטנה
היא הייתה יותר רזה
היא שכבה במיטה בחדר שלה בדירה ישנה שגרנו בה
היא הייתה סוג של חסרת אונים, לא ידעה מה לעשות עם המצב שלה
לא זוכרת אם היא לקחה כדור או משהו, נראה לי שזה מה שהיא אמרה
היא הייתה מאוד רפויה כזו, כנועה
לא עזרתי לה, אני חושבת שבעיקר הייתי בהלם ונגעלתי בתוכי.
במחשבות שלי מולה ידעתי שזה מתוך חוסר אחריות שלה עם בן הזוג, הייתי בהלם לאן זה הגיע
רקע:
זו דירה שהיינו הכי הרבה שנים שם ברצף (כי עברתי איתה המון דירות, זה היה פשוט סיוט- לחץ כלכלי שלה והתקפי זעם). אמא שלי הייתה סכנה לקיום שלי! היו לה התקפים פסיכוטיים. אני מפנימה לאט לאט באיזה טירוף "גדלתי" (הוקטנתי), זה ממש לא פשוט לי.
הדירה בחלום זו הדירה שבה אחותי עזבה והתחתנה כשאני הייתי בת 13, זה שבר לי את הלב והתביישתי בזה, שאני נזקקת ותלותית.
אבא עזב בגיל 5.. ואז אחותי... כ"כ פחדתי להישאר עם המשוגעת הזו לבד.
כשהיא הייתה בזוגיות זה הרגיע אותה, וזה נתן לי בטחון קצת. כשהייתה לבד - הייתה יותר מטורפת.
פעם אמרה לי שאני מקנאה בה שהיא בזוגיות... (סליחה ילדה שבי)
באלי להקיא. אבל הייתי שומעת את אמא ובן הזוג באותה דירה, הייתי חדר מעל. בכיתה ג! זה ככ הבהיל אותי
היא באמת הייתה בהיריון מבן זוג שלה פעם ועשתה הפלה.
היה אחד שהוא היה מגעיל וחרמן, הכל עסק סביב מין אצלו.
איכס, אני חושבת ששמעתי אותה עם שניהם, כל אחד בזמנו.
ניסתי פעם להגיד לאחותי, אבל היה מאוד קשה לדבר על זה, גם לא היו לי מספיק מילים.
התביישתי בזה מאוד. עם בן הזוג השני של אמא, הייתי בגיל 13 ואחותי עזבה, כ"כ ניסיתי לספר לאחותי מה אני עוברת עם אמא, אבל לא היה עם מי לדבר.
"את מגזימה" כל מיני כאלה..
התביישתי והתייבשתי
כיום אמא ללא זוגיות כבר שנים. מלאה (פיזית) ומאוד ומתוסכלת מזה. כל החיים היא במרדף אחר דיאטות וניתוחים אסתטיים.
כיום אני רגע במרחק ממנה (לא בריב, בגבולות בריאים ואני גאה בי מאוד)
אני לומדת להציל קודם את עצמי. במקום ישר לעזור לה ולנטוש אותי, את הילדה הפנימית המדממת.
אני לא מוכנה לשלם מחירים על טעויות שלה. אני רוצה לגדל את עצמי! להחלים מ"התאונה הקטלנית" הזו של הילדות. לרפא את הפצעים שלי מהאישה החולה הזו.
3.5 שנים מחוץ לבית! ועדיין יש כ"כ הרבה לעבד ולהשיל זה עצוב לי מאוד. שקיבלתי "ירושה" כזו רעילה. על מה? על זה שנולדתי בסה"כ?
אמא שלי מצליחה להפתיע אותי בכל פעם מחדש עם רמות השיגעון שלה, וגם עם האור שלה ומסרים מדויקים שלפעמים היא אומרת לי.
זה פשוט בלתי נתפס.
פעם המטפלת (הרכה) הסבירה לי שמוח בריא לעולם לא יצליח להבין מוח מעוות
תודה מראש
חלום קצר:
חלמתי שאמא שלי הייתה בהיריון. אני חושבת חודש ראשון, נראלי ששאלתי אותה וזה מה שהיא אמרה. הייתה לה בטן קטנה
היא הייתה יותר רזה
היא שכבה במיטה בחדר שלה בדירה ישנה שגרנו בה
היא הייתה סוג של חסרת אונים, לא ידעה מה לעשות עם המצב שלה
לא זוכרת אם היא לקחה כדור או משהו, נראה לי שזה מה שהיא אמרה
היא הייתה מאוד רפויה כזו, כנועה
לא עזרתי לה, אני חושבת שבעיקר הייתי בהלם ונגעלתי בתוכי.
במחשבות שלי מולה ידעתי שזה מתוך חוסר אחריות שלה עם בן הזוג, הייתי בהלם לאן זה הגיע
רקע:
זו דירה שהיינו הכי הרבה שנים שם ברצף (כי עברתי איתה המון דירות, זה היה פשוט סיוט- לחץ כלכלי שלה והתקפי זעם). אמא שלי הייתה סכנה לקיום שלי! היו לה התקפים פסיכוטיים. אני מפנימה לאט לאט באיזה טירוף "גדלתי" (הוקטנתי), זה ממש לא פשוט לי.
הדירה בחלום זו הדירה שבה אחותי עזבה והתחתנה כשאני הייתי בת 13, זה שבר לי את הלב והתביישתי בזה, שאני נזקקת ותלותית.
אבא עזב בגיל 5.. ואז אחותי... כ"כ פחדתי להישאר עם המשוגעת הזו לבד.
כשהיא הייתה בזוגיות זה הרגיע אותה, וזה נתן לי בטחון קצת. כשהייתה לבד - הייתה יותר מטורפת.
פעם אמרה לי שאני מקנאה בה שהיא בזוגיות... (סליחה ילדה שבי)
באלי להקיא. אבל הייתי שומעת את אמא ובן הזוג באותה דירה, הייתי חדר מעל. בכיתה ג! זה ככ הבהיל אותי
היא באמת הייתה בהיריון מבן זוג שלה פעם ועשתה הפלה.
היה אחד שהוא היה מגעיל וחרמן, הכל עסק סביב מין אצלו.
איכס, אני חושבת ששמעתי אותה עם שניהם, כל אחד בזמנו.
ניסתי פעם להגיד לאחותי, אבל היה מאוד קשה לדבר על זה, גם לא היו לי מספיק מילים.
התביישתי בזה מאוד. עם בן הזוג השני של אמא, הייתי בגיל 13 ואחותי עזבה, כ"כ ניסיתי לספר לאחותי מה אני עוברת עם אמא, אבל לא היה עם מי לדבר.
"את מגזימה" כל מיני כאלה..
התביישתי והתייבשתי
כיום אמא ללא זוגיות כבר שנים. מלאה (פיזית) ומאוד ומתוסכלת מזה. כל החיים היא במרדף אחר דיאטות וניתוחים אסתטיים.
כיום אני רגע במרחק ממנה (לא בריב, בגבולות בריאים ואני גאה בי מאוד)
אני לומדת להציל קודם את עצמי. במקום ישר לעזור לה ולנטוש אותי, את הילדה הפנימית המדממת.
אני לא מוכנה לשלם מחירים על טעויות שלה. אני רוצה לגדל את עצמי! להחלים מ"התאונה הקטלנית" הזו של הילדות. לרפא את הפצעים שלי מהאישה החולה הזו.
3.5 שנים מחוץ לבית! ועדיין יש כ"כ הרבה לעבד ולהשיל זה עצוב לי מאוד. שקיבלתי "ירושה" כזו רעילה. על מה? על זה שנולדתי בסה"כ?
אמא שלי מצליחה להפתיע אותי בכל פעם מחדש עם רמות השיגעון שלה, וגם עם האור שלה ומסרים מדויקים שלפעמים היא אומרת לי.
זה פשוט בלתי נתפס.
פעם המטפלת (הרכה) הסבירה לי שמוח בריא לעולם לא יצליח להבין מוח מעוות
תודה מראש
נערך לאחרונה ב: