אמא הולכת ונעלמת ...

[sarafan]

אמא הולכת ונעלמת ...

כבר חמישה חודשים במעגלים של אימה ופחד , ללא הרבה אופטימיות , מכורח המציאות , מנסים להשאר אופטימיים למענה . התחנה האחרונה , כניראה קרובה , ואנחנו מוקירים ימים אחרונים אלו , עם כל המתח והקושי שבזה . הרופאים אומרים שאין עוד הרבה זמן אבל לא נותנים לה לנוח בהוספיס ולא מציעים שום דבר כזה . המסר מבלבל . האם יש סיכוי או לא ? אם אין סיכוי , למה כל הסבל הזה ? למה לא נותנים לה לנוח ? מתי שולחים להוספיס ? רק כשהאדם ללא הכרה ?

 

[בוגר לוקמיה כ4 שנים]

היה לי חבר בן22....

שהרופאים מצאו לו גידול קשה , וכשבאנו לבקר אותו הרופאים אמרו לנו שניידע שכנראה זה הפעם האחרונה שאנו רואים אותו! מאוד היתרגשנו ובכינו, דיברנו איתו עודדנו אותו, אחרי שבועים באנו לבקר אותו והרופאים אמרו שכורתים לו את היד כי הגידול ניהיה ענק, בקיצר אחרי חודשיים שהרופאים אמרו שזהו הוא נגמר , מצבו החל להשתפר ואט אט הוא התקדם והחלים על אף הצפיות השחורות של הרופאים >את היד לא כרתו< בכל המצב הזה היה אחר אופטימי החולה בעצמו שללא ספק זה היה חלק מההיתגברות. אז אל תיתיאשו כי זה רק יזיק.

 

[ihovav]

שלום לך,

ההודעה שלך מלאה בצער ויאוש, אז קודם כל

. אני לא מבינה הרבה בנוגע להוספיס. ניסית לקרוא לגבי זה באתר של האגודה למלחמה בסרטן? (אם תרצי, אני אביא קישור...) בכל אופן, תמיד שווה לשמר על אופטימיות. כבר קרה לא פעם שרופאים טעו ואנשים יצאו ממצבים לא קלים בכלל... שולחת לך כוח ומחכה איתך לבשורות טובות...