אמא הולכת לישון...
הנה כמה מילות הערכה לאמהות, ואמהות שבדרך... אמא ואבא צפו בטלויזיה, ואז אמא אמרה: "אני עייפה, וכבר מאוחר, אני חושבת שאלך לישון". היא הלכה למטבח להכין סנדוויצ'ים לארוחות הצהריים של מחר. שטפה את קערות הפופקורן, הוציאה בשר מהמקפיא לארוחת הערב של מחר, מילאה את צנצנת הסוכר, שמה כפיות וקערות על השולחן והכינה את קנקן הקפה לבוקר. אחר כך שמה קצת בגדים רטובים במייבש, הכניסה ערימת כביסה למכונה, גיהצה חולצה ותפרה כפתור רופף. היא הרימה כמה צעצועים שנשארו על השולחן , החזירה את הטלפון אל המטען, ואת ספר הטלפונים החזירה למגירה. היא השקתה את העציצים, רוקנה את הפח ותלתה מגבת לייבוש. היא פיהקה והתמתחה והלכה לכיוון חדר השינה. היא עצרה ליד שולחן הכתיבה וכתבה פתק למורה, הכינה קצת כסף קטן לטיול, והרימה ספר לימוד שהתחבא מתחת לכסא. היא כתבה כרטיס ברכה ליום הולדת של חברה, כתבה את הכתובת על מעטפה והדביקה בול. רשמה פתק מהיר עם כמה דברים שצריך לקנות במכולת. את שני אלה שמה ליד התיק שלה. אמא ניקתה את הפנים עם קרם שעושה שלוש פעולות שונות באותו תכשיר, מרחה קרם לחות מעכב הזדקנות, צחצחה שיניים והשתמשה בחוט הדנטלי ואחר כך שייפה ציפורניים. אבא קרא: "חשבתי שאת הולכת לישון?!" "אני בדרך", אמרה אמא. היא מזגה קצת מים לקערה של הכלב והוציאה את החתול החוצה. אחר כך בדקה שכל דלתות הבית נעולות ושהאור במרפסת דלוק. היא בדקה כל אחד מהילדים וכיבתה את מנורות הקריאה שלהם ואת הטלויזיה, תלתה חולצה, זרקה כמה גרביים מלוכלכים לסל הכביסה, וניהלה שיחה קצרה עם הילדה שעדיין הכינה שיעורים. בחדר השינה שלה, אמא כיוונה את השעון המעורר, ובחרה לעצמה בגדים ליום המחרת. היא סדרה את ארון הנעליים, והוסיפה שישה דברים לרשימת "הדברים שהכי חשוב לעשות". בערך באותו זמן, אבא כיבה את הטלווזיה וקרא אל חלל האוויר: "אני הולך לישון". והלך. בלי מחשבה נוספת. אתם תוהים למה נשים חיות יותר זמן? כי הן נוצרו למסלול הארוך – והן לא יכולות למות יותר מוקדם כי יש להם עוד כמה דברים לעשות...
הנה כמה מילות הערכה לאמהות, ואמהות שבדרך... אמא ואבא צפו בטלויזיה, ואז אמא אמרה: "אני עייפה, וכבר מאוחר, אני חושבת שאלך לישון". היא הלכה למטבח להכין סנדוויצ'ים לארוחות הצהריים של מחר. שטפה את קערות הפופקורן, הוציאה בשר מהמקפיא לארוחת הערב של מחר, מילאה את צנצנת הסוכר, שמה כפיות וקערות על השולחן והכינה את קנקן הקפה לבוקר. אחר כך שמה קצת בגדים רטובים במייבש, הכניסה ערימת כביסה למכונה, גיהצה חולצה ותפרה כפתור רופף. היא הרימה כמה צעצועים שנשארו על השולחן , החזירה את הטלפון אל המטען, ואת ספר הטלפונים החזירה למגירה. היא השקתה את העציצים, רוקנה את הפח ותלתה מגבת לייבוש. היא פיהקה והתמתחה והלכה לכיוון חדר השינה. היא עצרה ליד שולחן הכתיבה וכתבה פתק למורה, הכינה קצת כסף קטן לטיול, והרימה ספר לימוד שהתחבא מתחת לכסא. היא כתבה כרטיס ברכה ליום הולדת של חברה, כתבה את הכתובת על מעטפה והדביקה בול. רשמה פתק מהיר עם כמה דברים שצריך לקנות במכולת. את שני אלה שמה ליד התיק שלה. אמא ניקתה את הפנים עם קרם שעושה שלוש פעולות שונות באותו תכשיר, מרחה קרם לחות מעכב הזדקנות, צחצחה שיניים והשתמשה בחוט הדנטלי ואחר כך שייפה ציפורניים. אבא קרא: "חשבתי שאת הולכת לישון?!" "אני בדרך", אמרה אמא. היא מזגה קצת מים לקערה של הכלב והוציאה את החתול החוצה. אחר כך בדקה שכל דלתות הבית נעולות ושהאור במרפסת דלוק. היא בדקה כל אחד מהילדים וכיבתה את מנורות הקריאה שלהם ואת הטלויזיה, תלתה חולצה, זרקה כמה גרביים מלוכלכים לסל הכביסה, וניהלה שיחה קצרה עם הילדה שעדיין הכינה שיעורים. בחדר השינה שלה, אמא כיוונה את השעון המעורר, ובחרה לעצמה בגדים ליום המחרת. היא סדרה את ארון הנעליים, והוסיפה שישה דברים לרשימת "הדברים שהכי חשוב לעשות". בערך באותו זמן, אבא כיבה את הטלווזיה וקרא אל חלל האוויר: "אני הולך לישון". והלך. בלי מחשבה נוספת. אתם תוהים למה נשים חיות יותר זמן? כי הן נוצרו למסלול הארוך – והן לא יכולות למות יותר מוקדם כי יש להם עוד כמה דברים לעשות...
