אמא ואיבא

  • פותח הנושא ninii
  • פורסם בתאריך

ninii

New member
אמא ואיבא

פצקוש הקטן שלנו (שנה וארבעה חודשים) מצא פיתרון נח למחסור ב"אבא" (כרגע רק חסר לו השימוש במילה היות וכל הילדים שהוא מכיר קוראים לאבא) אז הוא התחיל לקרוא לי "איבא" :] זה מאוד מתוק. לזוגתי הוא קורא אמא ככה שאני מבינה שזה מכוון.
אני תוהה ומתלבטת עד כמה לתקן אותן, האם לאפשר את העיוות החמוד הזה.
בעיקרון אני משתדלת כן לתקן עיוותים במילים (עד כמה שזה מתוק לשמוע...) אבל דווקא פה אני לא יודעת... אולי זה לא נורא...
יש לציין שהתחילו לדבר איתם בגן על שמות ההורים ולדעתי מפה נובע הצורך

אה ועוד דבר... הוא כבר אומר וקורא לשתינו אמא כבר חצי שנה ככה שזה שינוי ומכוון
 
אני שמעתי הרבה

שאנחנו יכולים לרצות שהילדים יקראו לנו בכל מיני צורות, אבל בסופו של דבר הם אלו שמחליטים לפי מה שנוח להם.

יכול להיות שזה יישאר "איבא" ויכל להיות שעוד כמה חודשים זה יהיה שם אחר שגם הוא יתחלף.
 

ninii

New member


כן... השאלה עד כמה לעמוד על זה שאני אמא (ולא אבא או איבא) כדי שלא לייצר איזו אשליה של "יש" או להניח לזה ולתת לו ליצור ולהשלים את החסר שלו.
 
המחשבות שלי..

יכול להיות שהוא פשוט מבולבל, בייחוד אם הוא כבר קרא לשתיכן אמא. אולי כדאי לעשות שיחה קלילה על כך שאצלינו במשפחה יש שתי אמהות ואין אבא. אולי כדאי גם שהגננת תמצא לנכון להזכיר שיש כל מיני סוגי משפחות וסוגי הורים ושהוא ישמע אותה אומרת 'הנה ליותם יש אמא ואמא'.

לא הייתי מתקנת אותו בפועל, אב כן הייתי מרבה בשימוש במילה 'אמא' כאשר אתן מתארות אחת את השניה. בדרך כלל ילדים לומדים את השפה משמיעה. למשל אם קוראים לכן יעל ומיכל, וכשאתן מדברות איתו אתן משתמשות במילה אמא, הוא ילמד לאט לאט שזה הכינוי לנשים המרכזיות בחייו. למשל: 'בוא נלך לבדוק מה אמא יעל מבשלת לארוחת צהריים' ; 'עכשיו אמא יעל לוקחת אותך לגינה וכשתחזור אמא מיכל תקח אותך לאמבטיה'. וכך הלאה..

צריך גם לזכור, שמה שנשמע חמוד עכשיו, יכול להרגיש 'גיבנת' אחר כך. אתן אמא ואמא, כך בחרתן, כך הוא קרא לכן מלכתחילה. הייתי מנסה להחזיר את זה בעדינות למסלול הזה.
 

ninii

New member
תודה!

בינתיים זה עבר וחזר להיות אמא :] יותר נכון... אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא חחח (איך זה שכשהוא מדבר עם זוגתי הוא יותר סבלני??)
כרגע הוא ממש צעיר ל"שיחה" ואני חייבת להודות שאין לו הרבה מגע עם אבות באופן כללי ככה שלא ממש יוצא לי לדבר איתו על כך בכלל. אולי באמת אתחיל לדבר על זה אבל אני חוששת שאם אני מעלה את זה ולא הוא, זה יגרום לו לעוד יותר בלבול... (סך הכל הוא ממש קטן ורק התחיל לדבר).
בכל מקרה מאז שנולד אנחנו מכנות אחת את השניה אמא בפניו, זה ברור אבל אני באמת אבקש מהגננת לדבר איתם
 
לא צריך לחכות ל"השיחה"

זה אף פעם לא נראה מתאים וכשזה מתאים זה נראה מאולץ.. וכו' וכו'..
אפשר לתאר את המציאות בלי לקרוא לזה "שיחה" ובלי להזיע יותר מידי לקראת זה. למשל.. תוך כדי הרחצה באמבטיה פשוט לספר 'אצלינו במשפחה יש את יותם ואת שתי האמהות של יותם. אמא יעל ואמא מיכל. אצלינו במשפחה אין אבא. האמהות של יותם מאוד אוהבות אותו'.
באמבטיה אחרת אפשר לדבר על בנק הזרע..
לא כל אמבטיה
מידי פעם.. לתאר את המציאות במילים, בדיוק כמו התשוקה שהיתה מפעמת בך לתאר לו שקיעה יפה..


שמת לב שאני עקבית בדוגמאות?
 
מיד אני מדמיינת

אמהות לסביות מסורות נכנסות לחדר האמבטיה עת בנן המתבגר מתקלח ומשוחחות איתו על מבנה המשפחה :)

ובכן- לא כל אמבטיה, אבל גם אצלנו הנושא עולה ויורד לסרוגין מכותרות היום ונענה בכל פעם בהתאם לתוכן ולגיל. הלהיט האחרון הוא להפיץ את בשורת בנק הזרע בין ילדי וילדות הכיתה שבאים לבקר ומביעים עניין רב בתהליך לפרטיו.
 

ninii

New member
לגמרי! כל הכבוד

אני קצת חוששת מהדגשת ה"אין" כשאין לו למעשה כרגע הרגשת מחסור
 
לא להדגיש.. להזכיר..

יש הבדל.
הרי המצב הוא שלרוב מוחלט של הילדים יש אמא ואבא. הוא רואה את ההבדל בינו לבין ילדים אחרים.
חוסר הדיבור לא מעלים את המצב. יתר על כן אם הדיבור בא מכן, זו העברת מסר של מצב שאפשר לדבר עליו למרות יוצאות הדופן, שלא מדובר בסוד כלשהו שצריך להזהר מפניו או להלך על ביצים לגביו. עצם הידיעה הזאת מבחינתו היא תחושה נהדרת, גם אם לא ידבר על כך מיוזמתו.
 

ninii

New member
מסכימה

אני פשוט לא חושבת שהוא עדיין שם לב להבדל בינו לבין אחרים
 

een ogenblik

New member
עד שבאתי, המילא ראיתי שכתבת שזה כבר השתנה שוב

חברה בלשנית הסבירה לי, בתקופה בה זה היה רלוונטי לנו, שאין טעם לתקן שיבושי לשון של כאוס, כי למרות שהיא מבינה ההטמעה היא הליך אחר, והטעויות יפסקו רק כשההטמעה תסתיים. מכיוון שלי עדין יותר נח היה לתקן, היא וידאה איתי שאני יודעת שזה עבורי ולא עבורה, כדי שלא אהיה מתוסכלת סתם.

בעיני, זה זהה לשימוש בשיבוש איבא. אם השיבוש מוצא חן בעיניך, את יכולה להשאר איתו. אבל אם שתיכן מתכוונות להקרא אמא ותו לא, הייתי משתמשת במקומך ובמקום זוגתך במילה אמא עבורך, ומחכה שהוא יטמיע זאת (כפי שכבר קרה במילא).
 
למעלה