אמא ולידת בית
- פותח הנושא ס ו ל ה
- פורסם בתאריך
מאד תלוי ביחסים עם האמא
אני לא חושבת שלאמא יש חובת נוכחות בלידת ביתה וזה לא משנה היכן הלידה מתרחשת. מה שחושב עבורי זה אם היא מסוגלת לתת תמיכה שאני זקוקה לה בלידה או לא. נקודה.אין כאן אפור. כאן זה שחור או לבן. אשריה של האישה שיש לה מערכת יחסים אינטימית ותומכת עם אמא. לי עצמי אין(למרות שיש לנו יחסים סבירים.אין איזה משקע מיוחד) ולכן לא רציתי שאימי תהיה נוכחת באף אחת מהלידות שלי.
אני לא חושבת שלאמא יש חובת נוכחות בלידת ביתה וזה לא משנה היכן הלידה מתרחשת. מה שחושב עבורי זה אם היא מסוגלת לתת תמיכה שאני זקוקה לה בלידה או לא. נקודה.אין כאן אפור. כאן זה שחור או לבן. אשריה של האישה שיש לה מערכת יחסים אינטימית ותומכת עם אמא. לי עצמי אין(למרות שיש לנו יחסים סבירים.אין איזה משקע מיוחד) ולכן לא רציתי שאימי תהיה נוכחת באף אחת מהלידות שלי.
תבשיל קדרה
New member
../images/Emo45.gif נכון, רק אם את רוצה, לא כי היא
רוצה.
רוצה.
אצלי היא גם רצתה לבוא...
והיה לי ברור שאני לא רוצה אותה שם. וגם האיש אמר שנראה לו שהנוכחות שלו תפריע לו. ואני ביחסים נפלאים עם אמא שלי ואנחנו מאד קרובות. אבל בלידה לא רציתי אותה שם. ההיא מההתחלה לא הייתה שלמה עם הרעיון של לידת בית.. וידעתי שלראות אותי כאובה יהיה לה קשה ועם כל הרצון הטוב שלה יהיה לה קשה לתת לי לפעול כמו שאני רוצה והיא כן תהיה לחוצה וזה עלול להפריע לי בהליך. וכמובן שגם זה שלאיש זה יפריע היה שיקול אם כי שאלתי אותו רק אחרי שכבר ביררתי עם עצמי והיה לי ברור שלי זה לא מתאים אבל רציתי לדעת גם מה דעתו למקרה שאשנה את שלי. ואיתי חוץ מהמיילדת והאיש הייתה חברה טובה שמעולם לא ילדה. ולמעשה הלידה שלי היא הראשונה שהיא נכחה בה.. והיא הייתה מלווה נפלאה!!! וברור לי שארצה אותה גם בלידה הבאה.. לאמא שלי היה מאד קשה לוותר על הרצון להיות שם. לאורך כל ההריון היא הזכירה לי מדי פעם שהיא תשמח להיות שם.. ואף אמרה זאת הצורה מצפורשת שהיא תשמח להיות שם בנוסף לחברה. אבל אני החלטתי שזה עלול להפיע לי בהליך. והבהרתי לה שאני מאד אוהבת אותה אבל לא רוצה אותה איתי בלידה. והיא קיבלה את זה.. אם כי עד היום היא מקנאה בחברה שנכחה בלידה... בקיצור יצא לי קצת מבולבל וארוך.. אבל לדעתי חוץ ממצב היחסים עם אמא. חשוב גם נמה דעתה על כיוון הלידה שאת בוחרת אם היא תדע לתמוך בבחירות שלך ולא תנסה מתוך דאגה כנה וקושי לראות אותך סובלת לבחור דברים אחרים שאולי את לארוצה בהם. חשוב לדעתי גם איך בן זוגך מרגיש עם נוכחותה בלידה.. בהנחה שהנוכחות שלו חשובה לך חשוב שהוא גם י רגיש בנוח ויוכל לעזור ולתמוך בך לחלוטין בלי שירגיש לא בנוח מהאדם הנוסף שמלווה אותך. לא קראתי את שאר התגובות מחוסר זמן אז סליחה אם חזרתי על מישהו.. ומאחלת ל לידה קלה ונפלאה כמו שלי..
POOH
והיה לי ברור שאני לא רוצה אותה שם. וגם האיש אמר שנראה לו שהנוכחות שלו תפריע לו. ואני ביחסים נפלאים עם אמא שלי ואנחנו מאד קרובות. אבל בלידה לא רציתי אותה שם. ההיא מההתחלה לא הייתה שלמה עם הרעיון של לידת בית.. וידעתי שלראות אותי כאובה יהיה לה קשה ועם כל הרצון הטוב שלה יהיה לה קשה לתת לי לפעול כמו שאני רוצה והיא כן תהיה לחוצה וזה עלול להפריע לי בהליך. וכמובן שגם זה שלאיש זה יפריע היה שיקול אם כי שאלתי אותו רק אחרי שכבר ביררתי עם עצמי והיה לי ברור שלי זה לא מתאים אבל רציתי לדעת גם מה דעתו למקרה שאשנה את שלי. ואיתי חוץ מהמיילדת והאיש הייתה חברה טובה שמעולם לא ילדה. ולמעשה הלידה שלי היא הראשונה שהיא נכחה בה.. והיא הייתה מלווה נפלאה!!! וברור לי שארצה אותה גם בלידה הבאה.. לאמא שלי היה מאד קשה לוותר על הרצון להיות שם. לאורך כל ההריון היא הזכירה לי מדי פעם שהיא תשמח להיות שם.. ואף אמרה זאת הצורה מצפורשת שהיא תשמח להיות שם בנוסף לחברה. אבל אני החלטתי שזה עלול להפיע לי בהליך. והבהרתי לה שאני מאד אוהבת אותה אבל לא רוצה אותה איתי בלידה. והיא קיבלה את זה.. אם כי עד היום היא מקנאה בחברה שנכחה בלידה... בקיצור יצא לי קצת מבולבל וארוך.. אבל לדעתי חוץ ממצב היחסים עם אמא. חשוב גם נמה דעתה על כיוון הלידה שאת בוחרת אם היא תדע לתמוך בבחירות שלך ולא תנסה מתוך דאגה כנה וקושי לראות אותך סובלת לבחור דברים אחרים שאולי את לארוצה בהם. חשוב לדעתי גם איך בן זוגך מרגיש עם נוכחותה בלידה.. בהנחה שהנוכחות שלו חשובה לך חשוב שהוא גם י רגיש בנוח ויוכל לעזור ולתמוך בך לחלוטין בלי שירגיש לא בנוח מהאדם הנוסף שמלווה אותך. לא קראתי את שאר התגובות מחוסר זמן אז סליחה אם חזרתי על מישהו.. ומאחלת ל לידה קלה ונפלאה כמו שלי..
אכן אינדבדואלי, אצלי פשוט לא מתאים!
הייתי עם אמא שלי בלידה של אחותי, אמא שלי פשוט לא יכולה לראות את בנותיה סובלות. אחרי כל לידה שלי היא סיפרה שהיתה לי לידה קשה (4 שעות, מקסימום 6 שעות בבית חולים, זו לידה קשה?) אם אין חברה שאת מרגישה צורך לשתף אותה בלידה שלך, מדוע בכלל עולה השאלה? האם נוכחות של בעלך והמיילדת חסרה משהו? האם את מרגישה צורך בתמיכה נוספת? אגב, היתרון בלידת בית, שאפשר לקרוא לאמא (ובני משפחה אחרים) מיד אחרי הלידה. חמותי מאוד התרגשה שיכלה להחזיק את התינוק כשהיה בן שעות ספורות ואף אחד לא אמר לה "אסור לך" וכו'. ולכן, היא יכולה להיות שותפה לשמחה ולחוויה, אם קוראים לה מיד אחרי הלידה. זה מספיק מרגש גם ככה! החלק המתוק ביותר של לידת הבית שלי היו הדקות והשעות שאחרי. אושר בל יתואר!
הייתי עם אמא שלי בלידה של אחותי, אמא שלי פשוט לא יכולה לראות את בנותיה סובלות. אחרי כל לידה שלי היא סיפרה שהיתה לי לידה קשה (4 שעות, מקסימום 6 שעות בבית חולים, זו לידה קשה?) אם אין חברה שאת מרגישה צורך לשתף אותה בלידה שלך, מדוע בכלל עולה השאלה? האם נוכחות של בעלך והמיילדת חסרה משהו? האם את מרגישה צורך בתמיכה נוספת? אגב, היתרון בלידת בית, שאפשר לקרוא לאמא (ובני משפחה אחרים) מיד אחרי הלידה. חמותי מאוד התרגשה שיכלה להחזיק את התינוק כשהיה בן שעות ספורות ואף אחד לא אמר לה "אסור לך" וכו'. ולכן, היא יכולה להיות שותפה לשמחה ולחוויה, אם קוראים לה מיד אחרי הלידה. זה מספיק מרגש גם ככה! החלק המתוק ביותר של לידת הבית שלי היו הדקות והשעות שאחרי. אושר בל יתואר!
אורניקי אני ממש לא יכולה לענות
לכל השאלות שהצגת! אני לא יודעת מה יתאים לי? מה אצטרך? כמה תמיכה? ובאיזו דרך? בדרך כלל אני לא זקוקה לאף אחד.אבל בכל הקשור להתמודדות עם כאב ותמיכה עם אמון ? בעלי מספיק לי, אך אולי ברגעים הקשים אני אתחרפן? ואז רק אמא תוכל להושיע? אין לי מושג קלוש. ואולי היא לא תוכל לשאת את כאבי ורק תחליש אותי? ואולי זה יפריע לאינטימיות של הרגע? ימים יגידו!
לכל השאלות שהצגת! אני לא יודעת מה יתאים לי? מה אצטרך? כמה תמיכה? ובאיזו דרך? בדרך כלל אני לא זקוקה לאף אחד.אבל בכל הקשור להתמודדות עם כאב ותמיכה עם אמון ? בעלי מספיק לי, אך אולי ברגעים הקשים אני אתחרפן? ואז רק אמא תוכל להושיע? אין לי מושג קלוש. ואולי היא לא תוכל לשאת את כאבי ורק תחליש אותי? ואולי זה יפריע לאינטימיות של הרגע? ימים יגידו!
I invited my mom to my birth
I live in japan and she in Israel. It was my first home unassisted birth and I invited her first and for most as a source of support for my husband (who felt that since she her self gave birth, could be of more support to me, which was wrong. I needed NO maternal support, but my husbands loving big hands were just perfect). She was extremely helpful in getting the house nice and cleen (I am a real shloch!!!) and after the birth she took charge of all the washing (we had LOADS!), and the cleaning. Unfortunately she is no cook (should have had my father here for that), but my neighbours took care of that. On the day I gave birth she did great entertaining my little girl. I didn't want her in my birthing space, and without needing to spell it out, she respected it and only came into the bathroom after my son was born. My husband was very pleased to have her around, and for his sake - I am happy. But this coming birth I have invited her for after the birth... I totally agree about this being a very individual decision, but just wanted to quote Jeanine Parvati Baker, who speaks about freeing ourselves from our mother (midwife) in the movie "A Clear Road to Birth": "This message that I give for freebirth is received extremely well by families. Almost instantly they can understand that if we trust, trust ourselves, and what ever their word is for the mystery - Great spirit, God, Godess, if I can trust that and also realize I AM that, that is the gift of freebirth. I liberate myself from this idea that I still need somebody else, I still need a mother to come and take care of me while I give birth, because I AM the mother now myself."
מבשלת בבטן
New member
אולי תשאירי אותה בסטנד ביי?
תדברי איתה על האופציה שהיא תהיה בלידה ותכיני אותה לזה רגשית ומקצועית (כלומר, קצת פרטים טכניים לגבי לידות בית). תגידי לה שאם יהיה צורך את מזעיקה אותה. כך תוכלי לראות תוך כדי הלידה איך את מרגישה לגבי הנוכחות של אימך בלידה ואם תרצי אותה לידך היא תגיע, אם לא אז לא תזעיקי אותה. כל זה רלוונטי רק אם אימך גרה במרחק סביר ממך- בערך 30 דקות נסיעה...
תדברי איתה על האופציה שהיא תהיה בלידה ותכיני אותה לזה רגשית ומקצועית (כלומר, קצת פרטים טכניים לגבי לידות בית). תגידי לה שאם יהיה צורך את מזעיקה אותה. כך תוכלי לראות תוך כדי הלידה איך את מרגישה לגבי הנוכחות של אימך בלידה ואם תרצי אותה לידך היא תגיע, אם לא אז לא תזעיקי אותה. כל זה רלוונטי רק אם אימך גרה במרחק סביר ממך- בערך 30 דקות נסיעה...
שאלה מאוד אישית
אני "מתה" על אמא שלי, אנחנו מאוד קרובות ומסתדרות נפלא, ובכל זאת ממש לא הייתי רוצה אותה לידי בלידה. קודם כל - היא בעצמה לא היתה מסכימה כי היא חושבת שלידת בית היא טירוף. אבל נניח שהיא היתה מסכימה - פשוט זה נראה לי מפריע לאינטימיות שלי, לריכוז, ליכולת להשתחרר לגמרי (to let go )שנראית לי מאוד חשובה ללידה. אני חושבת שגם הייתי מרגישה שזה מפריע לי לעצמאות שלי (אם אמא שלי בחדר פתאום זה איכשהו עושה אותי "הילדה הקטנה של אמא" במקום האישה הבוגרת שעומדת עוד שניה להפוך לאמא בעצמה). אני מסכימה עם "מבשלת" שאולי הכי טוב לשמור על האופציות פתוחות - ופשוט להחליט ברגע האחרון אם להתקשר אליה במהלך הצירים או רק אחרי כן (אבל הייתי כמובן אומרת לה את זה מראש - שלא תתאכזב חלילה אם היא בטוחה שתזמיני אותה). לדעתי הכי מושלמת לתמיכה במהלך הלידה היא דולה או אם יש לך מרפאה אלטרנטיבית (מדקרת? רפלקסולוגית?) שאת מרגישה קרובה אליה ומרגישה שתתמוך בך - בנוסף למיילדת כמובן. האמת שעכשיו שקראתי את מה שכתבתי נראה לי קצת מוזר ופרדוקסלי שאני מעדיפה אישה זרה שתתמוך בי בלידה מאשר אמא שלי, בייחוד שאני באמת מאוד אוהבת את אמא שלי ואנחנו מסתדרות היטב. כנראה שיחסי אמהות-בנות הן עניין לא פשוט....
אני "מתה" על אמא שלי, אנחנו מאוד קרובות ומסתדרות נפלא, ובכל זאת ממש לא הייתי רוצה אותה לידי בלידה. קודם כל - היא בעצמה לא היתה מסכימה כי היא חושבת שלידת בית היא טירוף. אבל נניח שהיא היתה מסכימה - פשוט זה נראה לי מפריע לאינטימיות שלי, לריכוז, ליכולת להשתחרר לגמרי (to let go )שנראית לי מאוד חשובה ללידה. אני חושבת שגם הייתי מרגישה שזה מפריע לי לעצמאות שלי (אם אמא שלי בחדר פתאום זה איכשהו עושה אותי "הילדה הקטנה של אמא" במקום האישה הבוגרת שעומדת עוד שניה להפוך לאמא בעצמה). אני מסכימה עם "מבשלת" שאולי הכי טוב לשמור על האופציות פתוחות - ופשוט להחליט ברגע האחרון אם להתקשר אליה במהלך הצירים או רק אחרי כן (אבל הייתי כמובן אומרת לה את זה מראש - שלא תתאכזב חלילה אם היא בטוחה שתזמיני אותה). לדעתי הכי מושלמת לתמיכה במהלך הלידה היא דולה או אם יש לך מרפאה אלטרנטיבית (מדקרת? רפלקסולוגית?) שאת מרגישה קרובה אליה ומרגישה שתתמוך בך - בנוסף למיילדת כמובן. האמת שעכשיו שקראתי את מה שכתבתי נראה לי קצת מוזר ופרדוקסלי שאני מעדיפה אישה זרה שתתמוך בי בלידה מאשר אמא שלי, בייחוד שאני באמת מאוד אוהבת את אמא שלי ואנחנו מסתדרות היטב. כנראה שיחסי אמהות-בנות הן עניין לא פשוט....
דבי, לא, זה לא מוזר בכלל, ולסולה
סולה - לידה ראשונה? אם לא אז את יכולה קצת לשחזר מה עזר לך בלידות קודמות וכו'. לדבי - זה לא מוזר בכלל, אמא היא אישיות שאנחנו עושים מולה כל מיני חשבונות, לפעמים רוצים לרצות אותה, לפעמים ההיפך, משהו מאוד לא נקי ולפעמים לא ענייני. (לפעמים אחרת כמובן) ואשה מקצועית, שהיום היא איתך ומחר שוכחת אותך (טוב, לא מחר, עוד חצי שנה) את יותר משוחררת בנוכחותה. זה טבעי. אכן, יתכן ששווה להשאיר את האופציה פתוחה, אבל נסי לבדוק עם עצמך באילו מצבים רגישים אם בכלל, היא היתה איתך, ואיך זה היה. ונקודה לא פחות חשובה היא מה מערכת היחסים שלה עם אישך, אם אין שם זרימה, אז חבל להכניס אותה ללידה. שוב, היתרון בלידת בית, שמיד אחרי הלידה אפשר לקרוא לה והיא תהיה שותפה לחגיגה.
סולה - לידה ראשונה? אם לא אז את יכולה קצת לשחזר מה עזר לך בלידות קודמות וכו'. לדבי - זה לא מוזר בכלל, אמא היא אישיות שאנחנו עושים מולה כל מיני חשבונות, לפעמים רוצים לרצות אותה, לפעמים ההיפך, משהו מאוד לא נקי ולפעמים לא ענייני. (לפעמים אחרת כמובן) ואשה מקצועית, שהיום היא איתך ומחר שוכחת אותך (טוב, לא מחר, עוד חצי שנה) את יותר משוחררת בנוכחותה. זה טבעי. אכן, יתכן ששווה להשאיר את האופציה פתוחה, אבל נסי לבדוק עם עצמך באילו מצבים רגישים אם בכלל, היא היתה איתך, ואיך זה היה. ונקודה לא פחות חשובה היא מה מערכת היחסים שלה עם אישך, אם אין שם זרימה, אז חבל להכניס אותה ללידה. שוב, היתרון בלידת בית, שמיד אחרי הלידה אפשר לקרוא לה והיא תהיה שותפה לחגיגה.
אמא שלי היתה איתי בלידה הראשונה
בבית חולים. כמובן שזה לא דומה ללידת בית בשום צורה ודרך, אבל היתה איתנו מההתחלה ועד הסוף ועזרה ולא היה נראה לי שהיתה בקשיים כי סבלתי (עד האפידורל). הפעם, היא אחת מהיחידים שלא נבהל מרעיון לידת הבית והיא מגיעה לכאן ללידה, יחד עם אחותי. אני עוד לא יודעת אם אני רוצה את כ-ו-ל-ם בלידה איתי, אולי אפשר יהיה לשלוח אותם לאנשהוא, או אם סופ"ש - שישעשעו את הגדולה. ממש לא החלטתי על זה עדיין. ובהתחשב בבלגן שיהיה פה טרם הלידה (הודעה נפרדת על כך בקרוב), מקווה להגיע לאוירה רגועה ואופטימית ללידה עצמה.
בבית חולים. כמובן שזה לא דומה ללידת בית בשום צורה ודרך, אבל היתה איתנו מההתחלה ועד הסוף ועזרה ולא היה נראה לי שהיתה בקשיים כי סבלתי (עד האפידורל). הפעם, היא אחת מהיחידים שלא נבהל מרעיון לידת הבית והיא מגיעה לכאן ללידה, יחד עם אחותי. אני עוד לא יודעת אם אני רוצה את כ-ו-ל-ם בלידה איתי, אולי אפשר יהיה לשלוח אותם לאנשהוא, או אם סופ"ש - שישעשעו את הגדולה. ממש לא החלטתי על זה עדיין. ובהתחשב בבלגן שיהיה פה טרם הלידה (הודעה נפרדת על כך בקרוב), מקווה להגיע לאוירה רגועה ואופטימית ללידה עצמה.
אני ממש לא יכולה לדמיין את אמא שלי
איתי בלידה, למרות שיש לה יכולת טובה להרגיע אותי, אבל זאת סיטואציה שאני צריכה להיות בה חסרת שליטה ומעצורים, ונראה לי שאיתה יש מטענים שעדיף שלא יהיו בחדר... לעומת זאת, אחרי הלידה אני רוצה אותה איתי קרוב, אני מרגישה שאחרי הלידה הייתי רוצה להיות שוב ילדה שלה, שהיא מטפלת ודואגת לה.
איתי בלידה, למרות שיש לה יכולת טובה להרגיע אותי, אבל זאת סיטואציה שאני צריכה להיות בה חסרת שליטה ומעצורים, ונראה לי שאיתה יש מטענים שעדיף שלא יהיו בחדר... לעומת זאת, אחרי הלידה אני רוצה אותה איתי קרוב, אני מרגישה שאחרי הלידה הייתי רוצה להיות שוב ילדה שלה, שהיא מטפלת ודואגת לה.
טוב אני בחיים לא הייתי רוצה את אמא
שלי בלידה.... מהרבה סיבות, גם לא לידת בית חולים. אמא שלי תדאג שאעשה כל מה שהרופאים אומרים לי ותתווכח איתי לטובתם, רק בגלל שהיא בטוחה שהם צודקים ואני טועה. ובלידת בית עוד יותר גרוע. היא תתווכח עם המיילדת ותתן לה הוראות מה לעשות, היא תנסה לשכנע אותי ללא הרף שאני חייבת להתפנות לבית חולים ושכואב לי מדי ורק שם נותנים לי אפידורל ושהיא תשלם על לידת הבית, אם זה מה שמטריד אותי, ושלא אשים לב לכלום רק לכך שאני חייבת ללדת בבטחה, דהיינו בית חולים, וכל זאת מתוך דאגה כנה ואמיתית, אבל בפועל מה שיקרה זה שהיא תלחיץ אותי ותרגיז אותי ובאמת מרוב לחץ יהיו לי יותר כאבים.... אז מי צריך? והקטע הוא שהיא ממש מצפה שאזמין אותה ללידה, לא סיפרתי לה שזו לידת בית בכלל כדי לא להתווכח על כלום. אני פשוט אלד ואתקשר מיד אחר כך לבשר לה. אעדיף שתבוא יום אחר כך כדי שאוכל לנוח ולהרגע, כי גם אחרי הלידה אני אשמע מליון עצות מה לעשות ולא לעשות עם התינוק ("תלכי לישון, אני כבר אתן לו מטרנה לאכול...." ואז חסל סדר הנקה) וכו'. אבל לעומת זאת, חמותי יכולה להיות ממש עזרה משמיים מכל הבחינות. היא תדאג להמון דברים. רק מה... אישית, אני לא רוצה אותה בלידה, כי מערכת היחסים שלי איתה לא כוללת התערטלות מסוג זה, החשפות מסוג זה. ייתכן שכך גם קורה עם אמך, יש מערכות יחסים שפשוט לא מזמינות כאלו ארועים. אבל האמת היא שאת והיא יוצרות את זה ביחד, ואולי זה לא הזמן ליצור כזו מערכת יחסים, אבל למעשה אנחנו יוצרים את מערכות היחסים הללו. למה אני אומרת את זה? כי למשל, אני טיפוס מאוד ביישן, מאוד מאוד. כשהכרתי את בעלי היה לי קשה מאוד להחשף לפניו, מכל הבחינות, גם גופנית וכמובן שגם נפשית. אבל באיזשהו רגע גמלה בי החלטה שאשתף אותו בכל מה שקורה לי מכל הבחינות ולא אתן לביישנות שבי למנוע מעצמי תמיכה ממנו. ומאותו רגע שהחלטתי חיי הפכו ממש מקסימים איתו. הכל אני משתפת איתו ולכן להיות איתו בלידה, או שהוא בא איתי לכל הבדיקות הרפואיות, או שהוא עוזר לי בעיסוי הפירינאום, זה מובן מאליו וגם נצרך מבחינתי. אז אולי לחלק מכן זה ישמע טריוויאלי, שהרי אין סודות מפני הבעלים וזה טבעי שתהיה פתיחות מושלמת, אבל לי דווקא היה קשה בהתחלה ורק החלטה שלי שינתה את כל התמונה. אז זה לא אותו דבר אמא ובעל או חמות ובעל, אבל בכל זאת זה עניין של החלטה וכמובן, תלוי גם איך האמא או החמות מגיבים לפתיחות מסוג כזה. כעקרון, אני לא מעוניינת לפתח עם אימי או עם חמותי פתיחות שתביא אותן להיות שותפות ללידות שלי למשל. סליחה על האורך, נסחפתי קצת....
שלי בלידה.... מהרבה סיבות, גם לא לידת בית חולים. אמא שלי תדאג שאעשה כל מה שהרופאים אומרים לי ותתווכח איתי לטובתם, רק בגלל שהיא בטוחה שהם צודקים ואני טועה. ובלידת בית עוד יותר גרוע. היא תתווכח עם המיילדת ותתן לה הוראות מה לעשות, היא תנסה לשכנע אותי ללא הרף שאני חייבת להתפנות לבית חולים ושכואב לי מדי ורק שם נותנים לי אפידורל ושהיא תשלם על לידת הבית, אם זה מה שמטריד אותי, ושלא אשים לב לכלום רק לכך שאני חייבת ללדת בבטחה, דהיינו בית חולים, וכל זאת מתוך דאגה כנה ואמיתית, אבל בפועל מה שיקרה זה שהיא תלחיץ אותי ותרגיז אותי ובאמת מרוב לחץ יהיו לי יותר כאבים.... אז מי צריך? והקטע הוא שהיא ממש מצפה שאזמין אותה ללידה, לא סיפרתי לה שזו לידת בית בכלל כדי לא להתווכח על כלום. אני פשוט אלד ואתקשר מיד אחר כך לבשר לה. אעדיף שתבוא יום אחר כך כדי שאוכל לנוח ולהרגע, כי גם אחרי הלידה אני אשמע מליון עצות מה לעשות ולא לעשות עם התינוק ("תלכי לישון, אני כבר אתן לו מטרנה לאכול...." ואז חסל סדר הנקה) וכו'. אבל לעומת זאת, חמותי יכולה להיות ממש עזרה משמיים מכל הבחינות. היא תדאג להמון דברים. רק מה... אישית, אני לא רוצה אותה בלידה, כי מערכת היחסים שלי איתה לא כוללת התערטלות מסוג זה, החשפות מסוג זה. ייתכן שכך גם קורה עם אמך, יש מערכות יחסים שפשוט לא מזמינות כאלו ארועים. אבל האמת היא שאת והיא יוצרות את זה ביחד, ואולי זה לא הזמן ליצור כזו מערכת יחסים, אבל למעשה אנחנו יוצרים את מערכות היחסים הללו. למה אני אומרת את זה? כי למשל, אני טיפוס מאוד ביישן, מאוד מאוד. כשהכרתי את בעלי היה לי קשה מאוד להחשף לפניו, מכל הבחינות, גם גופנית וכמובן שגם נפשית. אבל באיזשהו רגע גמלה בי החלטה שאשתף אותו בכל מה שקורה לי מכל הבחינות ולא אתן לביישנות שבי למנוע מעצמי תמיכה ממנו. ומאותו רגע שהחלטתי חיי הפכו ממש מקסימים איתו. הכל אני משתפת איתו ולכן להיות איתו בלידה, או שהוא בא איתי לכל הבדיקות הרפואיות, או שהוא עוזר לי בעיסוי הפירינאום, זה מובן מאליו וגם נצרך מבחינתי. אז אולי לחלק מכן זה ישמע טריוויאלי, שהרי אין סודות מפני הבעלים וזה טבעי שתהיה פתיחות מושלמת, אבל לי דווקא היה קשה בהתחלה ורק החלטה שלי שינתה את כל התמונה. אז זה לא אותו דבר אמא ובעל או חמות ובעל, אבל בכל זאת זה עניין של החלטה וכמובן, תלוי גם איך האמא או החמות מגיבים לפתיחות מסוג כזה. כעקרון, אני לא מעוניינת לפתח עם אימי או עם חמותי פתיחות שתביא אותן להיות שותפות ללידות שלי למשל. סליחה על האורך, נסחפתי קצת....
לכולכן, כל מי שהביעה דעתה על אמא
בלידת בית, כייף לשמוע דעות שונות. אני עדיין בהתלבטות. נכון שאמא ורגשותיה לא צריכים להוות שיקול. ורצונותי וצרכי בלידה קודמים להכל. אבל יש בי אמבולנטיות אם זה יהיה נכון או לא? ושוב חשוב לי שהחוויה הזו תהיה נכונה עד כמה שאפשר. כנראה שכמו שפחדתי תקופה מהתמודדות עם כאב! עכשיו הפוקוס הוא על התמודדדות מול מערכת הציפיות של תומכי ברגעי הלידה. כל פעם שנוצר בי שקט, מיד עולה חשש חדש ומערכת חדשה של בלבול. לא תארתי לי שכך יהיה עם תכנוני לידת הבית הזו. מסיימת בתפילה ללידה קלה, ורכה, גם לכל יולדות העתיד אמן ואמן!
בלידת בית, כייף לשמוע דעות שונות. אני עדיין בהתלבטות. נכון שאמא ורגשותיה לא צריכים להוות שיקול. ורצונותי וצרכי בלידה קודמים להכל. אבל יש בי אמבולנטיות אם זה יהיה נכון או לא? ושוב חשוב לי שהחוויה הזו תהיה נכונה עד כמה שאפשר. כנראה שכמו שפחדתי תקופה מהתמודדות עם כאב! עכשיו הפוקוס הוא על התמודדדות מול מערכת הציפיות של תומכי ברגעי הלידה. כל פעם שנוצר בי שקט, מיד עולה חשש חדש ומערכת חדשה של בלבול. לא תארתי לי שכך יהיה עם תכנוני לידת הבית הזו. מסיימת בתפילה ללידה קלה, ורכה, גם לכל יולדות העתיד אמן ואמן!
אני הייתי רוצה מאוד שאמי תהיה בלידה
אבל היא לא רוצה. ניסיתי בלידה הראשונה, ניסיתי לפני זמן לשכנע אותה ללידה הזו, אבל היא מסרבת בתוקף. "השתגעת?? שאני אראה את הבת שלי סובלת ככה? משוגעת!" חבל. אני דוקא חושבת שהיא תתאים להיות נוכחת בלידה. לא בשביל העזרה, אלא בשביל החויה (במיוחד מתקנת של לידות בתי החולים האיומות שהיו לה).
אבל היא לא רוצה. ניסיתי בלידה הראשונה, ניסיתי לפני זמן לשכנע אותה ללידה הזו, אבל היא מסרבת בתוקף. "השתגעת?? שאני אראה את הבת שלי סובלת ככה? משוגעת!" חבל. אני דוקא חושבת שהיא תתאים להיות נוכחת בלידה. לא בשביל העזרה, אלא בשביל החויה (במיוחד מתקנת של לידות בתי החולים האיומות שהיו לה).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.