אמא זה רע.....

[FuckAll]

אמא זה רע.....

חזרנו מבר מצווה היום...של אח שלי הקטן....אני בת 16 עוד חודשיים.... מידע כללי. הייתי אמורה לצאת היום עם החבר שלי ועם ידיד שלנו למסיבת יומולדת בחיפה...לא אמרתי להורים שאני נוסעת למסיבה בחיפה כי אז הם היו מתחרפנים... (לא מכירים ת'אנשים שם וכ'ו וכ'ו) הלכתי עם אחותי - נטע וחברה שלה אסתר לבית של אסתר (הן בצבא) קיצר אז הייתי איתן עד שיובי ותומי באו לקחת אותי (החבר והידיד) משם. ואז בדרך התקשרתי לאמא לשאול מתי הם יכולים לקחת אותי - הכי מאוחר 23:30...אז בסדר אני מבינה - היה היום בר מצווה והכל ועייפים וזה. אז ביקשתי לישון אצל אסתר עם נטע... והיא לא הסכימה וחשבה שאני משקרת לה ושאני הולכת לישון אצל חברים (למה שאני אשקר לה?!!?) אז לא יכולתי ללכת עם יובי ותומי כי היינו חוזרים באיזה 1 ככה...אז חזרתי לבית של אסתר ודיברנו שלושתינו על אמא שלי... מה עושים איתה? אחותי עברה את אותו דבר וחשבה שהיא הפכה אותה ליותר מבינה אבל זה לא קרה.. אחותי בכלל רצתה להתאבד...גם בגללה. כי היא לא מקשיבה ומבינה.. אז חזרתי הבייתה. ולא דיברתי מילה אחת עם אמא שלי בדרך. כשדיברתי עם אסתר ונטע הן אמרו לי שאני צריכה לעשות משהו - שהיא תבין שאני ל-א ילדה קטנה ותשנה את היחס שלה כלפיי! אז חשבנו שאני אלך לרותם - חברה ממש טובה שלי ואני אשאר אצלה עד שהיא תפסיק עם היחס הזה. אז רציתי ללכת, והתארגנתי והכל. (היא גרה 600 מטר מהבית שלי) והתכוונתי לצאת ואז היא עצרה אותי. צרחה שאני לא יוצאת ושאם אני רוצה 'להיות עצמאית' אז שאני אביא את הפלאפון ואין הסעות ואין דיבורים. אז הצעתי לה ת'פלאפון אבל היא לא לקחה אותו. ואז גם אבא התערב. וכעס וצעק. ואמר שזה מתחיל בבוםבמלה שהוא נותן לי לצאת ואז זה נגמר בכאלה דברים וכל מיני שטויות למינהם... אז יצאתי דרך הדלת הצדדית ואמא שלי צרחה שאני אתן לה ת'פלאפון וזה מה שעשיתי אבל לקחתי לה את הפלאפון שלה בלי שהיא שמה לב... סיפרתי לנטע בפלאפון של אמא שלי מה קרה והיא התחילה לבכות ואז כשהגעתי לרותם וסיפרתי לה מה קרה, נטע התקשרה ואמרה שאני יחזור הבייתה כי אם אבא צעק זה אומר שזה מוגזם..והסבירה לי שאבא לחוץ גם ככה והוא רק רוצה שהילדים שלו ישארו קרוב אליו. אז חזרתי. ולא אמרתי כלום. ואמא צרחה ואמרה שאני בחיים לא ייקח לה דברים ששלה!! (הפלאפון) ואז נטע חזרה. היא לא יצאה עם אסתר לסרט. והיא נכנסה לחדר של ההורים ואמרה לאמא שלי "תקשיבי" אמא "לא רוצה להקשיב ולדבר איתך!!" נטע:"יש דברים שאת לא רואה ומבינה ואני רוצה להראות לך אותם לפניי שיהיה מאוחר מדיי" ואמא שלי בדעה שלה - היא פשוט קיר אטום!! מטומטמת!! אני רוצה לצאת ולבלות. והם נותנים לי אבל בקושי! אני רוצה שהם יבטחו בי ראבק!! הם לא יודעים שאני חברה של יובי - אם הם ידעו הם יתחילו לשאול שאלות ולתחקר ואני שונאת שהם עושים את זה. אז עדיף ככה... הם חשדניים לגבי כל דבר גם ככה.. אז אני לא צריכה לתת להם עוד סיבה להיות יותר חשדניים. אני לא מבוגרת אבל אני בוגרת! תבינו את זה! מה אני עושה? לא רוצה לדבר איתה. האישה היא קיר אטום. תפסיקי להתנהג כמו מורה!! תתחילי להיות בן-אדם!!! תעזרו לי!!

 

[s h i r k u s h]

חמודה...

נראה לי שאת ממש כועסת על אימך וכרגע את מוציאה את כל הכעס והתסכול וזה טוב אבל אל תשכחי שגם אמא מעצבנת, היא על בטוח עושה דברים טובים ונחמדים עבורך וסה"כ כל ההגבלות הללו הן לטובתך כי היא דואגת לך ורוצה שיהיה לך רק טוב. לגבי החשדנות- אני מציעה לך לשוחח איתם בשיחה בוגרת על העניין ולהראות שאת באה בגישה בוגרת, אל תתעצבני פשוט תסבירי את עצמך שאת אומנם לא מבוגרת אבל בוגרת ושאת מאוד תשמחי אם יתנהגו אלייך בהתאם אבל אל תשכחי את להתנהג בהתאם. את תראי שהשינוי גישה יעזור מאוד לקשר עם הורייך כי הם יראו שאת בוגרת והיחס שלהם ישתנה.

 

[g i l i]

תראי...

הורים הם עם שחי בדור אחר ... מה לעדות ככה זה.. אבל גם את איפשהו לא בסדר אם את לא מספרת להם על החבר- כנראה שיש סיבה נכון הם ישאלו אז תעני, בקטנה אם הם יכירו אותו אולי הם לא ידאגו כל כך ותוכלי לצאת איתו, חוצמזה שמה לעשות אטימות של הורים לא עוברת מהר , עד שזה יפגע בהם הם לא יבינו... לך לפחות יש את אחותך לדבר איתה על זה.. נראה שאתם מסתדרות.... אין יותר מידי מה לעשות תשאירי להם מכתב שאומר כל מה שאת ואחותך חושבות הם יהיו חייבים לקרוא אם הם בכל זאת לא יבינו תפני ליועצת ביצפר, או לפסיכולוגית תגידי להורים שאת צריכה את זה מעטים הסיכויים שהם לא ייתנו לך אישור או כסף בשביל זה...

 

[OfirD1]

עצה מאחד שמבין...

שימי לה כף שטות

 

[הילההיל]

הי חמודה...

תראי, אני בת 27, אבל אל תדאגי אני לא נשואה ולא אמא לילדים, אלא אני באה לדבר איתך מהרבה ניסיון גם מהגיל שלך וגם אחריו... אני לא מכירה אותך ואת הורייך וגם לא את אחותך, אז קודם כל טוב שיש לך אחות שמבינה אותך-זה חשוב! יכול להיות שאמא שלך נראת לך אטומה שחונקת אותך ומקשה עלייך, מגבילה אותך ולא סומכת עלייך וכ"ו... ויכול להיות שזה נכון, אבל אולי חשוב שתביני שאת לא ממש אובייקטיבית, כלומר את נערה בת 16 וכפי שאמרת בוגרת, אבל עדיין בת 16 ואמא שלך מגינה עלייך-זו נטייה של אמא להגן על ילדיה ואת אומרת שאבא שלך יותר מתון-יכול להיות שכך הוא מתנהג אבל כנעט תמיד אחד מההורים יותר פעיל והשני יותר נראה מתון. לעומת אמא שלך את נערה בת 16 שרוצה לבלות ולעשות כיף-שזה לגיטימי כי זה מה שעושים בגיל הזה-נהנים, אבל יכול להיות שאולי בגלל זה את לא אובייקטיבית? אולי בגלל זה את לא רואה את כל התמונה, גם אם את מודעת לזה או לא, את זקוקה להגנה ואמא שלך צריכה להגן עלייך, אולי היא בסך הכל מנסה לעשות את התפקיד שלה כאמא בדרך הכי טובה שהיא יכולה? וגם אמא יכולה לעשות טעויות, היא אומנם אמא שלך ואישה מבוגרת ובוגרת, אבל תראי אותה גם כאישה שהיא בסך הכל בן אדם ואולי גם לא ממש מבוגרת וגם היא יכולה לעשות טעויות, אל תשכחי שגם היא ולא ממש מזמן הייתה בגילך, כפי שכתבו לך פה אולי היא מדור קודם אבל לא ממש ישן... תביני, אני אתן לך דוגמא, אבא שלי הוא קצת שמרן ואמא שלי יותר חופשית, אבל את זה היום אני יודעת, שאני הייתי בת 16 וגם קצת לפני ואחרי, חשבתי שאמא שלי מגבילה אותי וחונקת אותי ולא מקשיבה לי, אפילו שביחס לאמהות אחרות היא הייתה ממש חופשיה, למעשה היא הקשיבה לי המון אבל אני פשוט לא ראיתי את זה כי לא הייתי אובייקטיבית ולא ראיתי את כל התמונה אלא הסתכלתי רק על הצד שלי, רק על מה שאני רוצה ולא מרשים לי, העניין הוא שזה טבעי לנער או נערה בני 16 לראות רק את הצד שלהם אבל לפעמים אפשר לנסות להסתכל ולנסות להבין למה בעצם הם-אמא ואבא מגבילים אותי? מה יוצא להם מזה? סתם להתעלל בי? או שישנה סיבה נוספת מעבר? כיום וגם קצת קודם, תוך כדי וגם אחרי שעברתי דברים כבוגרת ומבוגרת-מעל גיל 18 ו-20, ואחרי שיחרורי מהצבא פתאום ראיתי את תמונה כולה והבנתי שאולי ממש הייתי צריכה את ההגנה הזו של אמא שלי ואפילו אני זקוקה לה גם היום! הבנתי שאולי שהייתי בת 16 לא הייתי מודעת לכך אבל הייתי צריכה את ההגנה הזו של אמא שנראתה אז כחניקה והגבלה, כי בלעדיה, בלי ההגנה הזו, לא הייתי מצליחה להתמודד עם דברים ולעבור אותם כמו שעשיתי אחרי ההגנה הזו של אמא, תביני שהחיים אחרי הצבא החיים עצמם הם קשים, לא קלים, אף אחד לא מגן עליך ולא מתחשב בך ולי יחסית הולך לא רע אבל עדיין לפעמים אני מרגישה את הצורך הגנה הזו ומרגישה עד כמה הייתי צריכה אותה גם כשלא ידעתי שאני צריכה אותה, כמו בגיל 16, עצה: תנסי לדבר עם אמא שלך, תנסי לדבר איתה כאל אדם כאל אישה ולא רק כאל אמא, תסיבירי לה את הרגשות שלך, את הכעסים שלך ואת הרצונות שלך, אולי לא תסכימו על הכל אבל אולי תהיה הבנה, אולי אמא שלך תבין אותך יותר ואת תביני אותה יותר-כדאי לנסות... נ.ב. אמהות הן בעלות חוש אימהי-יש כזה דבר והן יודעות ומרגישות גם דברים שהילדים לא מספרים להן, אז אולי אמא שלך חשה שאת מסתירה ממנה דברים ואלי זה מה שמקשה עליה לסמוך עלייך כפי שהיית רוצה המון בהצלחה! הילה

 

[ortalr007]

היי זה פעם ראשונה שאני כאן ואני

רוצה להגיד לך שאני ממש מרגישה שזה כתוב עליי...! לפני שלושה ימים אני ואבא שלי חזרנו לדבר אחרי שלושה שבועות שלא דיברתי איתו אבל כבר באותו יום רבתי עם אמא שלי ומאז אנחנו לא מדברות...לא יודעת כמה זמן זה יהיה כי זה היה ריב דיי רציני! גם לדעתי ההורים הם קיר אטום...ועוד את שלי הצלחתי לכופף קצת...הם עברו איתי המון דברים...החל מנסיונות התאבדות,פסיכולוגים,הפסקת הלימודים והחזרה אליהם ועוד המון דברים...היום אני רוצה לצאת בפניהם מהארון...אני לסבית אבל אני לא יודעת איך הם יקבלו את זה... פשוט לפני שאומרים משהו צריך לבדוק אותם..מה הם חושבים על זה. למשל תדברי עם אחותך על חבר שלך...ואל תגידי שאתם חברים..תגידי שיש מישהו שהתחיל איתך ופה ושם..ותדאגי שאמא שלך תשמע את השיחה ותיראי איך היא תגיב אז לסיום תהיי חזקה...ותדעי שאת לא היחידה שעוברת את הסיוט הזה... אורטל

 

[FuckAll]

תודה!

תודה על כל התגובות! אין לי כח לדבר עם אמא שלי. והיא בכל מקרה סותמת לי ולאחותי את הפה בטענה שהיא "לא רוצה לשמוע אותנו!". אחותי יודעת על החבר. ואין לי כח לעבור את אותו דבר כמו בפעם האחרונה עם החבר...חוץ מזה, יובי - החבר החדש שלי, הוא גבוה בצורה מטורפת ויש לו עגיל בלשון...ככה שההורים שלי לא יאהבו אותו בכלל (אני נמוכה חבל על הזמן...) אז אין לי רצון בכלל לספר להם. אני מבינה שיהיה קשה לי בלי ההגנה של אמא שלי אבל אני רוצה שהיא תבין שגם אני יכולה לבקר בעצמי את המקומות שאני הולכת אליהם ואת האנשים שאני מסתובבת איתם. בהצלחה עם כל הקטע של לצאת מהארון!

 

[ortalr007]

אפילו שאחותך יודעת

על החבר...תעשי כאילו את מספרת לה על מישהו שהתחיל איתך...ותדאגי שאמא שלך תשמע את השיחה ותיראי מה העמדה שלה בנושא ומה היא חושבת בהצלחה

 

[אסתיהאחד]

../images/Emo140.gifבתור אמא שמבינה

את הילדים שלה ומקבלת הרבה דברים שקשה לי לקבלאני רוצה לומר לך שאמא שלך מתנהגת כמו רוב ההורים. הרבה חברה של הילדים שלי מספרים לי מה שהם מסתירים מההורים שלהם.לצערי ההורים מעדיפים לא לדעת דברים שהם חוששים שהילדים יעשו במקום לראות ולדעת ולהנחות את הצעירים של היום. השינוי מאד קיצוני בין מה שמותר היום לבין מה שהיה מותר בתקופה של אמא שלך והיא חוששת ובצדק מסמים,חברה רעה ועוד. אני חושבת ששיחות עם היועצת יעזרו לך מאד ותבקשי מהיועצת עזרה איך להסביר לאמא שלך את הצרכים שלך ושאת זקוקה לאמון שלה בך.בהצלחה לך ואל תחשבי אפילו לכיוון התאבדות חלילה......... מחזקת ידייך.....

 

[ortalr007]

נכון...באמת אל תחשבי על כיון

התאבדות! זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות ולקרות!!! אני חוויתי את זה על בשרי ומתוך נסיון אני אומרת לך שזה לא הפיתרון! הלוואי שהיו לי הורים מקבלים...