אמא לילה

[דש(א)-בורד]

אמא לילה

אחד הספרים המדהימים ביותר שקראתי בזמן האחרון, אני חייב לציין... רציתי לדעת מה יהיו תגובות שאר חברי הפורום עליו, וןמי שלא קרא כדאי לו לכפר על החטא... הספר הוא אוטו ביוגרפיה (בידיונית) של הוארד ב. קאמפבל, פושע מלחמה אשר היה משדר תעמולות רדיו קיצוניות, אך גם היה מרגל של ארצות הברית. הספר כתוב בפורמט לא קונבנציונלי, ובהחלט שלא כרונולוגי, ומספר לפרטי הפרטים המוזרים והאפלים ביותר שקיימים, ובאופן מאוד אינוונטיבי (אומרים שהוא היה בולע פטריות...) ומגוון... בצורה פשוט.. וואנגוטית. הספר שומר על טרק מדהים של עניין והתמכרות למרות שכל הסיפור ידוע מראש, מה שהוא עשה שם בעצם, וזה מה שיפה בו, וזה מה שהוא עושה בכל ספריו... זה לא לתת לסיפור להבנה בסדר כרונולוגי, אלא להציג אותו בסדר שבו הוא הומצא... קודם השלד הכללי ביותר, ואחריו כניסה הדרגתית לפרטים, תיאורית הספירלה מכה שנית... הספר הוא פשוט אנושי, הוא נותן מעין גוון מיוחד כזה של... חיים, ובהחלט, לדעתי, יכול להחשב כיצירת אומנות... אז למה ההודעה הזאת? סתם, רציתי שתגידו לי מה דעתכם על הספר, ועל קורט וונגוט בכללי, ואם תועילו בטובכם להמליץ לי על ספרים טובים שלו (קראתי את סלאפסטיק ואני קורא עכשיו את עריסת חתול), אז אהיה אסיר תודה... שלכם.. דשא

 

[שושן פרא]

גדלתי על קורט וונגוט ג´וניור ../images/Emo39.gif

היה לי בכריכה רכה את "בית מטבחים 5" (הטוב מכולם, לטעמי), "ארוחת בוקר לאלופים", "יברך אותך האל, מר רוזווטר", ויש לי עד היום את "זקן כחול" בעברית בבית. קשה לי להאמין שהוא היה מסומם, אם כי הוא היה חביב על ההיפים בשנות הששים (אך לא אחד מהם). אולי יעניין אותך לדעת, שהוא אמריקני ממוצא גרמני, ולחם במלחמת העולם השניה בצבא ארה"ב נגד מולדת אבותיו. אני מניח שקלטת את היחס המורכב שלו כלפי שתי התרבויות (שיש ביניהן קרבה רבה, בגלל הרקע הפרוטסטנטי של שתיהן). הומניסט גדול, קורט וונגוט ג´וניור.

 

[הדס (אמבר)]

עריסת החתול זה אחד מספריו הטובים

ועכשיו יצא בתרגום חדש. אני אהבתי מאוד את "אמא לילה" כשקראתי אותו בפעם הראשונה. אחרי הרבה שנים, כאשר קראתי אותו שוב קצת השתנתה דעתי עליו. היום קצת קשה לי לקבל את הסלחנות שלו כלפי הגיבור. ואת "בית מטבחיים 5 " בכלל לא סבלתי, ולא ממש ברור לי למה הוא הפך לספר פולחן כזה.

 

[galahead]

עריסת החתול, בהחלט!

ספר חכם, בכלל בלי להיות כבד, ומצחיק, בלי להיגרר לקלישאות בנאליות... וחוצמזה, התרגום החדש טוב מאוד לדעתי - זורם וקריא מאוד. המממ...בוקאנוניזם...מישהו יכול לחשוב על דת יותר טובה מזו?)

 

[שושן פרא]

מעניין.

חשבתי שאנשים נעשים יותר סלחניים ופחות שיפוטיים עם השנים, ולא להיפך. חלק מההומניזם של קורט וונגוט הוא הנכונות שלו לסלוח לבני אדם חלשים, כמו גיבור "אמא לילה".

 

[הדס (אמבר)]

אפשר להתווכח הרבה מאוד על

משמעות ההומניזם במצב שבו נמצא הגיבור של "אמא לילה". אפשר להתווכח גם הרבה מאוד על משמעות ההומניזם שוונגוט מנסה להפגין ב"בית מטבחיים 5". האם לשתוק כאשר מסביבך נעשים מעשי זוועה זה מעשה הומניסטי? האם לשרת את המשטר הנאצי ולחשוב שאתה חיי רק ברייך הביתי שלך, זה מעשה הומניסטי? האם לרחם על אלה שנהרגו בהפצצות על דרזדן זה מעשה הומניסטי? היום אני יותר מבינה את הגיבור של אמא לילה, הוא נכנס למצב שמאוד קל להכנס אליו, וקל מאוד להבין את מי שנוקט בגישה הזאת. האם זו בהכרח גישה הומניסטית יותר? אני ממש לא בטוחה. לפי המילון המקובל, סלחנות היא לא ממש זהה או שוות ערך להומניזם.

 

[שושן פרא]

לפני שמתווכחים

ש. האם לשתוק כאשר מסביבך נעשים מעשי זוועה זה מעשה הומניסטי? ת. לא. ש. האם לשרת את המשטר הנאצי ולחשוב שאתה חיי רק ברייך הביתי שלך, זה מעשה הומניסטי? ת. לא. אבל, לא כתבתי שהווארד קמפבל הומניסט, אלא שקורט וונגוט הוא כזה. ש. האם לרחם על אלה שנהרגו בהפצצות על דרזדן זה מעשה הומניסטי? ת. כן, ועל זה נאמר, בנפול אויבך אל תשמח. וזו אכן דוגמא להומניזם של הסופר. אדם הוא אדם, אפילו אם עשה רע.

 

[rob roy]

"הסירנות של טיטאן"

ספר מדע בדיוני שלו, בו המד"ב הוא כלי ולא מטרה, לכתוב את הסיפור שרצה לכתוב.