אמא מבוגרת מדי?

[אמא של שחר]

השאלה היתה ערכית לא פיזית

למיטב ידיעתי גבר יכול להיות אב גם בגיל 100 אם הוא בריא ותפקודו המיני תקין. כמובן שלאישה בת 60 הדבר מסובך בהרבה. אני לא פרשתי את השאלה של רותי כהאם זה אפשרי אלא האם זה רצוי . הענין המרכזי בעיניי הוא שלא שומעים את הטענה שגבר שהופך לאב בגיל 65 או אפילו 55 הוא לא מוסרי באישזהו אופן כפי שהטענה מופנית כלפי אישה בגיל דומה שמביעה רצון לחוות הורות.

 

[מירי,]

לדעתי זה מחובר (ערכי ופיזי)

אני מכירה די מקרוב את גם אישה בת 53 שהביאה ילדה מזרע של בעלה הנפטר (הסיפור היגיע לטלויזיה) זה ניראה לי ממש לא לעניין , סבא שלי הביא את שני ילדי הזקונים שלו בגיל 65 בערך - זה נשמע לי כבר ממש נורא!

 

[תמי של ניב]

לא תמיד הולדת ילדים תלויה באישה

במקרה שלי ושל בעלי, הולדת הילדים דווקא תלוייה בבעלי, הפרש הגילאים שלנו הוא 12 שנים כך שאמנם ילדתי צעירה אבל בעלי היה בן 36 כשניב נולד. לפי דעתי כל הורה הוא אינבידואל בקשר של הולדת ילדים ולכל גיל יש את היתרונות והחסרונות. מבחינה ביולוגית תמיד ממליצים לנשים ללדת את הילד הראשון עד גיל 30 כי אם יש בעיות יש עדיין זמן לטפל בהן. לגבי גברים זה יותר חברתי מאשר ביולוגי כי גברים יכולים להביא ילדים לעולם גם בגיל 90 אבל האישה שאיתם אמורה להיות צעירה או לקבל תרומת ביציות, הבעיה החברתית היא לפי דעתי שבדר"כ הגברים המבוגרים יוצאים עם ילדות (ביחס לגיל שלהם) ומצפים שהאם תהיה שני ההורים בבת אחת והאבא ישמש כסבא. באמת בחברה יש לחץ גדול על נשים ללדת מהר, לא רק זה אלא גם להתחתן אחרת הן יישארו לבד כל חייהן, אבל להורים מבוגרים יש הרבה יתרונות על פני הורים צעירים שרובם כבר מנו.

 

[מיכל153]

גם אצלנו 12 שנים, כשהתחתנתי הייתי

בת 23.5 ובעלי היה בן 35.ליאור נולד אחרי שנה. ליאת אחרי שנה ו- 8 חודשים. עשינו הפסקה 9 שנים. הייתי בת 35 כשהבאתי את שלי והוא בן 47. אחרי שנה ו-11 חודשים הבאנו את אייל. היום אייל בן 7 חודשים. אני חושבת שפיזית היה לי כח יותר אז(אמא שלי בת 70 ולוקחת את שלי לגינה להתגלש במגלשה- הלואי ויהיה לי כח כמו שלה), אבל נפשית היום יש לי יותר כוחות, למרות שהמאמץ היום יותר גדול, אבל מתחשלים. ביי מיכל153

 

[imale]

אגואיסטית כי לא רוצה ילדים ../images/Emo35.gif ../images/Emo70.gif

לי נראה בדיוק להיפך: הבאת ילדים לעולם, במצבו הכללי ובארצנו הלא-בטוחה והמסוכסכת בפרט, נראה לי כמו מעשה אגואיסטי - לא להיפך! אני חושבת שאחת הסיבות הגדולות שבגללה הפכתי לאם היא הרצון להעשיר את חיי, ידעתי שאהנה מזה, שבתי תהיה לי לחברה. זו גישה די אגואיסטית, לא? היו לי גם סיבות לא אגואיסטיות כמובן: רצון לגדל ולחנך אדם חדש בעולם באהבה, לגרום לו אושר ולנסות לגדל אותו כך שיהיה אדם טוב, סובלני, מעניק מעצמו. טוב, קצת אידיאליסטי, אבל המחשבות האלו היו לי ברקע בזמן שהחלטתי. לגבי הנושא הנדון - לדעתי דווקא לאחרונה ניתנת לגיטימציה גדולה לנשים ללדת מאוחר יחסית. אני שומעת הערות הפוכות, על נשים צעירות (20-22) שיולדות ואומרים להן: "לאן אתן ממהרות?" ומאחורי גבן מצטערים בשבילן על כל הדברים ש"פיספסו" בגלל הילד. נשים בנות 30+ ו40+ מביאות היום ילד ראשון, וזה מתקבל לרוב בהבנה וסימפטיה. הרפואה המתקדמת מאפשרת לנשים גם בגילאים מבוגרים יותר ללדת ילדים בריאים, והמקרים האלו נעשים נפוצים יותר ויותר. אני באופן אישי לא תכננתי להביא ילד בשלב הזה - אלא לבנות קודם כל את הקריירה שלי, להתבסס, למצוא בן זוג... אבל כשנודע לי שאני בהריון (לא מתוכנן כמובן) חשבתי לעומק על העניין, ולא התעלמתי מהרגש. נו, זה הדחף האדיר הזה להחזיק יצור קטן וחסר אונים בידיים, לאהוב אותו ולטפל בו... אם לא הייתי נכנסת להריון, סביר להניח שהייתי עוד אחת מאותן אימהות שמביאות ילד ראשון בגיל 30+ (אני מניחה שלא הייתי יכולה לחכות עד גיל 40, בגלל אותו רגש ודחף שהזכרתי קודם

) לסיכום - אני חושבת שלמרות שהובאו פה דוגמאות רבות הפוכות, החברה דווקא מקבלת יפה אמהות בוגרות, ומקבלת יפה יותר ויותר את עניין ההורות הבוגרת. וסייג קטן: אני כן מסכימה עם עניין המוסר הכפול - וכן חושבת שיש גבולות מסויימים. אנשים שמביאים ילדים בסוף שנות ה- 50 לחייהם או בשנות ה-60 לדעתי עושים טעות (מאוד אגואיסטית). איך אפשר להביא ילד לעולם כשאתה יודע, כמעט בודאות, שלא תזכה לנכדים ממנו - כי כבר תהיה מת?! ואיך ילד בן 10 שהוריו בני 70 ירגיש???

 

[אמיר.]

הדיון הזה מטריד אותי...

כל ההתבוננות היא דרך המשקפים של עצמנו. אני שמח שאני אבא. אני מצטער שלא מצאתי את רעיתי קודם על מנת להצטרף קודם למועדון (בתי הגדולה קטנה ממני בכמעט 30 שנה). אני כואב דברים נוספים. למה ? כי למרות הקשיים (האוביקטיביים והסוביקטיביים) אני רואה בהורות שליחות ושלמות. כי אחרי שהם הולכים לישון ואנחנו מנקים את הטינופת ... הולכים לכסות אותם שוב (כי השמיכה נפלה להם) ואתה מתבונן ביצירה המופלאה שיש לך אחוזים נכבדים בה, ואתה מחייך, מקווה ומתפלל שלא תצא תקלה מתחת ידך. וזה עושה לך את השעה/יום/שבוע/שנה/חיים. רק אושר לכם.

 

[אמא של שחר]

כן, זו היתה הדיעה הרווחת

לא יכולה לספור כמה פעמים שמעתי את זה שאני אגואיסטית כי איני רוצה ללדת. הכוונה בדרך כלל היתה לכך שאיני מתחשבת בההורים שלי ושלו שרוצים נכדים, על מדינת ישראל שצריכה עוד אזרחים זקופי קומה וכו´... ולענין המוסר הכפול, לא הבנת את כוונתי. את מתיחסת לאנשים שמולידים ילדים בסוף שנות ה- 50 או ה- 60 וטוענת שהדבר לא רצוי. אני לא מתיחסת לשאלה האם הורות כל כך מאוחרת רצויה או לא. אלא לכך שהחברה מתיחסת בשיפוטיות לנשים שהופכות לאמהות בגיל מאוחר ולעומת זאת גברים שהופכים לאבות בגיל 50, 60 או אפילו 70 מקבלים יחס שונה לחלוטין.

 

[אמיר.]

מעולם לא שמעתי טיעון כזה...

סתם. לא חבל על הזמן ??? אני גם מוחה על המחשבה שאם אתה הורה את ´מפסיד´ משהו בחייך הצעירים. לא, לא רוצה לזמביה. מי אמר שטרק בהימלאיה זה ´טעם החיים´ ???

 

[אמא של שחר]

אולי הציפיה ממך כגבר שונה

אישה שאומרת לאדם הממוצע (בישראל) שהיא לא רוצה ילדים מצטיירת בעיניו כמוטציה מוזרה. כאילו היא מתכחשת לנשיות שלה, למהות הקיום שלה. את לא אמא? את פחות אישה. חוצמזה ברור שלא תשמע טיעון כזה כשאתה מצהיר קבל עם ועדה שאתה רוצה ילדים, וכמה שיותר מוקדם. אבל הטיעון הזה היה הנפוץ ביותר. אחריו במקום השני המכובד היה "את סתם אומרת". עם הזמן למדתי שיש דברים שלא כדאי לספר. אני מניחה שלא התכוונת אליי בהתיחס לטענה שהורה מפסיד וכו´. אני לא חושבת ככה ואגב גם אני לא הייתי במזרח הרחוק וזה בכלל לא מפתה אותי.

 

[_גלית_]

גם אני נתקלתי באמירה הזאת

וזה מאוד קומם אותי וממשיך לקומם אותי עד היום. דווקא היום אני מבינה יותר מתמיד שיש אנשים (גם נשים) שלא בנויים לוויתורים שכרוכים בהבאת ילד לעולם וזה לגיטימי לחלוטין מבחינתי. ודרך אגב... אני הייתי במזרח ואין לי ספק שתומר גם יגיע איתנו לשם

....

 

[אילנה של יובל ומיכל]

לגבי המזרח....

יש לנו זוג חברים שטיילו בכמעט כל מדינת עולם שלישי אפשרית. חלק מהמדינות הללו (ויאטנם, אינדונזיה וגם "סתם" ניו זילנד) הם עשו עם הבת שלהם. בניו זילנד בגיל שנה לחודשיים, באינדונזיה בגיל כמעט שנתיים לחודש, בגיל שנתיים וחצי בויאטנם ובפסח הקרוב להודו לחודש. הכל עניין של החלטה ושל הלב החזק של ההורים. וזה לא שאין להם סיפורי זוועה על הקורות אותה שם...

 

[אמיר.]

חו"ל לא מפתה אותי...

לא הצהרתי מעולם שאני רוצה ילדים. ותרשי לי לנסח את אמריתך באופן כללי: אדם שלא רוצה ילדים הוא אכן מוזר בעיני. ומאידך... אדם שהוא מוזר בעיני - אולי מוטב שלא יהיו לו ילדים...

?

?

 

[אמא של שחר]

המוזרים עושים את העולם מענין ../images/Emo13.gif

כתבת פה מספר פעמים שאתה מצטער שלא מצאת את זוגתך הרבה מוקדם יותר ושהיית שמח להפוך להורה הרבה יותר מוקדם. הנחתי שאתה אומר או משדר את הדברים גם בחיי היומיום, אך כמובן שזה לא חייב להיות כך וזו שטות מצידי להניח כך. בכל אופן, אני דווקא בעד שגם המוזרים יולידו ילדים. זה יהיה מאוד משעמם אם כולנו נצעד באותו תלם.

 

[מירי,]

הגדירי מהר...

החברה שאני נמצאת בה - שהיא ´דווקא´ לא חברה שדוחפת לקרירה גיל 27 (שאז נולד הילד הראשון שלי) לא נחשב מאוחר. אני האמת רציתי ילד הרבה יותר מוקדם , אבל אבא לא ממש רצה , יש לי אמא מאוד צעירה (אני נולדתי כשהיא היתה בת 18) וזה כייף אמיתי - תמיד היה , עד עכשיו לפעמים לא מאמינים שהיא אמא שלי , אבל אני מקווה שגם 10 שנים יותר מבוגרת אני אוכל להיות אמא כייפית ו´גיזעית´ כמו שהיא ... יש ייתרונות וחסרונות גם כשיולדים מוקדם וגם כשיולדים מאוחר... אמא שלי היום בת 50 , שני ילדיה כבר גדולים , אין את אחריות הגידול של ילדים , אבל היא עדיין צעירה לעשות ´מה שבראש שלה´ ויש לה הרבה יותר אפשרויות מבחורה צעירה , לעומתה אישה אחרת הייתה מרגישה שהיא לא היספיקה לעשות דברים כי התחתנה מוקדם וילדה מוקדם- ועוד... ועוד... ועוד...

 

[דבי של שקד]

זה תלוי באמא

אמא שלי בגלל בעיות פוריות ילדה אותי כשהיא היתה בת 36 ואני בת יחידה. אמא שלי היא קולית, צעירה ברוחה ותמיד היינו חברות מאוד טובות. אני לא הרגשתי אף פעם שיש לי אמא זקנה. היום כשאני כבר אמא חבל לי שאמא שלי לא תזכה לראות את שקד מתחתנת ולמזלי היא אישה בריאה ולכן נהנית מנכדתה אבל כבר מתחילים לראות את סימני הזיקנה וזה קצת קשה.

 

[ציפי ג]

יש בזה צדדים לכאן ולכאן

ואני חשובת שאחד הדברים החשובים הוא לא דווקא גיל ההורים, אלא כמה אחים יש לילד שקרובים לגילו. יש לי אח צעיר בן 22 וביני לבינו 13 שנה, וזכור לי שהיה לו מאוד קשה כילד, כיוון שחינכו אותו חוץ מההורים גם אחים גדולים. הוא נשאר הרבה פעמים לבד, בעוד אנחנו חגגנו (לדעתו), הוא תמיד הקטן, ואפילו שהוא עומד להנשא, אני עוד חושבת עליו כעל תינוק. להורי זה היה דבר גדול, והם נהנו מכל רגע. לו הייתי שוקלת ללדת בגיל 40, הייתי שוקלת ללדת שני ילדים.

 

[לאה_מ]

עניין תלוי אישיות ולא תלוי גיל

יש בני עשרים שמתנהגים כמו זקנים ובני חמישים שמתנהגים כמו צעירים מאד. אבא שלי, בן 61, משתולל עם הילדים שלי על השטיח, יש לו אנרגיות בלתי נגמרות. לעומת זאת, יש הורים (לא סבים) שלא עושים את הדברים האלה עם הילדים שלהם, אפילו כשהם בני 20 וקצת. אני ילדתי את בני הבכור כשהייתי בת 28, ובחברה שלי זה היה גיל צעיר. יש לי חברות שילדו לראשונה בגיל 35. אני לא רואה הבדל שנובע מהגיל. יש הרבה הבדלים, אבל הם נובעים מהאישיות של ההורה, לא מהגיל שלו. אני אישית, כהורה, התפתחתי מאד מאז שעומר נולד, ולדעתי לילדים שלי היום יש אמא יותר חושבת ויותר מודעת מאשר היתה להם לפני כמה שנים. אבל גם זה לא קרה בגלל הגיל דוקא, אלא בגלל חשיבה וענין בנושאים הנוגעים לילדים ולחינוך. ולגבי סימני הזקנה - סבתא שלי בת 85 וסבא שלי בן 83. הם אנשים נמרצים, פעילים, חיים בבית שלהם, עסוקים מאד, נוסעים בארץ יותר ממני, ומבלים הרבה עם הנכדים ועם הנינים. אני נכדה בכורה וגם אמא שלי וגם סבתא שלי ילדו (כל אחת בתורה) בגיל 24, כך שאפשר לזכות לעשות הרבה מאד דברים עם הנכדים, ואפילו עם הנינים.

 

[אמא של נוריאל]

לדעתי גיל לא צריך לשחק תפקיד בהחלטה

שכזו! אני אמא צעירה מאד (נוריאל נולד כשהיתי בת 30 וחודש), ואני יודעת ללא צל של ספק שאני אתגלש איתו, וארוץ איתו, טוב אולי אני לא אשחק איתו כדורגל, אבל אני יודעת שאני אהיה אמונה על הדברים הפיזיים (לעומת אישי, שיתעסק יותר בלגו, ובניית רכבות - הוא מחכה לזה כבר בקוצר רוח

). מאז שאני זוכרת שרציתי ילדים (מה שקרה בשנות ה-20 שלי), ידעתי שהילד הראשון יהיה בגיל 30. היה לי חשוב לעשות דברים, ללמוד, להספיק להנות בשביל עצמי. עכשיו כשאני יודעת שילד דורש 100% ממני, אני שמחה שלא עשיתי קודם (מעבר לזה שקודם לא היו התנאים המתאים לילד). השורה התחתונה שלי היא שאם אשה מרגישה צעירה, אנרגטית, מלאת עוז ואזוז, אז אין לגיל משמעות (מלבד ה"שעון הביולוגי"), וללא ספק אמהות צעירות מידי לא יהנו מהאמהות שלהם, והילדים שלהם די יסבלו מאמא שעדיין לא גמרה להתבגר, ושלא ממש מבינה או פנויה רגשית לצרכיה ילדה. (אמהות צעירות מידי בעיני זה אמהות שיולדות תרם מלאו להם 20-22, זה משתנה בהתאם לבגרות של הבחורה וכו´)

 

[מירי,]

מאיפה ההכללה הזו???

אמא שלי ילדה אותי בגיל 18 - והיא האמא הכי הכי (גם הכי מרגיזה ....) היחסים בנינו נהדרים והיה לה את כל הזמן הריגשי עבורי, לפעמים יש כאן סיפורים על מערכת היחסים עם האמא - שהיא ממש קשה , זו מערכת שנבנתה הרי במשך השנים, אמא שלי יחד עם גילה הצעיר ידעה לבנות איתי מערכת יחסים מקסימה.. והיא אמרה לי שהיא היתה עושה את זה שוב בגיל הזה , ואפילו הימליצה לי על זה(וזאת למרות הרבה קשיים שנוצרו מסיבות לגמרי אחרות בדרך)

 

[אמא של נוריאל]

מירי אני יודעת שזו הכללה גסה,

גם אמא שלי היתה צעירה מאד כשנולדתי. וזה היה אז. אנחנו דור אחר. אני עובדת עם אוכלוסיה שחלקה קשה מאד, והאמהות הצעירות שאיתן אני נפגשת, לא גמרו לגדול בעצמן. הן לחלוטין לא בשלות לילד: הן לא מבינות את הצרכים של התינוק שלהן, הן לא יכולות לעשות הפרדה בכלל בינן לבין התינוק. וזה פשוט עצוב. נכון זאת הכללה גסה, וזאת דעתי.