אמא מגוננת מידי

[1151986]

אמא מגוננת מידי

היי, לא יודעת אם זה הפורום המתאים, מקווה לקבל מענה ..
אני אמא לבן מתוק ומהמם בן שנה וארבעה חודשים ובחודש שישי להריוני השני.
התינוקי מתפתח מהר יחסית, כבר מגיל חודש לא יכולנו להשאיר לבד על שמיכה כי התהפך, מגיל 5 חודשים יושב, 6 חודשים עומד ו 9 חודשים הולך. בכל אחד מאלו גוננתי עליו בצורה מוגזמת. כל הזמן ראיתי שחורות. אם כשישב ואז כשעמד - דמיינתי נופל על הראש, אם כשהלך דמיינתי נופל ועף בחוזקה .. עכשיו הוא כבר כל הזמן רץ, ואני רצה אחריו, אם בחוץ אז כל הזמן מחזיקה לו את היד והוא כבר ממש מתעצבן ורוצה לבד ובצדק .. אבל אם זה לא דשא או משטח רך, אינני מסוגלת לשחרר לו את היד. אני כל כך גדולה כבר וזה לא מפריע לי לרוץ אחריו .. זה בטוח נראה מגוחך מהצד למי שמסתכל עליי .. הכי מפריע לי זה החרדות שלי שאינני מצליחה להשתחרר מהם. איך משתחררים מזה ? איך אוכל לעבוד על עצמי כדי שלא אכביד עליו ועל עצמי .. ואתן לו את הספייס שלו והחופש ליפול וללמוד ?

 

[ענת סימון]

הי וסליחה על העיכוב בתשובה

השלב הראשון הוא מודעות ואת כבר מודעת לזה שהחששות שלך מוגזמים ויש להתגבר עליהם.
השאלה היא אם זה מספיק ואת מסוגלת להחזיק את עצמך ולאפשר לו להתנסות ללא הגנה רבה מצידך במקומות בטוחים על משטחים רכים יחסית לנפילה כמו למשל משחקיה /גימבורי.
&nbsp
נסי להתחיל שם ותתבונני באימהות אחרות .
&nbsp
אם זה לא עוזר אז אולי יש מקום לחשוב על טיפול רגשי כלשהו שיסייע לך להתגבר.
&nbsp
אפשר גם טיפולים מהתחום האנרגטי
אני אישית מכירה ואוהבת את שיטת לייף אלייטנמט ( אפשר למצוא בגוגל)

 

[1151986]

אין לי בעיה עם

ג'ימבורי ומשטחים רכים כמו שטיחים/ דשא/ מזרנים וכ'ו .. שם אפילו אני שומרת מרחק ממנו ונותנת לו לרוץ ואין לי חשש אם יפול, להיפך, זה מרגיש לי נכון כי כך לומד איך ליפול נכון.
הבעיה בחוץ, על מדרכה ומשטחים קשים. אפילו בגינת השעשועים, בשניה שמתהלך על משטח קשה אני מחזיקה לו את היד. וגם לא נחה לרגע, כל הזמן הולכת אחריו. לא מסוגלת לחשוב אפילו על לשבת על הספסל ורק להשגיח, חייבת להיות צמוד צמוד.