אמא מוזנחת ומזניחה

[freakyelfgirl]

אמא מוזנחת ומזניחה

היי .באתי לכאן כדי לחפש הצעות ועזרה . הסיפור שלי הוא על אמי שמזניחה את עצמה ואת כל מה שמסביב כבר הרבה זמן ולי קשה לראות את זה וכמה שלא ניסיתי ,לא עזר כלום. גם כשהיא הייתה נשואה לאבי המצב היה גרוע מבחינת הופעה שלה היא תמיד לא הייתה מטפחת את עצמה וגם מבחינת משק הבית ,הבית תמיד היה נירא כמו מזבלה /פח זבל .אחרי גירושים מאבי המצב רק החמיר.. אני גרה עם חבר שלי .לפעמים אנחנו באים אליה ואני מתביישת באיך שהבית מבולגן והג'וקים בכל מקום.מקום מגעיל .כאילו ששנים לא ניקו אותו. אני לא יודעת ה לעשות עם זה. עוד כשהייתי גרה אצלה כל הזמן הייתי מנקה ולא הפסקתי לנקות.אבל מה לעשות כשהיא לא שומרת על ניקיון זה לא נישאר..
מה עושים ?HELP

 

[צלילי מיתר]

בהנחה שאין בעיה נפשית

שדורשת התערבות גורמים מיקצועיים
זכותה של אמא שלך להתנהל כפי שהיא רוצה, וזה כולל נקיון הבית שלה וטיפוח עצמי.
אני מבינה שקשה לך לראות את זה ולא נעים לך כשאת מגיעה אז אולי נסי לדבר איתה שוב -מתוך רצון לעזור ולא מתוך מקום שופט .

 

[azaria]

הזנחה ברמה שתיארת נשמעת מתאימה לטיפול עו"ס

אולי דרך שירות הרווחה בעיר, או קופת חולים תוכל אימך לקבל עזרה של עובד/ת סוציאלי/ת.
שווה לפנות להתייעצות גם בפורום עו"ס שקיים כאן בתפוז.
אגב, האם נבדק כיוון הדיכאון? יכול בהחלט להיות שזו סיבת ההזנחה. ואז אין מה לטפל בנקיון, אלא דווקא בדיכאון. וכשזה ישתפר אז גם עניין הנקיון ישתפר כאילו מעצמו.

מבחינתך לא נראה לי שיש הרבה מה לעשות.
אני מניח שכבר ניסית לדבר איתה, לשאול, להציע, לעזור, ולעשות בעצמך - ובטח עוד כמה דברים.
נשאר לך רק להניח לאימך בעניין הזה. למצוא את היכולת בתוכך לחיות עם המצב כפי שהוא ולהתייחס לאימך גם מכיוונים שונים.
היא לא רק האמא המוזנחת והמלוכלכת שלך, אלא גם כל מיני היבטים אחרים של אימהיות. נסי לתת יותר תשומת לב דווקא לצדדים החיוביים שבה.
כמובן שבמקביל לחיים עם המצב, את יכולה ואולי אף צריכה, להמשיך לחפש דרכים לעזור לאימך.

 

[mother cat]

מסכימה עם עזריה

הקונוטציה הראשונה שעלתה לי לראש זה דכאון - אם כי כמובן שאי אפשר לתת אבחנה דרך האינטרנט... אבל נשמע שעו"ס זה הכוון הנכון.

חסרים הרבה פרטים בשביל התמונה המלאה - האם אמא עובדת? חוץ מנושא הנקיון היא מתפקדת? לפני כמה זמן התגרשו הורייך? האם את הבת היחידה?

 

[kisslali]

מה היא אומרת כשאת מעירה לה?

בלי להיות שיפוטית או תוקפנית, תגידי לה שזה מפריע לך ואז תשאלי אותה אם זה לא מפריע לה, אם כן, למה זה כך. תראי מה היא עונה ואיך היא מגיבה. במידה ולא מדובר בבעיה שדורשת התערבות חיצונית, וזה עדיין כ"כ מפריע לך, תקפידי להפגש איתה מחוץ לבית וזהו.

יכולה להגיד שהבית של אמא שלי לא אף פעם לא היה מספיק נקי לטעמי, בשנים שהייתה לי עוזרת 3 פעמים בשבוע, הייתי מגיעה פעם בשבוע לנקות כי היא סרבה להחזיק עוזרת. גם היום אני עדיין מנקה כל פעם שאני שם וזה למרות שהצלחתי לגרום לה להעסיק מנקה לארבע שעות בשבוע, זה לא מספיק אבל זה מה שיש...

אני יודעת בדיוק איך את מרגישה לגבי ביקור עם בן זוג. גם לי נורא הפריע בעבר, היום אני כבר לא עושה חשבון.

ללי

 

[שממית הבתים]

נשמע מזעזע

אבל לא נראה לי שאת יכולה לגרום לה להפוך להיות לאחרת בגיל כזה.

 

[TatyBar]

זה לא קשור לגיל

זה נשמע מצב נפשי.
היא צריכה התערבות חיצונית מקצועית והמלצתו של עזריה לפנות לרשויות הרווחה היא בעיני הכי נכונה.

 

[freakyelfgirl]

היא לא תסכים לקבל עזרה מכל מיני גורמים

גןרמים חיצוניים.דיברתי איתה המון פעמים. וכן היא עובדת במשרה מלאה ויש לי עוד אחות שגרה איתה ולא עוזרת לה וגם לא מנקה וגם לא עובדת.אני מרגישה שיש עלי אחריות לעזור לאמי רק שאני כבר לא יודעת איך..

 

[azaria]

אחריות בטוח שאין עליך. לכל היותר רצון לעזור

סדרי העולם הם שהורים אחראים לעזור לילדיהם עד שאלה מגיעים לבגרות ועצמאות. אח"כ באות הרבה שנים בהן אף אחד לא אחראי לאחר, למרות שעדיין יש רקגשי קירבה וחיבה שמובלים להרבה מעשים של עזרה, תמיכה, ייעוץ, ועוד. משני הכיוונים אגב. מי לא עזר להורה עם השלט של הטלויזיה החדשה?
אחרי הרבהשנים, אם או כאשר ההורים מתחילים לאבד את עצמאותם הפיזית או הנפשית מגיע תור "הילדים" לקחת יותר ויותר אחריות, ולעזור להוריהם כחלק מתפקיד ולא רק כאקט של חיבה וקירבה כפי שהיה בשנים הרבות הקודמות.

כרגע את בשלב הביניים. עזרה לאימך בוודאות איננה אחריות שלך. למרות שכמובן מותר לך לעזור אם את חשה רצון או צורך לעשות כך.

(כל זה הוא כמובן דעתי הפרטית והבלתי מוסמכת או מבוססת)

 

[TatyBar]

ברור שלא.

זה סימפטום ידוע ומוכר.
לפי התיאור שלך, היא בהחלט צריכה עזרה. או לכל הפחות הסתכלות כלשהי על מצבה על ידי איש מקצוע.
אם תיפני לרווחה, הם ישלחו מישהו לבדוק את המצב. ואם צריך להתערב, אז הם ייעשו את מה שנחוץ, גם אם היא תתנגד.
לפעמים גורמים מקצועיים לוקחים אחריות כשהאדם לא מודע לחומרת מצבו ולא מעוניין בעזרה.
אני מבינה את הרגשת האחריות שלך.
תנסי לעזור. לא לבד, עם מישהו מבחוץ.
אולי זה יצליח.

 

[kisslali]

יש לך אחריות רק לעצמך

תהיי ברורה עם עצמך: האם לדעתך היא במצב נפשי מעורער ולכן מזניחה את עצמה ואת הבית או שהיא פשוט לא שמה קצוץ על דברים שלך נראים חשובים?

אם זה הראשון תפני לעזרה מקצועית, תני להם לבדוק אם צריך ואיך צריך לעזור לה. אם זה השני שבי איתה ותגידי לה את זה, אם היא לא משתפת פעולה את יכולה לבחור אם להמשיך לבוא אליה או לפגוש אותה מחוץ לבית או אפילו לא לפגוש אותה בכלל.

כמו שסיפרתי, לפעמים מה שלי או לך נראה מחוייב המציאות, פשוט לא כך למישהו אחר.

ללי